תתחילו להתרגל: המטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר

הבנקים בארה"ב היו זהירים עד כה בגישתם למטבעות קריפטו, אך הכרזה של משרד האוצר האמריקאי עשויה לשנות את התמונה - ולהשפיע גם על ישראל

ליאור לאמש
ליאור לאמש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ביטקוין. אילוסטרציה
ביטקוין. אילוסטרציהצילום: DADO RUVIC/רויטרס

המשרד לפיקוח על המטבע במשרד האוצר האמריקאי (OCC) הטיל באחרונה פצצה שהכתה גלים במערכת הפיננסית בארה"ב: בנייר עמדה שפירסם העומד בראש המשרד, נקבע שכל בנק בארה"ב יוכל מעתה להחזיק ולסחור במטבעות דיגיטליים (המכונים גם קריפטו), שהבולט שבהם הוא כמובן הביטקוין.

השוק הגיב מיד, כשהביטקוין זינק ביותר מ–5% ביומיים שלאחר ההכרזה. ואולם המשמעות של ההכרזה הזו הרבה יותר עמוקה מאשר השפעה על מטבע דיגיטלי זה או אחר, והיא עשויה לעצב את פני ענף הבנקאות האמריקאי כולו בשנים הקרובות.

עד כה, הבנקים בארה"ב היו זהירים למדי בגישתם למטבעות קריפטו. נראה היה שהם ממתינים על הקווים כדי לתת לטכנולוגיה להבשיל ולראות לאן השוק מתפתח. מערכת הבנקאות היא שמרנית מטבעה, ואפשר להבין את החשדנות שבה היא קיבלה את מטבעות הקריפטו שנוצרו רק בעשור האחרון ושאינם כפופים לשום מדינה או בנק מרכזי.

ואולם נראה שבזמן שהבנקים ישבו על הגדר, הרכבת כבר עזבה את התחנה: כ–40 מיליון אמריקאים — יותר מ–10% מאוכלוסיית ארה"ב — מחזיקים כיום במטבעות דיגיטליים. כבר לא מדובר בנישה מצומצמת של גיקים טכנולוגיים או ספקולנטים, אלא בשוק חוצה מגזרים שהיקפו מוערך ב–230 מיליארד דולר. עד כה, נהנו מהסכום הזה גופי סחר (Exchanges) שהתמחו במטבעות דיגיטליים. ההכרזה האחרונה מהווה יריית פתיחה במרוץ של הבנקים בחיפוש אחר שוק חדש, בסיטואציה שבה עליהם להסתגל במהירות לסביבה פיננסית חדשה עבורם.

מדינות אחרות בעולם, שכבר הפנימו שמטבעות הקריפטו הם אפיק פיננסי לגיטימי, העבירו רגולציות חדשות שמתירות לבנקים לפעול בשוק הזה. מדינות אלה כוללות את גרמניה, שווייץ, סינגפור וכמובן סין — שנמצאת בתהליך מתקדם לקראת השקת יואן דיגיטלי מבוסס בלוקצ'יין, הטכנולוגיה שעומדת בבסיס כל המטבעות הדיגיטליים.

המשותף לכל היוזמות האלה הוא שהן מאיימות על ההגמוניה העולמית של הדולר, בהציבן חלופה שאינה נשלטת עלי ידי הבנק הפדרלי בארה"ב או מושפעת ממנו. התרת הרגולציה על בנקים אמריקאיים כעת נועדה לנסות לצמצם את הפער בין ארה"ב לבין מתחרותיה בעולם בכל הנוגע לאימוץ כלכלה דיגיטלית.

המשימה שעומדת בפני הבנקים האמריקאיים מורכבת: מעבר לקושי התדמיתי למצב גוף שנתפש כשמרן כגורם שיכול להתחרות בגופים דיגיטליים שנולדו אל תוך מהפכת הבלוקצ'יין וכבר מגלגלים מיליארדים במטבעות דיגיטליים, הם צריכים גם להתמודד עם האתגר של אבטחת מידע בבלוקצ'יין.

בשנים האחרונות הצליחו האקרים עלומים לגנוב סכומי עתק באמצעות פריצות לגופים שעוסקים במסחר קריפטו: ב–2019 לבדה נגנבו 4.5 מיליארד דולר במטבעות דיגיטליים. בנקים שייכנסו לזירה הזאת בלי לדאוג לתשתית מאובטחת מקצה לקצה, עלולים לגלות בדרך הקשה את ההבדל בין הכלכלה הישנה לבין כלכלת המטבעות הדיגיטליים.

ואיך כל זה משפיע עלינו, כאן בישראל? בנק ישראל נוטה להתאים עצמו למגמות שמכתיב הבנק המרכזי האמריקאי, הן בכל הקשור במדיניות המוניטרית והן בנוגע לרגולציה. אפשר להניח ברמה גבוהה של ביטחון שאימוץ המטבעות הדיגיטליים במערכת הבנקאות של הכלכלות המובילות בעולם יגיע במוקדם או במאוחר גם למערכת הבנקאות המקומית, ויהפוך את הביטקוין, האתריום ויתר המטבעות הדיגיטליים המובילים לחלק בלתי נפרד מחיינו.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל הסטארט־אפ GK8, המפתחת פלטפורמה מאובטחת למסחר ואשמורת של מטבעות מבוססי בלוקצ'יין

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker