עד 120: זו העיר שתושביה נהנים מתוחלת החיים הגבוהה בישראל

באיזו עיר חיים בממוצע 86 שנה, והיכן התושבים לא זוכים לחגוג 80? ■ הלמ"ס פירסמה נתונים לגבי תוחלת חיים, הצפיפות והצריכה בערים ובמועצות בישראל ■ איפה צורכים הכי הרבה מים, והיכן משלמים את הארנונה הגבוהה ביותר?

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קשישה בחדר כושר
אשה קשישה בחדר כושר (למצולמת אין קשר לכתבה)צילום: Jonas Ekstromer / TT News Agency

מודיעין-מכבים-רעות היא הרשות המקומית שבה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר בישראל (מבין הרשויות שבהם 10,000 תושבים לפחות), ואילו רהט היא הרשות שבה תוחלת החיים היא הנמוכה ביותר. תוחלת החיים במודיעין (ב-2018-2014) היתה 86.3 שנים, וברהט – רק 79.4 שנים. הממוצע הארצי הוא 82.7 שנים.

לפי נתונים שפירסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מתוך אוכלוסיית ישראל, שמנתה 8.97 מיליון נפש בסוף 2018, 74.7% התגוררו בתחומי העיריות. העיר הצפופה ביותר היתה בני ברק – יותר מ-27 אלף תושבים לקמ"ר.

שיעור פריון גבוה נמדד ברשויות מקומיות חרדיות ובדואיות. שיעור הפריון הגבוה ביותר ברשויות של 10,000 תושבים ויותר היה במודיעין עילית (7.6), והנמוך ביותר – בקריית טבעון (1.7). השיעור הארצי היה 3.1.

מודיעין-מכבים-רעות
מודיעין-מכבים-רעותצילום: עופר וקנין

שיעור הפטירות המתוקנן הגבוה ביותר נמצא ברשויות ערביות. ברשויות שבהן 10,000 תושבים ויותר, שיעור הפטירות המתוקנן הגבוה ביותר ל-100 אלף נפש היה בג'סר א-זרקא (8.5), והנמוך ביותר – בלהבים (2.8). השיעור הארצי היה 4.9.

בין הערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה, שיעור הזכאות הגבוה ביותר לתעודות אקדמיות היה ברעננה (51.4%, לעומת שיעור כלל ארצי של 28.4%). שיעור התעסוקה הגבוה ביותר ב-2018 היה באילת – 76.2% (השיעור הכלל ארצי היה 61.4%). שיעור הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בביתר עילית – 6.6% (כלל ארצי: 4%).שיעור הבעלות על דירות הגבוה ביותר היה ברהט (95.6%), ואילו שיעור המתגוררים בשכירות הגבוה ביותר היה בתל אביב-יפו (51.7%).

צריכות המים הממוצעת לנפש במגורים ב-2018 בעיריות במועצות המקומיות היתה 52.3 מ"ק. הגבוהה ביותר נמדדה בסביון (299.5 מ"ק), ואילו הנמוכה ביותר, בערך עשירית מבסביון, נמדדה בערערה בנגב ובבועיינה-נוג'ידאת (31.1 מ"ק).

ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקאצילום: רמי שלוש

השכר של השכירים בישראל עלה ב-2017 ב-5.1% לעומת 2016 – בין השאר בזכות ההעלאה של שכר המינימום. הצמיחה הריאלית המהירה ביותר בשכר ב-2017 חלה במועצות מקומיות דרוזיות - סאג'ור (15.7%), בית ג'ן (13.4%) וחורפיש (12.8%).

תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל הסתכמו ב-2018 ב-67.8 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 4.3% לעומת 2017, שבה חלה עלייה חדה יותר של 7.6%. ירידה ריאלית בתקבולים חלה ב-48 רשויות. התקבלים בתקציב הבלתי רגיל הסכמו ב-18.2 מיליארד שקל.

מתוך סך התקבולים בתקציב הרגיל ב-2018, ההכנסות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-27.9 מיליארד שקל, ואילו ההכנסות העצמיות של הרשויות (הכנסות שהרשויות עצמן גובות מפרטים וממוסדות, כגון ארנונה כללית, אגרות ותשלומים) הסתכמו ב-39.7 מיליארד שקל.

רשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות מתוך התקציב הרגיל נמוך מתאפיינות ברמה חברתית כלכלית נמוכה. שיעור ההכנסות העצמיות מההכנסות בתקציב הרגיל היה 83% בתל אביב-יפו, 75.6% בהרצליה, 74.1% ביהוד, 25% באום אל-פחם ו-19% ברהט.

כפר שמריהו
כפר שמריהוצילום: עופר וקנין

הארנונה למגורים הממוצעת לנפש ב-2018 היתה 1,279 שקל. ביישובים באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר (10), להבים, כפר שמריהו ושוהם, שיעור גביית הארנונה למגורים היה 98% ומעלה. למרות זאת, ברמת השרון שיעור גביית הארנונה היה 85.8%.

סך הגירעון של הרשויות בתקציב הרגיל זינק ב-2018 פי יותר מארבעה, ל-379.7 מיליון שקל, לעומת גירעון של 93.9 מיליון שקל ב-2017. הזינוק בגירעון אופייני לשנות בחירות ברשויות המקומיות. ב-145 רשויות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-108 רשויות נרשם גירעון תקציבי (לעומת 83 ב-2017). כ-44% מסך הגירעון הכולל היה בשמונה רשויות מקומיות שלכל אחת מהן גירעון של יותר מ-20 מיליון שקל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker