רוח גבית לרפורמה שמתכנן כ"ץ: ב-OECD קוראים שוב להוריד את המכס על תוצרת חקלאית

דו"ח החקלאות של OECD מותח ביקורת, כבכל שנה, על האופן שבו תומכת ישראל בענף החקלאות ■ במשרד האוצר מקווים לכלול בחוק ההסדרים רפורמה שתכלול סובסידיה ישירה למגדלי ירקות ופירות – במקום הגנה עליהם באמצעות מכס גבוה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדים בשדה בעוטף עזה
עובדים בשדה בעוטף עזהצילום: אליהו הרשקוביץ

הצעת חוק ההסדרים שיגיש שר האוצר לאישור הממשלה בקרוב צפויה לכלול רפורמה באופן התמיכה הממשלתית בענף החקלאות – אבל בינתיים, דו"ח החקלאות השנתי של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) מותח ביקורת על מדיניות החקלאות של ישראל. כבכל שנה, מעירים ב-OECD כי נתח גדול במיוחד מהתמיכה הממשלתית בחקלאות נעשה באמצעים עקיפים, כגון מכסות, מכס ופיקוח מחירים – שהם בעלי פוטנציאל לעוות את מחירי התוצרת החקלאית ולפגוע בסחר החופשי.

לפי נתוני OECD, התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל המשיכה לגדול במתינות בתקופה הנסקרת בדו"ח, 2017-2019, ועלתה ל-16.7% מתקבולי החקלאים – שיעור דומה לממוצע במדינות OECD. עם זאת, נתח התמיכה ה"בעייתית" לפי העקרונות של OECD, הקוראים למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים, הוא גבוה במיוחד, 91%. שיעור זה לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, ונותר גבוה בהרבה מהממוצע ב-OECD.

ההגנות העקיפות על החקלאים בישראל כוללות את התכנון הממשלתי בענפי החלב, העוף והביצים, המכתיב היכן יוקמו רפתות ולולים, ומה יהיו מכסות הייצור שלהם; מכסי המגן על תוצרת חקלאית, שעשויים להגיע לרמה תלת-ספרתית (באחוזים), ונועדו למנוע תחרות לתוצרת הישראלית; ופיקוח מחירים על חלק מהמוצרים, שקובע לעתים לא רק אילו מחירים ישלמו הצרכנים על שמנת או ביצים - אלא גם כמה יקבלו החקלאים תמורת התוצרת.

תוצרת חקלאית

OECD קורא בעקביות לביטולה של תמיכה מהסוגים האלה בחקלאות, ולהחלפתה - במידת הצורך - בתמיכה ישירה בחקלאים, מתקציב המדינה, תוך מתן מקום נרחב יותר לתחרות בשוק. תמיכה ישירה, להשקפת OECD, תסייע לשווקים המקומיים והבינלאומיים לתפקד טוב יותר, תצמצם שימוש מופרז בתשומות כמו מים, שעלול לפגוע בסביבה, ותפנה כסף ציבורי להשקעות טובות יותר. ב-OECD מעודדים את הסחר הבינלאומי בתוצרת חקלאית, ומזכירים לחיוב את הסכם הסחר המעודכן בין ישראל לקנדה, שנכנס לתוקף בספטמבר האחרון.  עם זאת, משבר הקורונה עשוי לחזק דווקא מגמות של פרוטקציוניזם וצעדים של מדינות לחיזוק ביטחון המזון שלהם – לאחר שחוו שיבושים בשרשראות אספקה ומחסור במוצרים מסוימים, כדוגמת המחסור בביצים שהורגש בישראל לקראת פסח האחרון, ולפני כן - השיבושים בייצור החמאה בישראל.

ב-OECD קוראים לישראל לא לאפשר לאי-יציבות הפוליטית בה לעצור את הרפורמות שיצאו לדרך בענף החקלאות. בינתיים, שלושת סבבי הבחירות ב-2019-2020 דווקא הביאו לדחייה של הרפורמה במשק החלב, שאמורה להביא להפחתה של מחיר המטרה – המחיר המפוקח שמקבלים הרפתנים מהמחלבות תמורת החלב הגולמי. דחיית הרפורמה ל-2021 לפחות אמורה להיות מאושרת השבוע בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח

הרפורמה בתמיכה במגדלי ירקות ופירות, ששר האוצר, ישראל כ"ץ, מתכנן לכלול בחוק ההסדרים, מורכבת משלושה חלקים עיקריים: תשלום ישיר לכל חקלאי, לפי שטח האדמה שהוא מעבד, וללא קשר לסוג הגידולים - כדי להבטיח קבלת החלטות על בסיס כלכלי; הפחתה של מכסי מגן; וניתוק של יחידת השירותים להגנת הצומח ממשרד החקלאות. במשרד האוצר סבורים כי גם אם המכס היה מתאפס כיום, אי-אפשר היה לייבא לישראל את מרבית הפירות - בגלל דרישות הגנת הצומח של משרד החקלאות. בעקבות זאת, מוצע לחייב את הרגולטור לשקול שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח.

ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: מארק ישראל סלם

מבקר המדינה קרא לממשלה, בדו"ח שפירסם ב-2018, לאמץ את הקווים המנחים של OECD ולהנהיג "תמיכות ישירות ממוקדות ויעילות שאינן מעוותות סחר וייצור". לדבריו, "מקור התמיכות הישירות הוא תקציב המדינה, ועלותן משולמת באופן פרוגרסיבי מכספי כלל משלמי המסים. לעומת זאת, התמיכות העקיפות משולמות באופן רגרסיבי על ידי ציבור הצרכנים, המשלמים מחירים גבוהים יותר על התוצרת החקלאית, ובכך התמיכות העקיפות גורמות להגדלת האי-שוויון בישראל". ניסיונות שונים למעבר למבנה תמיכה ישיר יותר נבלמו במשך השנים, בין השאר בגלל התנגדות של ענף החקלאות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker