מירב ארלוזורוב

"אנחנו מביאים היום לממשלה את הצעד הראשון של הרשת הכלכלית. נכריז על מקדמה מיידית לעצמאים ולבעלי שליטה. המענק הזה אינו תלוי בחקיקה והנחינו שהוא יופעל כבר היום - ילחצו על הכפתור כדי שהכסף יגיע לחשבונות בימים הקרובים. אני מבקש בגמר דברי מערן יעקב, מרשות המסים, לדווח לנו איך הדבר הזה יתבצע. אני גם מתכוון לעקוב באון שוטף אחר הביצוע".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פתח בדברים האלה את ישיבת הממשלה בשבוע שעבר, תוך שהוא עושה זובור ציבורי לראש רשות המסים, יעקב. זאת הפעם השנייה לפחות שנתניהו מבייש בפומבי את יעקב, ומטיל עליו את האשם על קשיי הביורוקרטיה בתשלומי המענקים לעצמאים ולבעלי עסקים.

אין ספק שהביורוקרטיה של רשות המסים כושלת, וחדלונה נחשף במלוא כיעורו במשבר הקורונה. רק שנתניהו לא צריך להיות מופתע מכך. הוא הרי הכריז מלחמה על הביורוקרטיה הממשלתית כבר לפני חמש שנים, בנאום הגרזנים המפורסם שלו. "אנחנו מבריחים עסקים, אנחנו מבריחים יזמים מכאן, אנחנו יוצרים כאן אווירה ומציאות של רגולציית יתר, של משפטיזציית יתר, של רגולטור שנכנס בתוך רגולטור... התחייבנו להילחם בזה עם גרזנים - זה לא יהיה", הוא אמר במאי 2015.

ערן יעקב
ראש רשות המסים, ערן יעקבצילום: אוליבייה פיטוסי

הרפורמה שלא קרתה

הרבה מלים יפות, אבל מה עם מעשים? הנה, בהצעת חוק ההסדרים שהוגשה לקראת תקציב 2020 נכלל סעיף של "הגברת התחרות על יישום הרפורמה ברישוי עסקים". זהו סעיף דרמטי, שגוזל את סמכויות הרגולציה בתחום רישוי העסקים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה, החקלאות, העבודה וביטחון הפנים (כבאות ומשטרה). לפי ההצעה, הזכות לקבוע את הדרישות לרישיון עסק, אפילו דרישות בטיחות בעלות השלכה על חיי אדם, תילקח מהמשרדים ותינתן לוועדה בינמשרדית שתקבע במקום המשרדים הרלוונטיים.

למה? כי למשרדי האוצר, הפנים וראש הממשלה נשבר מהסרבנות של שאר המשרדים, שגוררים רגליים כבר עשור. כן, עשר שנים.

ב–2010 נקבעה הרפורמה ברישוי עסקים שנועדה לקצר משמעותית את משך הזמן, ואת ההליכים הביורוקרטיים לקבלת רישיון עסק. ב–2018, כשהתברר כי הרפורמה אינה מתקדמת, אפילו עברה חקיקה שהטילה סנקציות על משרדי הממשלה - וקבעה שיש להם 21 יום לתת רישיון עסק, ואם הם לא יעמדו בלוחות זמנים, זה ייחשב כאילו הרישיון ניתן אוטומטית. זוהי סנקציה דרקונית, שלכאורה נטלה ממשרדי הממשלה את היכולת לעכב מתן רישיון עסק.

רק שזה לא קרה. כדי לקבל רישיון אוטומטי כזה, צריך את המפרט שקובע את דרישות הרישיון. יש 200 מפרטים של עסקים בישראל - דרישות שצריך לעמוד בהן כדי לקבל רישיון עסק (מפרט למסעדה, לקיוסק, למפעל כימי) - ומאחר שמשרדי הממשלה מעניקים רישיונות עסק, הרי המפרטים לכאורה אמורים להיות פומביים וגלויים. לא יפתיע לגלות שעד היום המפרטים חסויים, ואף עסק אינו יודע טרם פתיחתו מהי רשימת הדרישות שהוא נדרש לעמוד בה.

הרפורמה היתה אמורה לשים לזה סוף, והיא חייבה את משרדי הממשלה לפרסם את המפרטים. רק שמתוך 200 מפרטים, עד היום פורסמו 20 בלבד. כן, עשר שנים והממשלה טרחה לפרסם רק 10% מהמפרטים של רישיון העסק שהיא היתה צריכה לפרסם.

הכוח בחולשה

נציב המדינה, דניאל הרשקוביץ
נציב המדינה, דניאל הרשקוביץצילום: חיים צח / לעמ

איפה היה נתניהו עם הגרזנים שלו, בזמן שכל משרדי הממשלה - הגרוע מכולם, אגב, הוא משרד הבריאות - גוררים רגליים, ומסרבים לפרסם מהן הדרישות לקבלת רישיון עסק, ובכך מכניסים את כל בעלי העסקים בישראל לאי־ודאות נוראית? הוא היה עסוק עם המינוי ההזוי של עפרה ברכה לתפקיד נציב שירות המדינה.

ברכה, פקידה זוטרה שהקשר היחיד לכאורה שלה לתפקיד היה שאחותה עבדה בלשכת ראש הממשלה (וכנראה היתה אהודה בבלפור), לא מונתה בסופו של דבר בגלל לחץ ציבורי כבד נגד המינוי. במקומה מונה דניאל הרשקוביץ - שגם במקרה שלו, כוחו בחולשתו.

הרשקוביץ אמור להוביל את המהלך הגדול ביותר לשיפור תפקודה של הממשלה: הרפורמה בנציבות שירות המדינה. יש ברפורמה מהלכים מרחיקי לכת - כמו קיצור משמעותי בזמן הגיוס של עובדים לממשלה ופתיחת השורות גם לצעירים; הערכת עובדים על בסיס קבוע ושימוש בהערכה, כדי לקדם מצטיינים ולפטר נכשלים; קציבת כהונה לסגל הבכיר, כדי להבטיח רוטציה וריענון שורות; וגם האצלת סמכויות לגיוס כוח אדם מהנציבות למשרדי הממשלה.

הרפורמה החלה ב–2013 על ידי הנציב הקודם משה דיין - שמונה לתפקיד ב–2011, לאחר 16 שנות כהונה של שמואל הולנדר, שמונה על ידי נתניהו - ולכל אורכה נתקלה בקשיים משמעותיים. ככל הידוע, מרבית הפרקים שלה מומשו באופן חלקי בלבד, או לא מומשו כלל. כך, בנציבות היו גאים לספר כי 98% מעובדי המדינה עברו הערכה, אבל לא ידעו לפרט מהו שיעור העובדים שפוטרו בעקבות הערכות שליליות. את הנתון הזה כבר לא קיבלנו, מאחר שהוא כנראה אפסי.

משה דיין. נציב המדינה ב-2017-2011
משה דיין. נציב המדינה ב-2017-2011צילום: אייל טואג

ידוע גם כי הסעיף שהכי כואב לעובדי הנציבות, זה של האצלת סמכויות, לא מומש כלל. אנחנו יודעים זאת כי הרשקוביץ התראיין לפני חודש לעיתונות, ושם דיווח בגאווה על המהפכה שהוא עומד לבצע: האצלת סמכויות מהנציבות למשרדי הממשלה. העובדה שההחלטה על כך קיבלה את אישור הממשלה כנדבך מרכזי ברפורמה כבר לפני שבע שנים, חמקה כנראה מעיניו של הרשקוביץ - שלא הזכיר במלה בראיון את המשימה של השלמת הרפורמה המקרטעת.

הציפייה של נתניהו

הרפורמה בנציבות אמורה היתה להיות גולת הכותרת של השיפור בתפקוד הממשלה. הושקעו בה משאבי כסף וקשב ניהולי, הוקמה מדרשה להכשרת סגל בכיר, וגם מינהלת שאמורה היתה לוודא את יישומה. רק שדו"ח מבקר המדינה מלפני חודשיים מנה את הכשלים בקידום הרפורמה, בעיקר אופוזיציה פנימית בתוך הנציבות, שהכשילה את מרבית פרקיה - ובמיוחד את הפרק של האצלת הסמכויות.

שמואל הולנדר. הנציב ב-2010-1996
שמואל הולנדר. הנציב ב-2010-1996צילום: קובי גדעון / באובא

כך הגענו לראיון החגיגי של הרשקוביץ, שבו הוא מוכר לציבור אטריות קרות. הוא שוב מבטיח לעשות את מה שהרפורמה התחייבה לעשות כבר ב–2013.

זה בסדר, אין צורך לפתח ציפיות. מה שהתקשה לבצע הנציב הקודם, שהיה מלא כוונות טובות, ספק רק אם יצליח לבצע הרשקוביץ, שנבחר לתפקיד כאמור כתחליף לברכה - כלומר על תקן של פקיד מוחלש, שינענע כמה שפחות את אמות הספים של הממשלה.

זאת הרי הציפייה של נתניהו מהנציבות: שתהיה חלשה, מבולגנת - ולא תעז חלילה ליזום רפורמות שיחזקו את הממשלה, את העצמאות ואת המקצוענות של פקידיה, ואת האפקטיביות שלהם. נתניהו מינה את שלושת נציבי שירות המדינה מאז 1996 - כבר 24 שנה ברציפות - מה שאומר כי הפקידים הממונים על שיפור פניה של הממשלה והגברת המקצועיות שלה, חייבים את המינוי שלהם לו. לכן, כל הכשלים המקצועיים של הממשלה נופלים על הכתפיים של נתניהו, מאחר שהוא בחר תמיד נציבים שיהיו חלשים, ועושי דברו.

הוא פיטר את הנציב יצחק גל־ נור ב–1996 על רקע רפורמה שיזם, שהיתה אמורה להגדיל את עצמאות הממשלה. נתניהו אמנם אישר את הרפורמה של דיין ב–2013, אבל לא נקף אצבע כדי לוודא שהיא מיושמת. בהרשקוביץ הוא בחר כדי שיהיה נציב חלש, ולא הציב לו כתנאי את יישום הרפורמה.

בנימין נתניהו בעת ביקור ראש ממשלת יוון בישראל
נתניהו. דואג להחליש את הממשלהצילום: אוהד צויגנברג

כולם אשמים

בקיצור, נתניהו הוא זה שדאג ודואג להחליש את הממשלה, וחותר תחת המקצוענות שלה. לא בכדי מאז 2015 הוא מקדם את קמפיין המשילות, שנועד להציג את פקידי הממשלה כאויבי המדינה, להחליש את שומרי הסף בתוך הממשלה, ולמנות כמה שיותר פקידים כנועים, צייתנים ומוחלשים.

אחרי כל זה, הוא מתעורר בוקר אחד ומגלה שרשות המסים היא גוף לא אפקטיבי, ביורוקרטי, שלא מצליח לספק מענקים למאות אלפי עצמאים בלחיצת כפתור. ואז הוא מאשים, כמובן, את יעקב, כי הרי תמיד כולם אשמים - רק לא נתניהו עצמו.

מנציבות שירות המדינה נמסר כי "נציב שירות המדינה רואה כאחת מאבני הדרך המשמעותיות ברפורמה שהוא מוביל את מתן אצילת סמכויות למנהלים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ובמערכת הבריאות, וצמצום הביורוקרטיה.

"על בסיס דו"חות בקרה שביצענו והתובנות שהתקבלו מדו"חות אלה, הנציב הנחה על הרחבת הסמכויות בתהליך מדורג, ובלבד שיעמדו במבחן הסמכה המצביע על מסוגלות ומוכנות המשרד בהתאם למתווה מוגדר ומובחן. מתוך 81 משרדים, 61  קיבלו האצלת סמכויות בתחום הפרט, למעט 19 משרדים. שיעור ביצוע הערכת ביצועי עובדים לכלל עובדי שירות המדינה (משרדי הממשלה ויחידות הסמך, מערכת הביטחון והחוץ ומערכת הבריאות) הגעה ל-98.46% מעובדי המדינה שבוצעה להם הערכת עובדים ל-2019 – הישג ראוי לכל הערכה.

"גיבשנו מתווה לטיפול בעובדים בעלי הערכה נמוכה – ובפעם הראשונה יצרנו מתווה בקרה להערכה מיוחדת – מכתב שהוצאנו ב-15 ביולי 2020 לכל המנהלים בשירות המדינה, כיצד לטפל באוכלוסייה זו. אנו מתכוונים לפי המתווה לעקוב אחר יישומו של תהליך זה.

"הנציבות בתהליך של התקדמות משמעותית בתהליך של הקדנציות והרוטציות. ראשוני קצובי הכהונה יגיע בסוף 2021. נמשכת המגמה לקיצור משכי הזמן לניהול תהליכי הגיוס למכרזים בשירות המדינה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker