ראש אגף התקציבים על תוכנית המענקים: "אמינות היא דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס מהר"

שאול מרידור: "אי אפשר להעביר ב-12:00 חוק במסגרת מסוימת, וב-19:00 להודיע על מסגרת נוספת" ■ פרופ' אבי שמחון אמר כי התוכנית שהכריז עליה ראש הממשלה אתמול לא תהפוך את ישראל לוונצואלה -"צריך כסף עכשיו בשוק, שאר התוכניות לא יפתרו את הבעיה"

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור
ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידורצילום: אמיל סלמן

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, התייחס היום (ה') לוויכוח על המענק לכל אזרח, שעליו הכריז אתמול ראש הממשלה. מרידור אמר: "ניישם את המדיניות שמחליטים עליה, אבל לא נפסיק להגיד את דעתנו על המדיניות שמחליטים עליה לפני שמקבלים את ההחלטות, גם אם לא אוהבים אותה". 

מרידור רמז כי ההתנהלות סביב המענק פוגעת באמינות של ממשלת ישראל, בייחוד נוכח העובדה שרק אתמול בצהריים אושרה בוועדת הכספים של הכנסת הגדלה נוספת בתקרת ההוצאה המותרת ב-2020 - שאינה כוללת את המענק. "אמינות היא דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס מהר", אמר בשולחן עגול שערך מכון אהרן למדיניות כלכלית בבית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי. "אם יש דבר שיכול לפגוע באמינות הוא שממשלה מעבירה ב-12:00 חוק במסגרת מסוימת, וב-19:00 מודיעה על מסגרת נוספת. אנו צריכים להקפיד כממשלה להביא תוכניות שמגיעות בזמנים נכונים ולא רודפות אחת אחרי השנייה, אלא אם אין ברירה וטעינו. חשוב לשדר רצינות. מסתכלים עלינו מהארץ ומהעולם". 

מרידור הוסיף: "מגבלות ומסגרות הן דבר חשוב גם בעת משבר. אני מסכים עם האמירה שזו עת להרחבה פיסקלית, אבל גם בהרחבה צריכה להיות החלטה על המסגרת ועל סדרי עדיפויות בתוך אותה מסגרת. אי-אפשר לעשות גם וגם וגם". לדבריו, נוכח התחזית להתמשכות המגפה, "אסור לנו בתכלית האיסור לירות יותר מדי כדורים בעת הזאת. צריך לשמור כדורים במחסנית. אני חושב שהתחזית לעלייה ביחס החוב לתמ"ג צריכה להדליק נורה אדומה. צריך לוודא שיורים את הכדורים במדויק ונזהרים מהוצאת כספים מיותרת שתגביל אותנו כשנצטרך את הכסף בהמשך". 

פרופ' אבי שמחוןצילום: מוטי מילרוד

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הדף את הטענות נגד המענק. "שמעתם בוודאי שבמשרד האוצר היו צעקות, ואמרו שהמהלך יוביל אותנו להיות כמו ונצואלה", אמר שמחון. "כשאמרו לי שהמהלך של 6 מיליארד השקלים מוליך אותנו לוונצואלה, אמרתי שאדע שזה קורה כשתהיה עלייה בריבית על האג"ח ממשלתיות. קמתי הבוקר - וזה לא היה".

שמחון אמר כי ההיגיון מאחורי תוכנית המענקים הוא "להזרים כסף למשק במהירות". לדבריו, "כשהריבית הריאלית שלילית, כפי שהיא כיום, צריך להשקיע הרבה מאוד בתשתיות - אבל זה לא יפתור לנו את הבעיה שאנו נמצאים בה במשבר הקורונה. לוקח שנים להגדיל את ההוצאה הממשלתית. מה שלא הנענו אותו לפני שנים, לא יקרה מחר בבוקר. אכן, הולכים על המטרו בכל הכוח, אבל גם אם נתחיל כעת להוציא מכרזים למתכננים, הם יזכו במכרזים בערך מתי שימצאו את החיסון לקורונה. זה לא יעשה כלום לקורונה. אנחנו צריכים כסף שיגיע עכשיו לשוק כדי לפתור את בעיית הקורונה".

לדברי שמחון, גם בניית תוכנית משמעותית של הכשרה מקצועית תדרוש כמה חודשים לפחות. "אנחנו לא יכולים לשקוט על שמרינו עד אז", אמר. "כל הפתרונות היפים לא יוציאו אותנו מהמשבר. הבאנו עכשיו תוכנית שנותנת ודאות לעסקים שנפגעו, לשכירים. פרופ' עומר מואב אמר לי, ולגמרי בצדק, שהתוכנית להארכת הזכאות לדמי אבטלה ולמענקים הורגת את התמריצים של המובטלים והעסקים. השתכנעתי שאין פתרונות פשוטים, שיהיו טובים לכולם, לבעיית התמריצים או לבעיה האקוטית שהמשק עומד בפניה. נותר הצורך לעשות דברים שתהיה להם השפעה - גם אם הם רחוקים מלהיות מושלמים. בבחינה שלנו, הם טובים יותר מלא לעשות כלום".

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמרה כי בתרחיש אופטימי תהיה צמיחה שלילית של 5.9% השנה, אבל משך ההתאוששות הוארך, וכעת צופים באוצר צמיחה של 5.7% בשנה הבאה. בתרחיש הפסימי הצמיחה השנה תהיה מינוס 7.2%. התרחיש מניח עוצמת סגרים בסביבות 40% מזו שהיתה במארס-אפריל. בתרחיש זה ההתאוששות הרבה יותר איטית ומדברים על צמיחה של 2.2% ב-2021. לדברי גרינברג, "בתרחיש החיובי אנו חוזרים לתוצר של 2019 רק אחרי שנתיים וחצי, ובתרחיש המחמיר זה קורה רק במהלך השנה השלישית. בכל מקרה המשק יחווה אובדן תוצר משמעותי". תחזית החוב האופטימית בסוף 2020 היא 75.8%, ובאזור 78% בתרחיש הפסימי.

תחזית הגירעון לשנה הנוכחית היא כ-13%. לדברי גרינברג, "אנחנו חושבים שבעת המשבר זה לא הזמן הנכון לבצע התכנסות פיסקלית, אבל יש תמימות דעים שחשוב מאוד לקבוע יעד, לרדת לאזור 60% חוב בטווח הזמן הארוך יותר, עם תוואי ברור". גרינברג אמרה כי צריך להשתמש בכלי מדיניות נכונים, גם כדי לזכות בחוות דעת חיובית של חברות הדירוג. האבטלה צפויה להיות 10% בתרחיש החיובי בסוף השנה, ו-15% בתרחיש הפסימי. "יש משבר משמעותי בשוק העבודה ויכול להיות שייקח הרבה זמן לחזור בחזרה", אמרה.

פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל, אמרה כי תשלום מענקים ללא כל קריטריונים "אינו צודק, כי זה ניתן לחלק גדול מהאוכלוסייה שלא נפגע בכלל; ואינו יעיל, כי הנטייה השולית לצרוך של אותו חלק האוכלוסייה היא נמוכה, ולכן ההשפעה על הצריכה הפרטית תהיה מצומצמת מאוד. היתה טענה שלא יודעים לחלק כסף מהר, אבל לדוגמה, הכסף שהוכרז עליו ביום חמישי שעבר, חלק גדול ממנו כבר נמצא בחשבון של אנשים - אז במקרה הזה ידעו לחלק כסף מהר. אם מכריזים על תוכנית ונדרשים חודשיים לגבש קריטריונים, כמו שהיה בחלק מהתוכניות הוקדמות, אז הכסף באמת לא מגיע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker