"מצטערים, השר אמר שאי אפשר": מה נותר מהבטחות הממשלה למגזר העסקי?

האוצר הבטיח קרן הלוואות לעסקים בסיכון ומענקים גם למי שלא הוציא עובדים לחל"ת, השר אלי כהן דיבר על פיצוי לעצמאים גם בגין מאי, ופרופ' אבי שמחון הצהיר כי גם העסקים הגדולים יפוצו ■ במגזר העסקי מאוכזבים: "הממשלה התחלפה, וההבטחות נזנחו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עצמאים
הפגנת העצמאים בירושלים, באפרילצילום: אמיל סלמן

הבטחות הממשלה שלא קוימו במשבר הקורונה יצרו משבר אמון חריף בינה לבין המגזר העסקי. עצמאים ועסקים זועמים על סיוע שהובטח להם ועדיין לא התקבל, וטוענים כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.

הזעם על ההבטחות שלא קוימו קיבל היום ביטוי בדיון של ועדת הכספים של הכנסת. חברים בוועדה מנו בפני נציג משרד האוצר בדיון - סגן הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס - הצהרות שנשמעו בשבועות האחרונים מפי משרד האוצר או ראש הממשלה, אך לא יצאו לפועל. עם אלה נמנות הצהרות על מענקים נוספים לעצמאים, הרחבת ההלוואות למגזר העסקי והרחבת הזכאות למענקים.

בין השאר, הממשלה עדיין לא הקימה קרן בסך 4 מיליארד שקל להלוואות בערבות המדינה לעסקים בענפים בסיכון. הקמתה דורשת אישור של ועדת הכספים, וגם חתימת הסכמים בין משרד האוצר לגופים המַלווים, כמו הבנקים. במשרד האוצר אומרים כי הקרן תוקם לאחר שהכנסת תאשר בקריאה שלישית את התיקון הנוסף שביקש המשרד בחוק יסוד: משק המדינה, המרחיב את מסגרת ההוצאות המותרת לממשלה.

ועדת הכספים של הכנסת, ביוני
ועדת הכספים של הכנסת, ביוניצילום: עדינה ולמן / דוברו

כמו כן, אף שמשרד האוצר ורשות המסים הכריזו כי יקדמו זאת - עדיין לא הורחבה הזכאות למענק לטובת עסקים המדווחים למע"מ על בסיס מזומן, שקיבלו במארס ובאפריל תשלומים על עבודה שביצעו בחודשים קודמים. רבים מעסקים אלה אינם זכאים למענק כפי שאושר בממשלה לפני כמה שבועות, מפני שהכנסותיהם נפגעו בגלל הקורונה רק ממאי ואילך.

הממשלה התחלפה  - וההבטחה נזנחה

"הבטחתם שהפיצוי בגין ירידת מחזור יביא בחשבון את ה'שוטף פלוס'", אמר בדיון ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). הוא גם קבל על היעדר פעימה נוספת במענק לעצמאים בענפי התרבות, אולמות האירועים והתיירות, ובענפים נוספים שלא יכלו לחזור לפעילות גם במאי. "לא יכול להיות שעצמאי שאתם לא החזרתם לעבודה במאי, לא יוכל לקבל פיצוי", קרא פורר לעבר נציגי הממשלה.

עסק סגור בנמל תל אביב
עסק סגור בנמל תל אביבצילום: תומר אפלבאום

במכתב ששיגר בשבוע שעבר נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים), רועי כהן, לראש הממשלה בנימין נתניהו, התלונן כהן על כך שהממשלה לא קידמה פעימה נוספת. כהן טוען במכתבו כי בישיבה בהשתתפותו, שנערכה בתחילת מאי, הבטיח ראש הממשלה פיצוי לעצמאים בענפים שלא ייפתחו באותו חודש בגלל הוראות הממשלה.

"נחרדנו לגלות כי עם החלפת הממשלה נזנחה הבטחה ממשלתית זו", כתב כהן. לדבריו, "התנהלות זו של ממשלה בישראל מהווה שבירה של כלל המוסכמות". במשרד האוצר טוענים, מנגד, כי לא ניתנה כל התחייבות על פעימה נוספת.

ברשות המסים אמרו כי הרשות אישרה מענקים בסך של 3.8 מיליארד שקל, ובהם יותר מ-3 מיליארד שקל לעצמאים (שתי פעימות ותוספת לעסק קטן, מתוך 3.8 מיליארד שקל שיועדו לכך); ועוד כ-780 מיליון שקל (מתוך 5.2 מיליארד שקל שיועדו לכך) במענק השתתפות בהוצאות קבועות לכ-41 אלף עסקים. עוד כ-13 אלף בקשות למענק ההשתתפות בהוצאות קבועות הוגשו בימים האחרונים ומצויות בטיפול. כ-6,000 בקשות נוספות הוגשו עוד קודם לכן, ונדרשת בדיקה מעמיקה יותר שלהן. בגין אלה, אמורה רשות המסים לשלם השבוע מקדמות בסך 20% מהמענק הצפוי.

"מצטערים, השר אמר שאי אפשר"

שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: מארק ישראל סלם

לא רק העצמאים מאוכזבים מהבטחות שהתנדפו עם החלפת הממשלה. תעשיינים בכירים מספרים כי מנכ"ל משרד האוצר היוצא, שי באב"ד, אמר להם בשיחת זום זמן קצר לפני חילופי השרים במשרד, שגם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת יזכו במענק. בהצעת החוק שמקדם שר האוצר החדש, ישראל כ"ץ, אין זכר לכך. באוצר אומרים כעת כי לפי המודל שנבחר, המטרה היחידה של המענק היא החזרת עובדים למעגל התעסוקה, ולכן לא הגיוני לעודד את מי שלא יקבל לעבודה עובדים נוספים.

המעסיקים מפנים את תשומת הלב לנתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום, שלפיהם מאז התחילו ההקלות בסגר, ב-19 באפריל, נרשמו בשירות התעסוקה 106.5 אלף דורשי עבודה חדשים. "זאת דלת מסתובבת. בגלל האופן שבו מחולק המענק, האוצר ישלם מענקים להחזרת עובדים, בעוד אחרים יפוטרו", אומר מקור בכיר במגזר העסקי.

מעסיקים שהחזירו עובדים באפריל ומאי מזכירים כי משרד האוצר הכריז כי אינם צריכים לחכות לפרסום של פרטי המענק לעידוד תעסוקה, היות שהוא יינתן גם למי שכבר החזיר את העובדים. ב-14 במאי פירסם המשרד הצהרה שלפיה "עובדים שכבר הוחזרו לשוק העבודה ייכללו במנגנון התמריצים לשימור והחזרת עובדים".

בפועל, לפי הצעת החוק בעניין מענק התעסוקה שאושרה בממשלה ביום ראשון, מעסיקים כאלה יופלו לרעה, ויקבלו מענק בסך 3,500 שקל בלבד בגין כל עובד שהוחזר במאי, לעומת 7,500 שקל על כל עובד שהוחזר ביוני. הבחנה זו גרמה לעסקים מסוימים לעכב החזרה של עובדים עד תחילת יוני. בגין עובדים שהוחזרו לעבודה באפריל, לא יינתן מענק כלל. לדברי פורר, "יושבים פה עסקים שבאוצר אמרו להם 'תחזירו את העובדים שלכם במאי, ותהיו חלק מהמתווה' - ועכשיו אומרים להם: 'מצטערים, השר אמר שאי אפשר'".

שר הכלכלה, אלי כהן
אלי כהןצילום: מגד גוזני

גם סביב ההלוואות בערבות המדינה עולות שאלות רבות. פורר אמר בדיון כי כ-18 אלף מתוך כ-63 אלף הבקשות שהוגשו לקרן ההלוואות בערבות המדינה לא נדונו עדיין. הקרן, שכבר הוגדלה ל-14 מיליארד שקל, מתקרבת למיצוי. במשרד האוצר משדרים כי לא יחסר אשראי, אף שמתן האשראי כפוף לשיקולי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שהצטרפו לקרן.

למרות ניסיונות ההרגעה מצד אגף החשב הכללי, קצב הטיפול בבקשות עדיין נמוך ויש עסקים רבים שלא זכו למענה. הקרן לעסקים בסיכון גבוה לא הוקמה. במגזר העסקי טוענים גם כי ההלוואות בערבות המדינה אושרו בסכומים נמוכים בהרבה מהסכומים שביקשו העסקים.

חלק מחוסר הבהירות בין המגזר העסקי לממשלה נובע מכך ששרים ובכירים פיזרו הצהרות והבטחות בתקשורת. כך, בתחילת מאי הבטיח שר הכלכלה דאז, אלי כהן, כי ישולם פיצוי לעצמאים גם עבור מאי. באוצר אמרו אז ואומרים גם כיום כי פעימה כזאת לא הובטחה ולא תוקצבה.

"בקצב הזה נרד ליגה למדינה מתפתחת"

בסופו של הדיון היום, אישרה ועדת הכספים את ההצעה לתיקון נוסף בחוק היסוד לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הוועדה הוסיפה לנוסח התיקון הוראה שעל פיה, מלבד מענק התעסוקה שמקדמת הממשלה באמצעות הצעת חוק נפרדת, בסך 5.5 מיליארד שקל, יינתן מענק נוסף בסך 500 מיליון שקל. המענק עשוי לתת מענה מסוים למעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת - אבל הממשלה אינה מחויבת לכך.

בדיון שנערך בוועדה דיווח גרדוס כי הממשלה הוציאה לפועל מעט פחות ממחצית מ-80 מיליארד השקלים שבתוכנית הסיוע, שאותה היא מבקשת כעת להרחיב לכ-100 מיליארד שקל. לדבריו, הביצוע במזומן - לרבות אשראי שניתן - מסתכם עד כה בכ-35.5 מיליארד שקל, לעומת כ-16.3 מיליארד שקל בסוף אפריל. בעקבות תהיית חברי הוועדה מדוע מבקש האוצר להגדיל את התוכנית אם כמחצית מהכסף שיועד לה עדיין לא יצא, השיב גרדוס: "לא ציפינו להוציא את כל הכסף בתוך חודש. למשל, את תשלומי החל"ת של יולי לא מוציאים באפריל".

עוד אמר גרדוס כי "הביצוע באפריל היה נמוך מכפי ששיערנו שיהיה. הביצוע במאי גבוה בהרבה. כמו כן, שר האוצר החדש הנחה אותנו לא להוציא תוכניות לפני שיודעים לבצען. בשבועות הראשונים של המשבר הוצגו תוכניות לפני שידענו לבצע אותן, בגלל הלחץ הציבורי וגם מפני שרצינו לתת ודאות לציבור".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר בדיון: "מועברים פה כספים בצורה הכי לא מסודרת שנעשתה אי פעם. בקצב הזה אנחנו נרד ליגה למדינה מתפתחת, במקום מפותחת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker