"הנתונים הרשמיים מעוותים": בנק ישראל מנסה להסביר מה קרה לאינפלציה

"האינפלציה הרשמית מוטה כלפי מטה ביחס לאינפלציה הרלוונטית לקובעי המדיניות הכלכלית", טוענים בבנק המרכזי - ומסבירים כי המדד אינו משקף עדיין את השינוי שחל בהרגלי הצריכה של הציבור בעת משבר הקורונה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק הכרמל בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
שוק הכרמל בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: מוטי מילרוד

משבר הקורונה גורם לעיוות של נתוני האינפלציה הרשמיים - כך טוענים בבנק ישראל בדו"ח המדיניות המוניטרית התקופתית של הבנק המרכזי, שפורסם היום (ב'). "האינפלציה הרשמית שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מוטה כלפי מטה ביחס לאינפלציה הרלוונטית לקובעי המדיניות הכלכלית", קובעים כלכלני הבנק.

משבר הקורונה הביא עד כה לירידה מהירה למדי במדד המחירים לצרכן. האינפלציה בפועל (השינוי במדד ב-12 החודשים האחרונים) ירדה במאי לשפל של כ-16 שנה (1.6%-). ביוני היא התאוששה מעט, ל-(1.1%-). בבנק ישראל, שאחריותו לפי החוק היא להביא את האינפלציה לתחום היעד - 3%-1% - סבורים כי הנתונים הנוכחיים נמוכים באופן מלאכותי - בגלל כמה מהמאפיינים המיוחדים למשבר.

על פי הדו"ח שכתבו כלכלני חטיבת המבקר בבנק ישראל, המשבר מציב אתגרים לא רק באשר למדידת האינפלציה, אלא גם באשר לפרשנותה. "תופעות כדוגמת שינויים בהרכב סל הצריכה המייצג, רכיבים חסרים, ירידה באיכות המוצרים הנצרכים ושינויים באופי הרכישה, מעוותות את נתוני האינפלציה הרשמיים - ולכן מקשות על היכולת לפרשם", אומרים בבנק ישראל.

הפרשנות של נתוני האינפלציה, על פי הדו"ח, צריכה להביא בחשבון את השינוי שחל בהרגלי הצריכה במשק, וכן השינויים באופן הרכישה של המוצרים והשירותים, באיכותם ובעצם הזמינות שלהם. "ככלל, לא קיים מידע רשמי זמין לגבי המשקל השוטף של הוצאות משקי הבית, ולכן קשה להעריך ממה מורכב סל הצריכה העדכני", אומרים בבנק ישראל. "עם זאת, ניתן לקבל אומדן סביר לגבי השינויים בהרכב סל הצריכה, בעזרת שימוש בנתונים על הוצאות בכרטיסי אשראי".

בניין בנק ישראל בירושלים
בניין בנק ישראל בירושליםצילום: אמיל סלמן

הנתונים על הרכישות בכרטיסי חיוב מצביעים על ירידה ברכישת דלק למכוניות - אלא שהצרכנים לא נהנו מירידה זו במלואה, מכיוון שמיעטו לרכוש דלק בתקופת הסגר. הנתונים מלמדים גם על ירידה חדה בהוצאה על מסעדות, שקוזזה בשל עלייה בהוצאה על רכישת מזון בחנויות. משקלו של שכר הדירה עלה - היות שההוצאה הכוללת על הסל ירדה, ואילו שכר הדירה נותר ללא שינוי משמעותי. כל אלה אינם באים לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן הרשמי.

המדד הרשמי אינו משקף בינתיים גם שינויים שחלו באופן הרכישה. לדוגמה, מסבירים בבנק ישראל, "מצב שבו הצרכנים עוברים לרכוש במכולות יקרות ליד הבית במקום במרכולים גדולים וזולים מחוץ לעיר, בגלל החשש הבריאותי, יטה את המדד כלפי מטה. באופן דומה, מעבר מרכישות בסופרמרקטים הזולים מחוץ לעיר ומישיבה במסעדות להזמנת משלוחים, עשוי להגדיל את העלות הכוללת של רכישת אותו מוצר או שירות". גם שינויים כאלה עשויים להטות את האינפלציה הרשמית כלפי מטה, כל עוד אינם מובאים בחשבון במתודולוגיית הדגימה של הלמ"ס.

מוקדם יותר היום פירסם בנק ישראל את הנתונים החודשיים על ציפיות האינפלציה, שהעידו על ירידה בציפיות בכל הטווחים. הציפיות הנגזרות משוק ההון לשנה הקרובה ירדו ל-0.1%, לעומת 0.4% ביוני. הציפיות לשנה שאחריה נמוכות גם הן מיעד האינפלציה של בנק ישראל - הן ירדו מ-0.8% ל-0.6%. גם הציפיות לשנה שלאחר מכן ירדו - מ-1.3% ל-1.1%. ציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו מ-1.1% ל-0.9%.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker