דו"ח המבקר

הרכש הביטחוני בישראל יקטן ב-5.6 מיליארד שקל - ואיש לא נערך לכך

ארבעה שרי ביטחון התחלפו בישראל מאז נחתם הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב, אבל מערכת הביטחון עוד לא החלה להיערך לרעידת אדמה שהוא יסב בשנים הקרובות לתעשיית הביטחון - ולפגיעה האפשרית בביטחון המדינה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משקפת של אלביט מערכות
משקפת של אלביט מערכותצילום: אלביט מערכות

משרד הביטחון צפוי להקטין את הרכש שלו מהתעשיות הביטחוניות בישראל ב–5.6 מיליארד שקל בשנה החל ב-2028 — כתוצאה מהעדכון בהסכם הסיוע של ארה"ב לישראל. זהו הנתון שהציג היום (ב') דו"ח מבקר המדינה.

זהו סכום גבוה יותר מההערכות שעליהן דובר עד היום בתעשיות הביטחוניות הישראליות, המעצים את רעידת האדמה שהן צפויות לחוות. הזינוק בהערכה נובע מכך שמבקר המדינה מביא בחשבון שארה"ב תגביל את היכולת של משרד הביטחון להשתמש בחלק מכספי הסיוע שלה לצורך רכש של חומרים מסוימים, מתוך הבנה שרכש חומרי גלם אינו מעודד דיו את תעשיית הנשק האמריקאית. כך תהיה ירידה בכוח הקנייה של אותו חלק של הרכש של משרד הביטחון, שיצטרך להיעשות מעכשיו בארה"ב בדולרים במקום בישראל בשקלים. המבקר מוסיף זאת לסכום הפגיעה הידוע בשל ביטול האפשרות של משרד הביטחון להשתמש בכמיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקאי לצורך רכש מהתעשייה המקומית. 

רכש כחול לבן

ההתרעה הזאת של מבקר המדינה זועקת בהתחשב בכך שהסכם הסיוע החדש נחתם כבר לפני ארבע שנים. תהליך הפגיעה בסכומים שמשרד הביטחון מוציא בישראל החל כבר השנה, וצפוי להפוך למשמעותי ב–2025. בארבע השנים שחלפו מאז 2016, התחלפו בישראל ארבעה שרי ביטחון: במועד החתימה על ההסכם שימש בתפקיד יו"ר ישראל, ביתנו אביגדור ליברמן. הוא הוחלף על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלאחר מכן מינה לתפקיד את נפתלי בנט. בחודשיים האחרונים יו"ר כחול לבן, בני גנץ, יושב על כיסא שר הביטחון.

ייתכן כי חוסר היציבות הזה במשרד הוא שאחראי על המצב שבו, כפי שמדגיש המבקר, לא נעשה בישראל כמעט דבר כדי להיערך לעולם החדש שבפניו תתייצב התעשייה הישראלית. משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש שלו מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - על התעצמות צה"ל, על היערכות מערכת הביטחון למצבי חירום, או את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה. המשרד גם לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש, טרם קבע את מוקדי המו"פ והייצור שיש לשמר את עצמאותם בישראל כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל. לדברי המבקר, הצבא עצמו, לא מיפה ולא תיעדף את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל, ולא מסר את עמדתו בעניין למשרד הביטחון.

כדי להמחיש את רמת הפגיעה הצפויה בתעשיות הישראליות, המבקר מציג נתון שלפיו ההמרה של סיוע אמריקאי לשקלים לצורך רכש של משרד הביטחון מהתעשיות הישראליות, היתה אחראית בשנים האחרונות ל-43%-34% מהרכש של צה"ל משלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל — התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. 39% מהרכש של משרד הביטחון בישראל מתבצע מרפאל; 28% ממנו מתבצע מאלביט; ו27%  ממנו מתעשיה אוירית

שר הביטחון, בני גנץ
שר הביטחון, בני גנץצילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90

המבקר: לבחון השלכות על ביטחון המדינה

מבקר המדינה ממליץ משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, יבחן את כלל ההשלכות של צמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל לפי חלופות אפשריות בהיבטים של היערכות צה“ל ומוכנותו, וכן לגבי ביטחון המדינה. לדבריו, על המשרד וצה"ל לבחון את הצורך בקבלת תמיכה ברמה הלאומית, ולהציג תוכנית להתמודדות עם המצב ואת השלכותיה.

המבקר קובע כי על הצוות שהוקם לצורך היערכות להסכם החדש, בראשות משרד הכלכלה, שבו שותפים גם משרדי הביטחון האוצר, לסכם מהן ההשלכות של מימוש ההסכם עם ארה"ב על התעשיות בישראל בכלל והביטחוניות בפרט, כדי שניתן יהיה לפעול למזעור הפגיעה. לדבריו, על משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות, לקבוע את מוקדי המו"פ והייצור החיוניים בתעשיות הביטחוניות שיש לשמר כחול־לבן, ולקבוע את התקציב הנדרש לשימורם.

מפעל התעשייה האווירית
מפעל התעשייה האוויריתצילום: אייל טואג

כמו כן, על משרד הביטחון וצה"ל להעריך את ההשלכות של אימוץ המדיניות שקבע מנכ"ל משרד הביטחון הקודם, אודי אדם, לשימור הרכש השקלי, ולהציג לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר את כלל ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, לרבות ההשלכות התקציביות והביטחוניות הצפויות במקרה של הפחתת הרכש של מערכת הביטחון בתחומי הפעילות שמנכ"ל המשרד קבע כי ימשיכו להתקיים בארץ.

המבקר טוען כי על מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר אשל, בשיתוף עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, לבחון עם שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות את היערכותן בעקבות מזכר ההבנות.

תגובת משרד הביטחון: "עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש ובייצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות  ועוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker