הגירעון זינק ל-7.2% - על רקע ירידה של 6% בגביית המסים ביולי

עד סוף השנה צפוי הגירעון לזנק לסביבות 13% מהתמ"ג ■ ביצוע התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר עד סוף ביולי, במזומן ובהתחייבויות עתידיות, מסתכם ב-57 מיליארד שקל

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אוהד צויגנברג

הגירעון בתקציב המדינה טיפס ל-7.2% מהתמ"ג ביולי 2020, לעומת 6.4% ביוני (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים). עד סוף השנה צפוי הגירעון לזנק לסביבות 13% - בגלל הנפילה בהכנסות הממשלה והזינוק בהכנסותיה שנגרם מאז פרץ משבר הקורונה. 

הזינוק בגירעון ביולי נגרם בין השאר עקב תשלום המענק המיידי לעצמאים ולבעלי שליטה בחברות מעטים, שנעשה במשך החודש, בסך כ-1.9 מיליארד שקל. באוגוסט צפוי זינוק נוסף בהוצאות המדינה - עקב תשלום המענקים לכל תושבי ישראל, המתוקצבים ב-6.7 מיליארד שקל. 

בדצמבר 2019 הסתכם הגירעון ב-3.7% . עד פברואר 2020 הוא ירד ל-3.1%, ומאז טיפס בהתמדה - ל-4% במארס, 4.8% באפריל, ו-6% במאי. 

ביולי 2020 לבדו נמדד גירעון בסך 12 מיליארד שקל. ביולי אשתקד הגירעון היה 2 מיליארד שקל בלבד. מתחילת 2020 הצטבר גירעון תקציבי בסך 70.2 מיליארד שקל, לעומת 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במשרד האוצר אומרים כי הפער בין שני הסכומים נובע בין השאר מהוצאות תקציביות במזומן בסך 22.6 מיליארד שקל במסגרת התוכנית להתמודדות עם משבר הקורונה, וכן מהירידה בהכנסות הממשלה ומאי-הפקדת עודפי תקציב של המוסד לביטוח לאומי.

הכנסות המדינה ממסים ואגרות ביולי 2020 הסתכמו ב-27.8 מיליארד שקל. גביית המסים ירדה ב-5.7% לעומת יולי אשתקד, בניכוי האינפלציה, שינויי חקיקה ו"רעשים" נוספים. ירידה זו נובעת מצלילה של 12.8% בגביית המסים העקיפים (כגון מע"מ, מכס ומס קנייה), לצד קיפאון (עלייה של 0.3% בלבד) בגביית המסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות ומסי מקרקרעין) ועלייה של 14.3% בגביית האגרות.

בשבעת החודשים הראשונים של 2020, הירידה בגביית המסים בניכוי האינפלציה ושינויי החקיקה מסתכמת גם היא ב-5.7% - עקב ירידה של 8.9% בגביית המסים העקיפים, ירידה של 2.9% בגביית המסים הישירים וירידה של 8.7% בגביית האגרות. סך הכנסות הממשלה, הכוללות גם את הסעיף "הכנסות אחרות", המורכב בעיקר מהפקדות של הביטוח הלאומי, ירד מתחילת השנה ב-12.1% במונחים נומינליים, ל-178.7 מיליארד שקל.

ההוצאות של משרדי הממשלה זינקו ב-11% בשבעת החודשים הראשונים של 2020 לעומת התקופה המקבילה. עם זאת, בנטרול ההוצאות להתמודדות עם המשבר, הוצאות המשרדים דווקא ירדו, ב-0.5%, בגלל מנגנון התקציב ההמשכי. ההוצאות של מערכת הביטחון ירדו מתחילת השנה ב-2.7%, או 3.3% בנטרול ההוצאות להתמודדות עם המשבר.

סך הביצוע של התוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה בסוף יולי (הוצאות במזומן והתחייבויות) היה 56.9 מיליארד שקל בסוף יולי - לעומת 46.9 מיליארד שקל בסוף יוני, 38.4 מיליארד שקל בסוף מאי, ו-20.8 מיליארד שקל בסוף אפריל.

הביצוע של התוכנית עד סוף יולי שקול ל-42% בלבד מסכום התוכנית בהוצאה תקציבית ובאשראי המיועד ל-2020. סכום זה הוגדל בשבוע שעבר ל-135.5 מיליארד שקל. הביצוע הנמוך נובע מכך שחלק מהסכומים אמורים לצאת רק בחודשים הקרובים - למשל על דמי אבטלה בגין חודשים אלה - אבל גם מביצוע איטי או עיכוב בחקיקה של סעיפים מסוימים, ובהם המענק לעידוד תעסוקה, דיגיטציה של שירותים ממשלתיים והאצה של מיזמי תשתיות.

גיוס ההון הממשלתי הואץ מאוד בגלל משבר הקורונה. ביולי גויסו (ברוטו) 22.7 מיליארד שקל בישראל ו-8.1 מיליארד שקל בחו"ל. פירעון הקרן על החוב הממשלתי בישראל ובחו"ל הסתכם ביולי ב-10.2 מיליארד שקל. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker