"הלוואות בערבות מדינה - כלי הסיוע היעיל ביותר"

חוקרי מכון אהרן: הסיוע הממשלתי למגזר העסקי בגל הראשון היה מצומצם בהשוואה בינלאומית ■ השימוש בכלי דחיית המסים היה קמצני במיוחד

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אוהד צויגנברג

הסיוע הממשלתי למגזר העסקי בישראל בעת משבר הקורונה, לפחות בגל הראשון של התחלואה, היה מצומצם בהשוואה למדינות אחרות, וראוי להגדילו, בעיקר באמצעות הלוואות בערבות המדינה - כך קוראים חוקרי מכון אהרן למדיניות כלכלית בעקבות השוואה בינלאומית מעודכנת שערכו.

תוכנית הסיוע הנוספת שאישרה הממשלה השבוע כוללת הגדלה משמעותית של סך ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, מ-22 מיליארד שקל ל-50 מיליארד שקל. הגדלה זו כפופה לאישור של ועדת הכספים של הכנסת. במשרד האוצר אומרים כי חרף ההגדלה המשמעותית, לא תיפרץ תקרת הערבויות הקבועה בחוק. עד סוף יוני ניתנו לפי התוכנית הקיימת הלוואות בסך 14.7 מיליארד שקל, ועוד 1.1 מיליארד שקל בהלוואות לעסקים גדולים.

החוקרים - פרופ' צבי אקשטיין, שרית מנחם-כרמי וד"ר סרגיי סומקין - בחנו את מדיניות הסיוע במדינות מתקדמות שונות. לדבריהם, הלוואות בערבות מדינה מסייעות לחברות להתמודד עם מצוקה תזרימית, ו"כלי מדיניות זה נחשב כלי הסיוע היעיל ביותר מבחינה כלכלית, גם מאחר ושיעורי ערבויות המדינה נמוכים. במצב כזה הקצאת ההלוואות נעשית על פי שיקול דעתם של הבנקים, המתמחים במתן אשראי לעסקים".

ככלל, על פי בדיקת החוקרים, התמיכה הממשלתית במגזר העסקי היתה מצומצמת בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות - לרבות כאלה שאינן נוטות להתערבות ממשלתית בכלכלה, כגון ארה"ב. "במדינות ההשוואה ניתנו דחיות מסים ארוכות יותר ומענקים גבוהים יותר למגזר העסקי בהשוואה לישראל", אומרים במכון אהרן. 

פרופ' צבי אקשטיין
פרופ' צבי אקשטייןצילום: אייל טואג

הדחייה בתשלומי מסים בישראל היתה של עד חודשיים, ולא היתה גורפת. במדינות אחרות נמצאו דחיות ארוכות יותר - שישה חודשים באוסטריה ודנמרק, תשעה חודשים (עד סוף 2020) בגרמניה ובאוסטרליה, ושנה בשוודיה, למשל. כמו כן, שיעור המסים הדחויים בישראל הוא 0.6% מהתמ"ג, לעומת שיעור כפול ואף מרובע במדינות כמו גרמניה, בריטניה וארה"ב. ההשוואה אינה מביאה בחשבון את ההבדלים בנטל המס בין המדינות. 

גם מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות שניתן לעסקים בישראל היה צנוע לעומת אלה שניתנו במדינות אחרות. עם זאת, התמונה צפויה להשתנות עם תשלום המענקים הדו-חודשיים הקבועים לעסקים, שיתחיל הקיץ בכפוף לחקיקה בכנסת. בניגוד למענק הראשון, המיועד לעסקים שהכנסותיהם ירדו ב-25% או יותר - המענקים הבאים יותנו בירידת הכנסות בשיעור 40% ומעלה.

"תמיכות ישירות הניתנות במענקים מעלות את הסיכוי לשרידותם של עסקים, אולם אין למחקר הכלכלי תשובה חד-משמעתית על השאלה אם כלי המענק והיקפו הם אופטימליים, וייתכן כי המענקים במדינות מסוימות ניתנים ביתר", אומרים במכון אהרן, הפועל בבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. "לכן, למרות הנתונים המראים כי התמיכות הישירות דרך מענקים נמוכות יחסית בישראל, אין בהצגת הנתונים המלצה להגדילן". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker