חשד: התחזו לחברה המאתרת כספים - והונו לקוחות באלפי שקלים

משטרת ישראל עיכבה אתמול לחקירה חמישה חשודים בעבירות של הונאה ■ החשד: גבו מראש סכומים של אלפי שקלים בתמורה להחזרי מס ואיתור כספים אבודים - שמעולם לא בוצעו

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משרדי להב 433 בלוד
משרדי יחידת ההונאה של המשטרה, להב 433, בלודצילום: תומר אפלבאום

בתום חקירה סמויה ומשותפת של יחידת ההונאה במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, עוכבו אתמול לחקירה חמישה חשודים תושבי אשדוד ונתיבות, בחשד להונאה.

החקירה החלה לאחר שלפני כמה חודשים התקבלו עשרות תלונות בתחנת המשטרה במודיעין וברשות להגנת הצרכן על כך שנציגי חברות שמתחזות לחברות העוסקות בהחזרי מס וביטוח ואיתור כספים, התקשרו אל הצרכנים והציעו להם את שירותיהם. בתמורה לכך, החברות גבו מראש תשלומים של אלפי שקלים ולא סיפקו את התמורה שהבטיחו.

אתמול נכנסו אל משרדי החברות ואל בתי החשודים באשדוד חוקרי יחידת ההונאה והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בסיוע בלשי משמר הגבול, ומצאו מסמכים וחומרים שנשמרו במחשבי החשודים. בתום החקירה שוחררו החשודים למעצר בית בתנאים מגבילים למשך חמישה ימים, והחקירה בעניינם נמשכת.

הבנקים מסרבים להלוות - והצרכנים נהפכים לטרף קל

בחודשים האחרונים נצפית עלייה במספר התלונות שמגיעות לרשות להגנת הצרכן, בעיקר כלפי חברות שמציעות הלוואות - כך אומרת אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין. "יש שלוש פרקטיקות מרכזיות שזיהינו שחוזרות על עצמן – הבטחות לאיתור כספים אבודים, הבטחות להחזרי מס ותיווך להלוואות", היא מספרת, "כרגע יש על שולחננו יותר מ-50 חברות שנחקרות בתחום, כשחלקן פועלות בכל שלושת התחומים וחלקן רק בחלק".

אניטה יצחק
אניטה יצחק

לדבריה, החברות שגוררות תלונות בתחום ההלוואות כלל אינן מורשות לתת הלוואות. "הן מציגות את עצמן כמי שנותנות הלוואה לצרכן, אבל בפועל הן רק מתווכות הלוואה. עבור השירות הן דורשות דמי פתיחת תיק, וברוב המקרים, הצרכנים לא שומעים מהם בחזרה או שהם חוזרים עם הצעה לא רלוונטית רק כדי לצאת ידי חובה".

יצחק אומרת כי הבעיה מתרחבת בחודשיים האחרונים, על רקע משבר הקורונה, אך מדובר בתופעה שהתגברה לאורך כל בשנה האחרונה - עוד לפני הקורונה. "בגלל תעודת הזהות הבנקאית, הרבה אנשים לא יכולים לקבל הלוואות בבנק ומחפשים מקורות חדשים להלוואה, והחברות מוצאות מזהות אותם כטרף קל". 

"נמגר את התופעה, אבל זה ייקח זמן"

לשאלה מדוע התופעה לא מוגרה עד כה, אף שהיא קיימת כבר כשלוש שנים, משיבה יצחק: "כשיש כסף קל, החברות צצות כמו פטריות אחרי הגשם. מדובר בהרבה חברות והחקירות האלה לא פשוטות. צריך לאתר אותן, איך ומאיפה פועלות, באיזה דפוס פעולה". לדבריה, "זה נמצא בראש סדר העדיפויות שלנו - אף שזה מאבק לא פשוט. הרשות מגייסת את כל המשאבים שלה, שהם לא רבים. בסוף אנחנו נמגר את התופעה, אבל זה ייקח זמן". היא מציינת כי עד כה הוטלו בתחומי העוקץ הפיננסי עיצומים כספיים בסך של 6 מיליון שקלים.

לדבריה, הרשות פועלת גם כדי לדברר את הנושא, כדי שצרכנים יבינו ויזהרו, ולא ילכו שולל אחרי החברות. כך למשל, ברשות ממליצים לוודא אם החברה שמציעה את ההלוואה מורשית לתת אותה באמצעות בדיקה באתר האינטרנט של רשות שוק ההון.

ח"כ מירב כהן, השרה החדשה לשוויון חברתי ומקימת מטה המאבק בעושק הקשישים, אמרה: "אתרים שנועדו במקור לייעל ולסייע לציבור בבחירת השירותים הפיננסים שלו, כגון 'הר הביטוח ו'הר הכסף', הלכה למעשה מהווים כיום בסיס פורה לתעשייה שלמה של הונאות. מדי יום אני מקבלת תלונות מקוממות בנושא. המלצתי היא לא לתת לאף גורם פרטים אישיים בטלפון ולדרוש כל הצעה בכתב, לקרוא אותה בנחת ורק לאחר התייעצות עם בני משפחה לקבל החלטה. אני פועלת בנושא הזה מול אגף שוק ההון שבמשרד האוצר ומול הרשות לסחר הוגן שבמשרד הכלכלה, כדי לייצר הרתעה ולהגביר את האכיפה בתחום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker