בנק ישראל: הממשלה לא צריכה לצפות לתשואה מקרן העושר בשנים הקרובות

לפני שבע שנים חזו כי יצטברו בקרן שתרכז רווחים משדות הגז כ-14 מיליארד שקל, אך כעת מתברר שיש בה רק כחצי מיליארד שקל ■ המשנה לנגיד: "הסביבה הבינלאומית השתנתה, הביורוקרטיה האטה את המהלך, אין לי את כל התשובות"

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאגר תמר
מאגר תמרצילום: אלבטרוס צילומי

המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, התייצב הבוקר (ג') ב"וועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט", כדי להשיב על שאלה אקוטית עבור המשק הישראלי – כפי שהציג אותה יו"ר הוועדה אבי דיכטר בפתח הדיון: מדוע תחזית בנק ישראל בשנת 2013 דיברה על 14 מיליארד שקלים שיצטברו בקרן העושר בשנים 2022-2018, ואולם כיום, יש רק כחצי מיליארד שקלים בקרן וב-2022 הסכום יצטבר לכדי מיליארד שקל לכל היותר. או במילים אחרות – איפה נמצא הכסף מהגז? כפי שהגדיר זאת דיכטר, "האם יש סיכוי שהתחזית הזו תתממש?"

אביר השיב על כך באמרו כי "מאז 2013 כמעט בכל מקום שחיפשו בו גז בעולם - מצאו אותו. הסביבה הבינלאומית השתנתה. במקביל, איפשרו לחברות הגז לקזז היקף גדול יותר מההוצאות שלהן לצרכי מס - וזה גרם לדחיית רווחי החברה ל-2021. בנוסף, גם בשנים הקרובות התזרים לקרן ישתנה. זה יקרה בגלל אי ודאות בנוגע לתזרים החברות מהעולם, חוסר יכולת לייצא גז אל מחוץ לישראל למעט למצרים והירידה של ההסתברות שנמצא לקוח לגז הישראלי מחוץ לאזור שלנו. ההסתברות הזו ירדה בשנים אחרונות בגלל ההיצע הגדול מאד של גז".

לדבריו, "מעבר לכך, הקמת המוסדות השונים שהיו צריכים לקום ולנהל את הקרן התעכבה. כמו כל דבר שקשור לוועדת איתור במגזר הציבורי - הדברים זזים מאוד לאט. הממשלה היתה אמורה להקים את מוסדות הקרן ולמצוא נציגי ציבור לשבת במוסדות האלו. החוק קבע מנגנון של ועדת איתור לצורך זה. אבל כרגע אין ועדת איתור כזו. אי לכך גם אם יצטברו מילארד שקלים בקרן - בנק ישראל לא יכול להשקיע אותם עד שיוקמו המוסדות האלו".

אביר הוסיף כי לא כדאי לייצר ציפיות גבוהות בנוגע לתשואה לממשלה מהקרן בשנים הקרובות. "החוק קובע שהתשלומים שיועברו לממשלה מהקרן יהיו תשואה של 3.5% בשנה על כספי הקרן. אבל בהתחשב בכך שהתחזית היא לסכומים נמוכים שייכנסו אליה, לא יהיה זרם הכנסות גבוה ממנה בשנים הראשונות אחרי הקמתה. ייקח זמן עד שיצטברו בקרן סכומים נכבדים כדי לאפשר זרם הכנסות משמעותי לממשלה", אמר אביר.

דיכטר הקשה ואמר: "אנו מכירים תחזיות, אבל פערים בסדר גודל כזה, של מעבר מתחזית של 14 מיליארד שקל בחמש שנים ראשונות לפעילות הקרן, לחצי מיליארד שקל - מעלים את השאלה אם זה הגיוני שהירידה במחירי הגז וריבוי הגז בעולם השפיע עד כדי כך".

אנדרו אביר
אנדרו אבירצילום: עופר וקנין

אביר לא סיפק על כך תשובה מדוייקת. "כפי שאמרתי, שני גורמים שיכלו להשפיע על התחזית הם השינוי במחיר הגז וקיזוז ההשקעות".

אליצור ויזר מהלשכה המשפטית בבנק ישראל הסביר: "ציינו בתחזית מ-2013 שהיא מבוססת על מחירי הגז והערכות הממשלה בנוגע לפיתוח שדות הגז ופיתוח רשת הגז. היתה סוגיה פוליטית שדחתה פיתוח שדות הגז. רק שדה הגז תמר הקדים את תחילת פעילותו. השדות הגדולים הנוספים התעכבו. ולא היתה מספיק הכנסה כדי להגיע למיליארד". אביר הודה: "אין לי את כל התשובות שאתה צריך".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker