לאחר המתנה של שבועות - הכנסת אישרה את הקמת מסלול ההלוואות לעסקים בסיכון

שיעור ערבות המדינה במסלול החדש יהיה 60%, וסך ההלוואות שאפשר יהיה להעניק בו - 4 מיליארד שקל ■ המסלול לעסקים בסיכון פתוח בפני עסקים שבקשותיהם להלוואה בערבות המדינה במסלול הרגיל נדחו או טרם נדונו, וגם בפני מבקשי הלוואות חדשים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אוהד צויגנברג

ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר (רביעי) פה אחד את בקשתו של שר האוצר, ישראל כ"ץ, להגדיל את מסגרת ערבויות המדינה לשם מתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. האישור יאפשר לפתוח מסלול לעסקים בסיכון בסך 4 מיליארד שקל בקרן ההלוואות בערבות המדינה.

בעקבות האישור, סך ההלוואות שאפשר יהיה להעניק לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה הוגדל ל-28 מיליארד שקל – ומהם 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים (שרק כעשירית מהם הועברו בפועל עד סוף מאי), 4 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים בסיכון (שעדיין לא הועברו), והשאר במסלול הרגיל לעסקים קטנים ובינוניים.

המסלול הרגיל יוגדל בעקבות האישור שנתנה ועדת הכספים מ-14 מיליארד שקל ל-18 מיליארד שקל. עד ההגדלה, אושרו במסלול זה הלוואות בסך כ-97% מהמסגרת המאושרת (כ-13.6 מיליארד שקל).

במסלול לעסקים בסיכון, שיעור הערבות הממשלתית על סך תיק ההלוואות לעסקים בסיכון יהיה 60%, במקום 15% במסלול הרגיל. על הקמתו של מסלול זה הוחלט כבר לפני שבועות ארוכים, לאחר שהתברר כי עסקים רבים אינם מצליחים לקבל הלוואות בסלול הרגיל. עם זאת, הקמת המסלול התעכבה עד כה, בין השאר בעקבות התמשכות ההליכים לאישור מסגרת התקציב הדרושה – והשבוע גם בוועדת הכספים.

ניר ברקת
ניר ברקתצילום: אוליבייה פיטוסי

האישור שביקש שר האוצר להגדלה של מסגרת הערבויות עלה לדיון בוועדה כבר ביום שני האחרון, אבל ההצבעה בעניין נדחתה ביומיים על רקע ביקורת של חברי כנסת, שדרשו לקבל נתונים על ההלוואות שאושרו ולא אושרו עד כה. החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, אמר בדיון ביום שני כי כל ההסכמים הדרושים עם הגופים המלווים כבר חתומים, וכי חלק מהעיכוב נגרם בגלל הצורך לזכות באישור הכנסת לתיקון האחרון בחוק יסוד: משק המדינה.

המסלול לעסקים בסיכון פתוח בפני עסקים שבקשותיהם להלוואה בערבות המדינה במסלול הרגיל נדחו או טרם נדונו, וגם בפני מבקשי הלוואות חדשים. התנאים בו אמורים להיות דומים לאלה שבמסלול הרגיל. התנאים כוללים הגבלה על הריבית בהלוואות (תקרה של פריים פלוס 1.5%), וכן התחייבות של הממשלה לשלם את הריבית על ההלוואה בשנה הראשונה. המסלול לעסקים בסיכון יתייחד בשני תנאים. ראשית, ההלוואה המרבית בו תהיה 10 מיליון שקל, במקום 20 מיליון שקל במסלול הרגיל. שנית, העסקים שיפנו למסלול החדש יידרשו להראות שהכנסותיהם באפריל או מאי נפגעו ב–50% או יותר. מסלול ההלוואות הרגיל התחיל לפעול בשעה שהעסקים יכלו לכל היותר להעריך מה תהיה הפגיעה בהכנסותיהם בחודשים אלה. כדי לוודא שהבנקים אינם מנצלים את ערבות המדינה המוגדלת רק כדי "לישון טוב יותר בלילה", יבקשו במשרד האוצר לראות כי עסקים שמקבלים אשראי במסלול לעסקים בסיכון הם כאלה המדורגים כמסוכנים יותר — לפי דירוגי הסיכון הפנימיים של הבנקים ונותני האשראי האחרים.

בדיון בוועדת הכספים היום אמר ח"כ ניר ברקת (הליכוד) כי ערבות מדינה של 60% בגין מתן הלוואות לעסקים בסיכון שומרת על הבנקים יותר משהיא שומרת על העסקים, וכי היה מוטב לתת את הכסף לעסקים במישרין. "אצביע בעד זה, אבל היה יותר טוב, במקום כרית ביטחון לבנקים, פשוט לעזור באופן ישיר לעסקים", אמר ברקת.

רכז התעשייה והמסחר באגף התקציבים במשרד האוצר, עידו סופר, אמר: "רמת הסיכון בחלק מהעסקים אדירה, והמסלול החדש יאפשר לבנקים לתת להם אשראי שהם ממתינים לו כמו לחמצן".

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, אמר בתגובה על אישור הערבויות: כי"האישור למסלול לעסקים בסיכון בקרן ההלוואות הגיע באיחור אופנתי של שלושה חודשים. לדאבוננו, לחלק מהעסקים הקרן כבר לא תוכל לסייע".

ברמן קרא לממשלה לשלם פעימה נוספת של המענק לעצמאים, למי שהפגיעה בעסקיהם נמשכה גם בשבועות האחרונים: "אנחנו מקווים מאוד שמשרד האוצר יטפל במהרה בפיצוי העסקים על מאי, שנעלם משום מה מלוח השנה של המשרד", אמר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker