מנכ"ל הביטוח הלאומי: "לתת לאגף התקציבים לשלוט בנו זה להרוס את בסיס הביטחון הסוציאלי"

משרד האוצר מתכוון לכלול בחוק ההסדרים הוראה שתחייב את הביטוח הלאומי להמשיך להעביר את עודפי התקציב שלו ■ ח"כ עפר שלח: "זו שערורייה" ■ נציג האוצר: אם היה חשש שבעת משבר הממשלה תקצץ בקצבאות – החודשים האחרונים הוכיחו ההיפך

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאיר שפיגלר
אבי וקסמן

משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי חזרו להתנצח בפומבי היום (שני), על רקע כוונתו של אגף התקציבים במשרד האוצר להשתמש בחוק ההסדרים כדי להגביר את כפיפותו של הביטוח הלאומי לשיקולי תקציב.

"משרד האוצר יעביר בחוק ההסדרים גריעה של הזכויות לציבור", אמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, בדיון שנערך בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד). חוק ההסדרים אינו אמור לכלול הפחתת זכויות ישירה כלשהי, אבל בביטוח הלאומי מוטרדים בין השאר מהכוונה לכלול בחוק סעיף שיבהיר כי גם נהלים פנימיים שעליהם מחליט הביטוח הלאומי, יהיו כפופים לסדר העדיפויות התקציבי כפי שהוא מוסדר במנגנון הנומרטור (תחזית התקציב התלת-שנתית).

"לא ייתכן שמשרד האוצר בניגוד עניינים מובהק הזועק לשמים, והוא יהיה מי שיקבע לביטוח הלאומי בכל החלטה מקצועית לשבט או לחסד", אמר שפיגלר. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, "לתת לאגף התקציבים לשלוט בצורה מלאה בהתנהלות הביטוח הלאומי והחלטותיו זה להרוס את הבסיס של הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל".

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר – רכז תחום הרווחה באגף, עלי בינג – הדף את הביקורת של שפיגלר. "הביטוח לאומי בפני עצמו לא היה מסוגל לשלם קצבאות אם לא היתה השתתפות של המדינה בתקציבו", אמר בינג. לדבריו, הוא סבור שהאיזון הקיים בין הביטוח הלאומי הגיוני.

יו"ר הוועדה, שלח, הביע התנגדות להכללתם של השינויים המתוכננים הנוגעים לביטוח הלאומי בחוק ההסדרים הבא. "להעביר את זה במסגרת חוק ההסדרים זו שערורייה", אמר שלח. "אם הייתי חבר בקואליציה הייתי מפצל את זה מחוק ההסדרים בשנייה וחצי. נדרש דיון ערכי וכלכלי עמוק, ולא נכון לעשות את זה תוך כדי המשבר שאנו נמצאים בו".

שלח העיר כי שליטה של משרד האוצר עשויה לפגוע במערכת הביטחון הסוציאלי. "במערכת הבריאות, ראינו כי השליטה של משרד האוצר בתקציב הבריאות הניבה בסופו של דבר מערכת מוחלשת", אמר שלח. "עולה השאלה אם לא נכון יותר שלביטוח הלאומי יהיה חופש – אולי לא בכל התקציב, אבל בחלקו – להוסיף עובדים סוציאליים אם הוא צריך, ולמצות זכויות טוב יותר, בשעה שתפקידו המוצהר של משרד האוצר הוא לשמור על הקופה".

עופר שלח

"משמעות דרמטית למדינה"

נציג האוצר, בינג, אמר כי "דווקא הקשר בין תקציב המדינה לביטוח הלאומי הוא שאיפשר את הרחבת הזכויות בעת משבר הקורונה", בלי שדמי הביטוח הנגבים מהציבור הוגדלו.

בינג אמר אמר כי במשרד האוצר מעוניינים כעת לקדם באמצעות חוק ההסדרים תיקון לסעיף 34 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כיום כי עודפי תקציב של הביטוח הלאומי יושקעו ב"השקעות קונסטרוקטיביות". לדברי בינג, זהו ניסוח לא ברור, ובכוונת משרד האוצר לשנות אותו כך שיקבע שככל שלביטוח הלאומי יש יתרות כספיות, הן יושקעו באג"ח שמנפיקה המדינה, כפי שנעשה היום – מחציתן באג"ח בתשואת השוק, ומחציתן באג"ח בריבית מסובסדת בשיעור 5.5%. בינג אישר את חשיפת "הארץ", שלפיה בנוסח קודם של ההצעה נכללה רפורמה משמעותית יותר. לפי אותה הצעה, שקידומה נפסק בינתיים, הממשלה תשלים פערים שייווצרו בעתיד בין הכנסות הביטוח הלאומי לתשלומי הקצבאות.

"המדינה יכלה לתת פחות תקציב לביטוח הלאומי – ואז לא היו עודפי תקציב", אמר בינג. "אבל המדינה משלמת לביטוח הלאומי. אם באמת הביטוח הלאומי היה פותח את ההסכם עם המדינה מ-1980, כפי שהתכוון לעשות, זה היה גורם לכך שעודפי התקציב לא היו נכנסים לחשבון של המדינה. זה היה מגדיל את גירעון המדינה בכ-20 מיליארד שקל בשנה, ומגדיל את יחס החוב לתמ"ג בסך כל הקרן שנצברה, ולזה יש משמעות דרמטית למדינה".

לדברי בינג, אלמלא הממשלה היתה משתתפת במימון הביטוח הלאומי, היה צריך להכפיל בערך את דמי הביטוח הלאומי. "כל התיקונים שעשינו עכשיו בתקופת הקורונה – לא היה ויכוח על כך שאנחנו נותנים את ההשתתפות המלאה בגינם", אמר. "אם היה חשש שדווקא בעת משבר פיסקלי המדינה תברח – אז הינה, אנחנו דווקא מרחיבים". לדבריו, תקציב המדינה יוכל לעמוד בהזרמות שיידרשו בעתיד כדי להבטיח את תשלומי הקצבאות בעתיד, שיסתכמו לדבריו בכ-0.8% מהתמ"ג השנתי.

תור לסניף של הביטוח הלאומי במהלך הקורונה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

"מתוך 230 מיליארד שקל אין אפילו פרוטה"

מנכ"ל הביטוח הלאומי, שפיגלר, אמר כי משרד האוצר "לא משקיע שקל אחד" מהכספים שהביטוח הלאומי העביר לו, "כי אין כלום. מתוך 230 מיליארד שקל אין אפילו פרוטה. הכל רישומי ואנחנו טוענים שיש עוד 140 מיליארד שקל שהביטוח הלאומי שילם לפי הנחיות של אגף התקציבים לדורותיו, והם לא רשומים בשום מקום".

שפיגלר אמר כי צעדיו הוצרו כשניסה לשפר את המענה של הביטוח הלאומי לציבור – למשל למשפחות עם ילדים החולים בתסמונת ויליאמס – וגם כשביקש להרחיב את מצבת כוח האדם של הביטוח הלאומי כדי ליישם את רפורמת הסיעוד ב-2018. לדברי שפיגלר, בימיה הראשונים של רפורמה זו, משרד האוצר "עשה את הכל כדי שהביטוח הלאומי לא יוכל לתת זכויות לזכאים".

מנהל החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ליאור דוד-פור, אמר בדיון בוועדה כי השקעת כספי הביטוח הלאומי במנגנון עצמאי, כפי שהביטוח הלאומי הכריז שבכוונתו לעשות, עלולה להזיק לכספי המבוטחים. לדבריו, סימולציה שנערכה באגף החשב הכללי העלתה כי עד אפריל 2020 (שיא משבר הקורונה), השקעה עצמאית כזאת היתה מביאה להפסד תשואה של 4%-1% (בהתאם לרמת הסיכון של ההשקעות) לעומת המצב הקיים, שבו עודפי התקציב מושקעים באג"ח שמנפיק משרד האוצר לטובת הביטוח הלאומי, שמחציתן נושאות ריבית מסובסדת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker