אבי וקסמן
אבי וקסמן

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) החמיר מאוד את תחזיותיו הכלכליות בעקבות משבר הקורונה, וצופה כעת התכווצות של 6% בתמ"ג העולמי ב-2020, ונפילה של 6.2% בתמ"ג של ישראל – במקרה שלא יהיה גל שני לפגיעה של נגיף הקורונה.

בתרחיש של גל שני בהמשך 2020 – שבארגון מעריכים כי הסבירות להתרחשותו שווה לזאת של התרחיש הראשון - התחזית קשה אף יותר: התכווצות של 7.6% בתמ"ג העולמי ו-8.3% בכלכלת ישראל. לרבעון השני של 2020 צופים ב-OECD ירידה של כ-13% בתוצר המצרפי של מדינות הארגון לעומת הרבעון הקודם.

התחזית החדשה של OECD קשה בהשוואה לתחזית הרשמית האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שצפתה באפריל ירידה של 3% בתמ"ג העולמי ב-2020. היא חמורה גם בהשוואה לתחזית האחרונה שפירסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל ב-25 במאי, שצפתה התכווצות של 4.5% בתמ"ג בישראל ב-2020.

שוק מחנה יהודה בירושלים
שוק מחנה יהודה בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אוהד צויגנברג

בתחזית החדשה שמפרסם OECD הבוקר (רביעי), מגדיר הארגון את משבר הקורונה כמשבר הבריאותי והכלכלי הגרוע ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. "ההתאוששות תהיה איטית, והשפעות המשבר יהיו מתמשכות", אומרים בארגון. אתגרי המדיניות המרכזיים לממשלות, אומרים ב-OECD, הם לשתף פעולה בייצור והפצה של חיסון, ולעבור מתמיכה כללית לתמיכה ממוקדת. התמיכה הרצויה, לדעתם של כלכלני OECD, תעזור לעובדים לעבור למשרות חדשות, תסייע בארגון מחדש של חברות עסקיות ותספק הגנה סוציאלית לאנשים הפגיעים ביותר.

"הסגר החריף את האי-שוויון בין עובדים בכל מקום", טוענת הכלכלנית הראשית של OECD, לורנס בון. לדבריה, מי שיכולים לעבוד מרחוק הם לרוב העובדים בעלי הכישורים הגבוהים, בעוד צעירים ואלה שכישוריהם נמוכים יותר, חשופים במיוחד להשבתה או פיטורים. היא קוראת לממשלות לדאוג להכנסותיהם של אנשים שעוברים בין משרות, ולדאוג להכשרה למפוטרים הנדרשים לעבור למשרות חדשות.

לאחר שממשלות התחייבו להוצאות ענק כדי לעודד את כלכלותיהן, בון קוראת עתה לדאוג כי הוצאות הממומנות באמצעות הגדלת החובות הציבוריים, ימוקדו בתמיכה לפגיעים ביותר ובהשקעות הדרושות כדי לחזק את הכלכלה. בהקשר של ישראל, המלצה כזאת רומזת שלא להסתפק במדיניות של מענקים למאות אלפי עסקים – אלא גם להתחיל לתמוך בעובדים שיישארו מובטלים גם לאחר החזרה של רוב ענפי המשבר לפעילות, ולספק הכשרה מקצועית שתסייע להם.

בתוכנית הכלכלית של משרד האוצר להתמודדות עם משבר הקורונה הוקצו 200 מיליון שקל ל"תוכנית הכשרה מקצועית", שפרטיה לא פורסמו עדיין. מערכת ההכשרה המקצועית הקיימת בישראל אינה ערוכה להכשרה איכותית של עובדים בהיקף שעלול להידרש. לפי דיווח שפירסם השבוע המשרד, הממשלה לא הוציאה כסף מזומן כלל עד כה על תוכנית ההכשרה המקצועית, אבל נחתמו התחייבויות להוצאה בסך 59 מיליון שקל.

לפי התחזית החדשה של OECD, ההתאוששות ב-2021 לא תהיה מהירה כבתחזיות קודמות – ועל כן התמ"ג העולמי בסוף 2021 עדיין יהיה נמוך מעט מרמתו בסוף 2019. בתרחיש של שני גלים, הוא אף יהיה נמוך בכמעט 5% מרמתו שנתיים קודם לכן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker