הקלות ביבוא - ומהפכה בתמיכה בחקלאים: תוכניות האוצר לחוק ההסדרים נחשפות

במשרד האוצר מבקשים לכלול בחוק שורה של רפורמות להגברת התחרות במשק ולהפחתת מחירים ■ התוכניות מועברות בימים אלה לאישור משרד המשפטים, והן כוללות גם דיגיטציה של שירותי הממשלה וקידום ההתחדשות העירונית

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אייל טואג

בחוק ההסדרים הקרוב מבקשים במשרד האוצר לכלול שורה של רפורמות להגברת התחרות במשק ולהפחתת מחירים - לאחר שאושרו על ידי שר האוצר החדש, ישראל כ"ץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. בין השאר, צפוי החוק לכלול הקלות ביבוא מזון - לרבות מזון המוגדר רגיש, כגון מוצרי חלב - ומעבר לתמיכה ישירה במגדלי ירקות ופירות, תוך הפחתת המכס על ירקות ופירות מיובאים.

משרד האוצר מעביר בימים אלה לאישור של משרד המשפטים את התוכניות שבכוונתו לכלול בחוק ההסדרים. משרד המשפטים יצטרך לאשר את חקיקתן באמצעות חוק ההסדרים, המאושר בהליך מזורז, ולא בחקיקה רגילה. התוכניות מצויות בדיונים בין משרד האוצר למשרדי הממשלה האחרים, ויצטרכו לזכות בין השאר באישור הממשלה, לפני שיוגשו לכנסת כחלק מהצעת חוק ההסדרים. 

לוח הזמנים לחקיקה תלוי בין השאר בשאלה אם ייחקק תקציב ל-2020 בלבד, או גם ל-2021. אם יוחלט על חקיקת תקציב ל-2020 לבדה, לוחצים במשרד האוצר להביא את התקציב ואת התוכנית הכלכלית הנלווית לו לאישור הממשלה כבר בעוד כשבועיים.

במשרד האוצר אומרים כי התוכניות שייכללו בחוק ההסדרים ממוקדות בכמה נושאים מרכזיים: פתיחת המשק ליבוא והגברת התחרות, לרבות בשוק הבנקאות והשירותים והפיננסיים; הגדלת כוח העבודה ופריון העבודה; ייעול המערכת הציבורית; ושיפור התשתיות הפיזיות בישראל, תוך הגדלת ההשקעות. 

הקלות ביבוא מזון רגיש

רפורמת הקורנפלקס שערכה הממשלה לפני כמה שנים טיפלה בעיקר במזון יבש (שאינו רגיש לקלקול מהיר), והעבירה את הפיקוח על איכותו מהנמלים, שאליהם מיובא מזון מסוג זה, אל השווקים, תוך הסתמכות על הצהרות יבואנים. רפורמת המזון הרגיש אמורה לחקות את המודל הזה, תוך הכנסת שינויים מסוימים. שוק המזון הרגיש כולל בין השאר מוצרי חלב, ומקיף יותר ממחצית מהמזון המיובא לישראל. כחלק מהרפורמה המתוכננת, מבקשים במשרד האוצר לבטל את הגדרתם של מוצרים מסוימים כרגישים - כגון מים מינרליים. באוצר מעריכים כי סך היבוא של מזון הנחשב רגיש הוא כיום כ-56 מיליארד שקל בשנה. 

מים מינרלים
מים מינרליםצילום: בלומברג

הרפורמה המתוכננת תכלול מתן "חותמת ירוקה" ליבואנים שיעמדו בדרישות מסוימות. יבואנים כאלה, שיוגדרו "יבואנים נאותים", יוכלו להכניס מוצרי מזון מהר יותר לשוק הישראלי, תוך העברת הפיקוח על איכות המזון לשווקים. 

חוק ההסדרים הקרוב כנראה לא יכלול שינויים בסמכויותיה של הרבנות הראשית בתחום הכשרות. המונופול של הרבנות על תחום הכשרות הוא בין הגורמים לכך שהצלחתה של רפורמת הקורנפלקס היתה עד כה חלקית בלבד.

הקלות ביבוא תמרוקים

הרגולציה הממשלתית הכבדה מקשה מאוד על יבוא לישראל של תמרוקים מסוגים שונים - ובייחוד על יבוא מקביל שלהם. בשנים האחרונות חוקקה "רפורמת התמרוקים", שנועדה להקל את היבוא שלהם - אבל היא לא יושמה בפועל, בין השאר עקב דרישות של משרד הבריאות להגביל יבוא של מוצרים לתינוקות, לילדים, ולנשים הרות ומיניקות, וכן של מוצרי הגנה מפני השמש, ושל מוצרים המיועדים לשימוש בחלל הפה, כמו משחות שיניים ומי פה. במשרד האוצר אומרים כי לאחר שיח ארוך שנוהל עם משרד הבריאות, יקודם מודל חדש לרפורמה - שאמור להביא להוזלה משמעותית של תמרוקים.

מדפי תמרוקים בסופר-פארם
מדפי תמרוקים בסופר-פארםצילום: דניאל בר און

המשך הרפורמה בתקינה

רפורמת התקינה המיושמת בהדרגה בשנים האחרונות נועדה להקל יבוא של מוצרים, תוך מתן אפשרות לבדיקה שלהם במעבדות תקינה פרטיות, ולא רק במעבדות של מכון התקנים, והתאמה בין התקנים בישראל לתקנים בינלאומיים. במשרד האוצר מעוניינים להמשיך את הרפורמה ולאפשר יבוא של מוצרים תוך הצהרה כי הם עומדים בתקן, ללא חובת בדיקה מחמירה - גם אם קיים בעניינם תקן רשמי (תקן שהוכרז ככזה על ידי שר הכלכלה, ובכך נהפך למחייב). 

המשך הרפורמה ברישוי עסקים

הרפורמה ברישוי עסקים, המקודמת בשנים האחרונות, נועדה להקל על בעלי עסקים בפתיחתם ובהפעלתם, בין השאר באמצעות קביעת רשימה סופית של דרישות (מפרט) לכל סוג של עסק. באמצעות חוק ההסדרים הבא מעוניינים במשרד האוצר להסדיר את הקמתו של גוף שיוודא שמשרדי הממשלה ימשיכו ויאיצו את פרסום המפרטים לסוגים שונים של עסקים.

איחוד הרגולציה הסביבתית

במטרה להגביר את הוודאות הרגולטורית, מבקשים במשרד האוצר לאחד את התקנים וההיתרים השונים שנותן המשרד להגנת הסביבה לעסקים, כך שיינתנו בתחנה אחת, תוך התאמה מרבית לרגולציה המקובלת במרבית מדינות OECD.

השוואת עלויות בנקאיות

משרד האוצר פירסם אתמול (ד') טיוטה להצעת החוק שאמורה להסדיר את פעולתם של שירותים להשוואת עלויות פיננסיות. שירותים כאלה יעניקו לצרכן מידע על העלויות של שירותים פיננסיים אצל ספקים שונים - בנקאיים וחוץ-בקאיים - ובכך להתיר את הכבלים בין הצרכן לבין הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש שלו. את הפיקוח על השירותים להשוואת עלויות פיננסיות הוחלט להטיל על רשות ניירות ערך.

חוק המטרו והקלות על קידום תשתיות

חוק ההסדרים אמור לכלול את חלקו הראשון של חוק המטרו - חוק שאמור להקל על הממשלה בהקמת מערכת הסעת ההמונים בגוש דן (פרויקט המטרו). החוק יפקיע סמכויות מגופים רגולטוריים שונים ומהרשויות המקומיות, ויעבירן לגוף שיוקם לשם ניהול הפרויקט - כדי למנוע תקיעת מקלות בגלגלי הפרויקט. חלקו השני של החוק, שלא ייכלל בחוק ההסדרים הקרוב, אמור להתייחס גם למימון הפרויקט - שעלותו נאמדת ב-150 מיליארד שקל. 

במשרד האוצר מבקשים גם להקטין את החיכוך בין גופים ממשלתיים שונים, ובהם חברות ממשלתיות, באמצעות סטנדרטיזציה של הדרישות שהם יכולים להציב זה לזה, והקמת מערכת אחידה לתיאום של תשתיות. בנוסף, משרד האוצר מעוניין לפעול יחד עם ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) כדי להגדיל את מספרם של מהנדסי התשתיות (מהנדסים אזרחיים) המוכשרים במוסדות להשכלה גבוהה. הצורך במהנדסים צפוי לגדול לקראת ההקמה של מיזמי תשתיות כמו פרויקט המטרו, קווי הרכבת הקלה המתוכננים בגוש דן ובירושלים, והנתיבים המהירים בכניסות למטרופולינים.

קידום התחדשות עירונית (פינוי-בינוי)

חוק ההסדרים יציב לעצמו למטרה להסיר חסמים בפני מיזמי התחדשות עירונית - תוך התמקדות במיזמי פינוי-בינוי, לקראת עצירתה של תמ"א 38. בין השאר, מתכוונים במשרד האוצר להאיץ את התכנון באמצעות הגשת מיזמי פינוי-בינוי לוותמ"ל.

מתחם פינוי בינוי ברחוב לה גווארדיה בתל אביב
מתחם פינוי בינוי ברחוב לה גווארדיה בתל אביבצילום: אייל טואג

המטרה של משרד האוצר היא להגביר את הוודאות עבור יזמים - בין השאר באמצעות דרישה מהרשויות המקומיות להחליט מראש מה יהיו היטלי ההשבה שיוטלו על הפרויקט, וקביעת ברירת מחדל: אם הרשות לא תקבע אחרת, היטל ההשבחה יהיה 25%.

עוד יוצע להפחית את הרוב מקרב הדיירים הדרוש להחלטה על פרויקט פינוי-בינוי. כמו כן, מעוניניים במשרד האוצר לחתום עם רשויות מקומיות על תוכניות רב-שנתיות להתחדשות עירונית - מעין הסכמים שבהם המדינה תתחייב לסייע בהקמת תשתיות, ואילו הרשויות יתחייבו לקדם מיזמי פינוי-בינוי. 

הגברת התחרות על קרקעות

במשרד האוצר מקדמים שיווק של משבצות קרקע קטנות, למשל במרכזי ערים, ליזמים שיגישו הצעות להקמה של מיזמי דיור. "יש מגרשים קטנים רבים שעוברים מתחת לרדאר של רשות מקרקעי ישראל", אומרים במשרד האוצר. 

בנוסף, מעוניינים במשרד האוצר להרחיב את תוכנית "תכנן ובנה", שבה חברה אחת מקדמת מיזם - משלב התכנון, דרך פיתוח התשתיות, ועד הקמת יחידות הדיור ומוסדות הציבור. "יהיה גורם אחד שמתכלל את הפרויקט, והוא יידע לבצע פרויקטים מהר יותר", אומרים במשרד האוצר. בתוך כך מבקשים במשרד האוצר להכניס חברות פרטיות לתחום פיתוח הקרקעות, הנעשה כיום בעיקר על ידי הממשלה או השלטון המקומי. 

דיגיטציה של שירותי הממשלה

חוק ההסדרים אמור לקדם העלאה של עשרות שירותים ממשלתיים לאינטרנט - למשל השירותים הנדרשים בעת פתיחת עסק או מעבר דירה. לשם כך יוקצו כ-100 מיליון שקל מתקציב המדינה. סכום דומה יוקצה לתשתיות התומכות בדיגיטציה, כמו חתימה דיגיטלית, ועוד 100 מיליון שקל - לקידום דיגיטציה במערכת החינוך, במערכת ההשכלה הגבוהה ובמערכת הכשרה המקצועית. 

תיקון חקיקה נוסף שייכלל בחוק ההסדרים אמור להקל על הממשלה בתקשורת דיגיטלית עם האזרחים - למשל באי-מייל - תוך עקיפת הדרישה למשלוח מכתבים או לנוכחות פיזית. עוד מעוניינים במשרד האוצר לאחד את רשות התקשוב הממשלתי ואת יחידת ישראל דיגיטלית, כדי לצמצם כפילויות.

מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים בתחום הצומח

במשרד האוצר חולמים כבר שנים ארוכות לצמצם את ההגנות העקיפות על החקלאות המקומית, המתבצעות למשל בצורת מכס המוטל על תוצרת חקלאית טרייה - ולעבור לתמיכה ישירה (סבסוד לחקלאים). בחוק ההסדרים הקרוב ינסה המשרד לקדם זאת, תוך שיצביע על התייקרות הפירות והירקות בישראל בשנים האחרונות. ההגנה העקיפה, חוששים במשרד האוצר, אינה יעילה: לעתים רק חלק קטן מהסכום העודף שמשלמים הצרכנים מגיע לחקלאים. 

התוכנית שאישר שר האוצר כוללת שלושה רכיבים: תשלום ישיר לכל חקלאי, לפי שטח האדמה שהוא מעבד, וללא קשר לסוג הגידולים - כדי להבטיח קבלת החלטות על בסיס כלכלי; הפחתה של מכסי מגן; וניתוק של יחידת השירותים להגנת הצומח ממשרד החקלאות. במשרד האוצר סבורים כי גם אם המכס היה מתאפס כיום, אי-אפשר היה לייבא לישראל את מרבית הפירות - בגלל דרישות הגנת הצומח של משרד החקלאות. בעקבות זאת, התוכנית היא לדרוש להוסיף שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח. 

חקלאים בעוטף עזה
חקלאים בעוטף עזהצילום: אליהו הרשקוביץ

הגדלת התעסוקה

האתגר הכלכלי הראשון במעלה של הממשלה בימים אלה הוא הפחתת האבטלה במשק, שזינקה בעקבות משבר הקורונה. בטווח הארוך יותר, מבקשים במשרד האוצר לאמץ יעדי תעסוקה ברוח אלה שעליהם המליצה ועדת תעסוקה 2030 בראשות פרופ' צבי אקשטיין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker