המבקר נגד הרשויות המקומיות: לא סוללות כבישים כדי להילחם בתאונות דרכים ונותנות פטור מארנונה שלא כדין

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, יגיש היום ליו"ר הכנסת את דו"ח הביקורת על השלטון המקומי ל-2020 ■ מהדו"ח עולה כי מרבית הפרסומים של הרשויות ברשתות החברתיות עוסקים ביח"צ, במקום פרסומים שמגבירים את מעורבות האזרחים

ביני אשכנזי
ביני אשכנזי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמןצילום: אוליבייה פיטוסי

הרשויות המקומיות משקיעות מיליונים ברשתות החברתיות - אבל במקום לנצלן כדי להעמיק את מעורבות הציבור בפעילותן, הן נעזרות בפלטפורמות הללו כדי לפרסם את עצמן - זוהי עיקר הביקורת של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שלו על השלטון המקומי ל-2020. 

המבקר יגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת, והוא עוסק בנושאי הליבה של פעילות השלטון המקומי, הנוגעים לבטחונם ולבטיחותם של התושבים, לניהול הפיננסי של הרשויות, להבטחת השירות לתושבים ולרווחתם.

רשתות חברתיות רשויות מקומיות

הנושא הראשון שמוצג בדו"ח הוא השימוש שהרשויות המקומיות ונבחריהן עושים ברשתות החברתיות. בשנים האחרונות משתמשות הרשויות באופן נרחב - כמו כל המגזר הציבורי - ברשתות החברתיות המקוונות, בעיקר פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם וטוויטר. בדרך זו הן מבקשות לנהל קשר בלתי-אמצעי עם הציבור.

לפי הדו"ח, ב-2018 הרשויות המקומיות הוציאו כ-3 מיליון שקל על קידום תכנים בתשלום ברשתות החברתיות. ל-94% מהרשויות המקומיות היה חשבון ברשת חברתית אחת לפחות, ול-83% מראשי הרשויות היה חשבון ברשת חברתית אחת לפחות. עוד עולה מהדו"ח כי רוב הרשויות עושות שימוש בפייסבוק - 168 רשויות, 78 רשויות עושות שימוש ביוטיוב, 71 באינסטגרם, ואילו הרשת החברתית האהובה על העיתונאים - טוויטר - משתרכת מאחור עם 17 רשויות בלבד שעושות בה שימוש.

חלק נרחב מהרשויות פונה למיקור חוץ לצורך הקמה או הפעלה של חשבון ברשת החברתית. ואולם המבקר מעיר כי חלקן לא עיגן את ההתקשרויות הללו בהסכמים כדי להגן על זכויותיו ולהבטיח שמירת סודיות ואבטחת מידע. בחלק מההסכמים שנחתמו חסרו פרטים מהותיים, לרבות בנושא האיסור על השימוש במידע וכן בנושא הגורם המפקח על עבודת המפעיל.

המבקר העיר גם על התוכן של הפרסומים ברשתות החברתיות, וכתב כי מרבית הפרסומים של הרשויות המקומיות עוסקים בהעברת הודעות ומסרים לציבור וביחסי ציבור לרשות. שיעורם של הפרסומים שאיפשרו מעורבות או אינטראקציה של הציבור, מעבר לאפשרות הוספת תגובה, היה נמוך.

הערה מעניינת נוספת מפי המבקר נגעה לצנזור תגובות: המבקר כתב כי כי ארבע מהרשויות שנבדקו - תל אביב-יפו, קצרין, טבריה והמועצה האזורית עמק יזרעאל - מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח. כמו כן נמצא שהרשויות קרית גת, ירושלים והמועצה האזורית אל-בטוף פירסמו תכנים בלי שווידאו שאין בפרסום משום פגיעה שלא כדין בזכויות כגון הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות וזכויות יוצרים.

המבקר: הסיבה לתאונות בחברה הערבית - "סביבה תרבותית"

ג'סר א-זרקא
ג'סר א-זרקאצילום: רמי שלוש

נושא נוסף שמצא את מקומו בדו"ח המבקר נוגע לפעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומיהן של רשויות מקומיות בחברה הערבית. ביוני-נובמבר 2019 בדק המבקר את הפעולות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומי השיפוט של חמש רשויות מקומיות בחברה הערבית: העיריות כפר קאסם וקלנסווה והמועצות המקומיות ג‘יסר א-זרקא, ג‘ת ותל שבע.

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), שיעור המעורבות של האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים קטלניות גבוה ביחס לשיעורה באוכלוסייה הכללית. הנפגעים העיקריים מקרב אוכלוסייה זו הם בני 24 ומטה. לפי המבקר, הגורם המרכזי המגביר את הסיכון של האוכלוסייה בחברה הערבית להיפגע בתאונת דרכים הוא סביבה תרבותית נוגדת בטיחות - המתבטאת במודעות נמוכה לכללי הבטיחות בדרכים ובאי-ציות לחוקי התנועה. גורמי סיכון נוספים הם אכיפה לוקה בחסר וסביבה פיזית מוזנחת ולא בטיחותית, המאופיינת בתשתיות ירודות.

המבקר כותב כי 33% מההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון היו מהחברה הערבית, אף שהיא מהווה 21% מהחברה הישראלית כולה. 39% ממנהלי מטות בטיחות בדרכים ברשויות המקומיות בחברה הערבית לא עברו הכשרה של קורס מנהלי מטות בטיחות. העלות השנתית של תאונות דרכים למשק מסתכמת ב-17 מילארד שקל.

המבקר העיר לרשויות על כך שהן לא ערכו רישום ותיעוד של מיקום תאונות הדרכים שאירעו בתחומי השיפוט שלהן ושל הסיבות להן. עוד כתב המבקר כי בתחומי הרשויות שנבדקו יש מדרכות וכבישים לא סלולים באורך של כ-32 ק"מ. ארבע מתוך חמש הרשויות המקומיות שנבדקו לא גבו היטל סלילת רחובות בשנים האחרונות.

"המבוטח משלם את מלוא דמי הביטוח, אף שהסיכון חלף מהעולם". למצולמים אין קשר לכתבה
תאונת דרכיםצילום: אורן בן חקון

ברשויות המקומיות שנבדקו נמצאו ליקויים בהסדרי התנועה ובהתקני הבטיחות הפוגעים בבטיחותם של משתמשי הדרך. למועצה המקומית ג‘יסר א-זרקא אין כלל תוכנית תִמרור.

פטור מארנונה שלא כדין

המבקר בדק את שימושם של הרשויות המקומיות בתאגידים עירוניים. הרשויות בישראל מחזיקות 559 תאגידים עירוניים - מתוכם 284 הן עמותות עירוניות, 239 חברות עירוניות, ו-36 חברות לתועלת הציבור. מחזור הפעילות השנתית של התאגידים מסתכם במיליארד שקל.

במערכות המחשוב של רשם העמותות אין אפיון של העמותות העירוניות, העיר המבקר, ואין מידע על מידת השליטה של הרשויות בעמותות. עוד הוא כתב כי חלק מהרשויות המקומיות שנבדקו לא חתמו עם העמותות שלהן על הסכמי התקשרות בנוגע לשירותים שעליהן לספק ולשימוש שיעשו בנכסים העירוניים, לרבות המשמעות הכספית הנגזרת ממנו. חלק מהרשויות המקומיות לא הטילו ארנונה על נכסים שמסרו לשימושן הבלעדי של עמותות עירוניות - שלפי הדין, אינן זכאיות לפטור מארנונה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker