בג"ץ הכריע נגד אפליה בקצבה לעיוורים; העלות - 100 מיליון שקל בשנה

הפסד למשרד האוצר: דמי הליווי שמקבלים כ-8,500 עיוורים יוגדלו ב-1,000 שקל בחודש, ויושוו לתשלום שמקבלים אנשים עם מוגבלות ברגליהם ■ ההגדלה תהיה רטרואקטיבית מדצמבר 2018

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים עם עיוורון בבית המשפט העליון, דצמבר 2018
אנשים עם עיוורון בבית המשפט העליון, דצמבר 2018צילום: אדם רובינשטיין

ניצחון לעיוורים והפסד למשרד האוצר בבג"ץ: פסק דין שנתן בשבוע שעבר בית המשפט העליון קובע כי על הממשלה להפסיק את האפליה בגובה דמי הלווי שמקבלים העיוורים מהמדינה, לצורך סיוע בהתניידות מחוץ לבתיהם. פסק הדין ניתן בעתירה שהגיש המרכז לעיוור בישראל נגד שר האוצר, שר הרווחה והמוסד לביטוח לאומי לפני יותר משנתיים.

בפסק הדין, שכתב השופט אלכס שטיין, נקבע כי עיוורים הזכאים לדמי ליווי יקבלו במקומם את התשלום החודשי המרבי המשולם לאדם עם נכות בגפיים התחתונות כקצבת ניידות - הגבוה בכ-1,000 שקל לחודש מדמי הליווי לעיוורים. הזכאות תהיה רטרואקטיבית, מהמועד שבו נתן בג"ץ צו על תנאי בעתירה (5 בדצמבר 2018). כמו כן, המדינה תשלם למרכז לעיוור הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל. השופטים ג'ורג' קרא והמשנה לנשיאה חנן מלצר קיבלו את דעתו של שטיין.

את דמי הליווי, שנועדו לסייע בהתניידות באמצעות מוניות ומלווה, מקבלים דרך משרד העבודה והרווחה כ-8,500 מבין כ-24 אלף האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל — רק אלה העומדים במבחן מחמיר של היעדר ראייה מוחלט או כמעט מוחלט. בעקבות פסק הדין, דמי הליווי צפויים לגדול מ-1,357 שקל לכ-2,364 שקל בחודש. העלות של צעד זה הוערכה בעקבות העתירה בכ-100 מיליון שקל בשנה. דרישת התשלום הרטרואקטיבי תטיל על המדינה עלות כפולה, בקירוב, ב-2020, אלא אם התשלום ייפרס. 

בדיון שנערך בדצמבר 2019 בבית המשפט העליון, השופטים לא הסכימו לקבל את טענת המדינה כי מוטב להמתין להשלמת עבודתו של הצוות הבין-משרדי שהוקם בעקבות העתירה, הבוחן רפורמה בגמלת הניידות (שבעת שהונהגה, אמורה היתה להיות משולמת בעיקר לנכים המרותקים לכיסאות גלגלים). גמלת הניידות משולמת באמצעות המוסד לביטוח לאומי לכ-43 אלף בעלי נכויות ברגליהם, במטרה לסיוע בהתניידות מחוץ לבית, בין אם באמצעות כלי רכב שבו נוהגים מקבל הקצבה או קרוביו, ובין אם באמצעים אחרים. בצוות הבין-משרדי סבורים כי מן הראוי להנהיג מבחן תפקודי לשם קבלת הגמלה, באופן שירחיב את אוכלוסיית הזכאים לה, כך שייכללו בה למשל חלק מנפגעי הנפש או האנשים עם אוטיזם בישראל - אבל גם יביא ככל הנראה להנהגת מדרגות שונות בקצבה, לפי חומרת המוגבלות.

בית המשפט העליון ירושלים
בית המשפט העליון בירושליםצילום: אמיל סלמן

"הסיבות הפיזיולוגיות השונות הגורמות לפגם התפקודי לא מצדיקות אפליה"

בעתירה טען המרכז לעיוור כי השוני בסכומים בין גמלת הניידות לדמי הליווי הוא בגדר אפליה אסורה. אנשים עם עיוורון, ממש כמו אנשים עם מוגבלות ברגליהם, מוגבלים בהליכה וגם בשימוש בתחבורה ציבורית - "אלה בשל מגבלה פיזית ברגליהם ואלה בשל חוסר האפשרות לראות", נכתב בעתירה. "הסיבות הפיזיולוגיות השונות הגורמות לפגם התפקודי הקשה אינן מהוות שוני רלוונטי המצדיק את האפליה הפסולה".

בעת הגשת העתירה, הפער בין סכומי הקצבאות היה גדול אף יותר מכפי שהוא היום. דמי הליווי הסתכמו עד דצמבר 2017 ב-988-494 שקל בחודש בלבד. בינואר 2018 ביטל משרד הרווחה את מדרגת התשלום הנמוכה ביותר. לאחר מכן, בעקבות דרישת שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ לשריין לטובת אנשים עם עיוורון תקציב של כ-50 מיליון שקל במסגרת ההסכם להגדלת קצבאות הנכות, נקבע כי כל מקבלי דמי הליווי יקבלו סכום אחיד, וכי סכום זה יעלה ל-1,337 שקל בחודש. סכום זה עודכן במשך 2019 ל-1,353 שקל.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד רנאטו יאראק, עו"ד מתן ספקטור ממשרד פירון, ועו"ד זוהר ג'יניאו, יו"ר ועדת הזכויות של המרכז לעיוור. מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק-כהן, אמר: "זהו רגע משמח ומרגש, שהגיע לאחר שנים ארוכות ותיקן עוול קשה. אני מקווה שכבר בתשלום הבא נראה את הכסף בחשבונות של הזכאים. אני לא יודע מתי יתקבלו הכספים הרטרואקטיביים, אבל מניח שההחלטה על כך תתקבל בימים הקרובים. השדה המשפטי הוא זירה לגיטימית לניהול מאבקים, מפני שאנחנו מרגישים שהמדינה הפסיקה להתרגש מהפגנות ומתקשורת לא אוהדת. המלחמה הבאה שלנו היא להגדיל את הזכאות לקצבה הזאת לעיוורים נוספים בישראל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker