קרב על 6 מיליארד שקל: העסקים הגדולים מנסים להגדיל את הנתח שלהם במענק

כמה מארגוני המגזר העסקי עורכים "כנס חירום" ומאיימים להשבית את המשק, אך באוצר מאשימים: "הם רוצים להעביר יותר כסף לעסקים הגדולים" ■ בתוך כך, בכנסת דנו בסכנה שמפעלי תעשייה יושבתו: "מתחילים להרגיש ירידה בביקוש. צבר ההזמנות שהיה - נגמר"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק מחנה יהודה, השבוע
שוק מחנה יהודה, השבועצילום: אמיל סלמן

הדיונים על מענק התעסוקה שעליו הכריזה הממשלה, בסך 6 מיליארד שקל, ממשיכים להעסיק את נציגי המגזר העסקי ואת משרד האוצר - שעדיין לא הציג את פרטי המענק. הערב (שלישי) אמור להיערך "כנס חירום" של כמה מארגוני המגזר העסקי, בדרישה להאיץ את העברת המענק. במשרד האוצר טוענים כי מטרתם של ארגונים אלה היא להגדיל את הנתח של העסקים הגדולים במענק, באופן שיפגע בהשגת מטרתו - הגדלת התעסוקה במשק.

פרטי המענק לא יוצגו רשמית, ככל הנראה, לפני השבוע הבא. התמשכות הדיונים לגביהם פותחת פתח להתערבות נוספת בנוסחה לחישוב המענק - מצד הממשלה החדשה, שתושבע ביום חמישי. התמשכות הדיונים גם עלולה לפגוע באפקטיביות של המענק, שנועד להחזיר עובדים מחל"ת, אבל ישולם אחרי שמרבית ענפי המשק הוחזרו לפעילות. "הממשלה עובדת לאט מדי", אומרים נציגי המעסיקים.

קניון דיזינגוף סנטר בתל אביב, היום
קניון דיזינגוף סנטר בתל אביב, היוםצילום: מוטי מילרוד

בכנס, שיתקיים הערב ברחבת תיאטרון הקאמרי בתל אביב, ישתתפו ארגונים כמו נשיאות המגזר העסקי, להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים), אני שולמן - וההתארגנות של בעלי רשתות האופנה והקמעונות, שבה שותפים בין השאר הראל ויזל, בעל השליטה בקבוצת האופנה פוקס; וגבי רוטר, מבעלי רשת האופנה קסטרו. לדבריהם של מארגני הכנס, ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין לא קיים את ההבטחה להעביר למגזר העסקי 6 מיליארד שקל, כך ש"אם הכסף לא יועבר - המשק יושבת לאלתר".

המענק בן 6 מיליארד השקלים הובטח בין השאר בשיחה שנערכה באפריל בהשתתפות ויזל ונתניהו – וזכה לכינוי "מענק הראל ויזל". במשרד האוצר מוטרדים מכך שההתארגנות של רשתות האופנה והקמעונות ממשיכה להפעיל לחצים על הממשלה, וטוענים כי היא פועלת להטות את נוסחת המענק כך שתיטיב עם חברות גדולות, כמו זו שבבעלות ויזל – ולא עם עסקים קטנים ובינוניים.

הראל ויזל
הראל ויזלצילום: דימה טליאנסקי

לדברי בכיר במשרד האוצר, "אנחנו מופתעים מאוד שנשיאות המגזר העסקי מארגנת כנס כזה, היות שאנחנו מצויין בקשר שוטף עמה, וגם נציג את הנוסחה הסופית של המענק להערותיהם. הם מנסים להביא לכך שהמענק ישולם מרף נמוך יותר של תעסוקה, וזו דרך להעביר יותר כסף לעסקים גדולים".

רף הזכאות למענק הוא אחת מנקודות המחלוקת העיקריות שנותרו לגביו. המחלוקת מתגלעת בשאלה כמה עובדים על כל מעסיק להעסיק, מתוך מספר עובדיו ערב המשבר, כדי להיות זכאי למענק. במשרד האוצר מעוניינים להחזיר לעבודה את המספר המרבי של עובדים, ועל כן פועלים לקביעת רף גבוה יחסית - כך שהמענק יעודד העסקה של עובדים שלא היו מועסקים אלמלא הוא ניתן. האינטרס של מעסיקים גדולים הוא שונה: הם מעוניינים כי למענק תהיה זכאית גם חברה שתעסיק, למשל, רק מחצית ממספר העובדים שהעסיקה ערב המשבר. העמדה של משרד האוצר, שעל פיה המענק צריך להינתן לפי מספר העובדים שיועסקו לאחר המשבר, נועדה להביא בין השאר לכך שגם מעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת יהיו זכאים לחל"ת.

לדברי הבכיר במשרד האוצר, ככל שרף התעסוקה לזכאות למענק יהיה נמוך יותר, התקציב שהוקצה למענק – 6 מיליארד שקל – יצטרך להתחלק לפי מספר עובדים גדול יותר, כך שהמענק בגין העסקה של כל עובד יהיה נמוך יותר. מצב כזה, לדבריו, יפגע בעסקים שמספר עובדיהם קטן – ויאפשר להעביר סכומי כסף גדולים לעסקים גדולים.

מודלים מתחרים לחלוקת המענק

התאחדות התעשיינים הבהירה היום כי היא אינה שותפה לאיומים בהשבתת המשק. "לצד שמירה על החוק, אנחנו נמצאים בתהליך הידברות ארוך עם ראש הממשלה ועם משרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה, במטרה לאמץ תוכנית פיצויים מרכזית לכל המגזר העסקי, בדומה לנעשה בעולם. זאת, כדי לאפשר את המשך הצמיחה של המשק ולצמצם ככל הניתן פיטורי עובדים", אמר מנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל, והבהיר: "לא נפגע במשק ובעובדים שלנו באיומי סרק של שביתה, אלא נפעל בדרך אחראית".

בהתאחדות מעוניינים שגובה המענק לעסקים יהיה תלוי בגובה השכר של עובדיהם - כלומר, המענק יהיה גבוה יותר ככל שהשכר של העובדים גבוה יותר. "אין דין החזרת עובד בשכר מינימום להחזרת עובד בשכר כפול מכך", אומרים בהתאחדות. כמובן, עמדה זו מתאימה לאינטרסים של ענף התעשייה - שהשכר הממוצע בו גבוה מהממוצע במשק - ותואמת פחות את אלה של ענף המסחר, שבו מועסקים עובדים רבים בשכר המינימום או בשכר קרוב לכך. 

נשיאות המגזר העסקי, המתעמתת בשבועות האחרונים עם התאחדות התעשיינים, הציעה לממשלה מתווה משלה לחלוקת המענק. על פי המתווה שהציעה, המענק ישולם לכל מעסיק שהכנסותיו נפגעו ב-25% או יותר. 

ח"כ סונדוס סאלח
ח"כ סונדוס סאלחצילום: דודו בכר

"בלי המענק יהיה קשה מאוד ואף בלתי-אפשרי להחזיר לעבודה מאות אלפי עובדים", אומר יו"ר הנשיאות, דובי אמיתי. לדבריו, הכוונה לתמרץ החזרה של עובדים רק מעל רף זכאות מסוים אינה מקובלת עליו. "לא כל העובדים יוחזרו לעבודה מכוח האינרציה, בוודאי לא 70% מהם", אומר אמיתי. "המגזר העסקי אחרי הקורונה הרי לא ייראה כפי שנראה לפניה. למשל, חלק מפעילות המסחר תהפוך למקוונת".

המתווה שהציג אמיתי גובש על ידי נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי. לפי מתווה זה, ישולם תשלום מענק בגין כל עובד - מהעובד הראשון - ובהתאם להוצאות השכר של כל מעסיק, כך שמעסיקים המשלמים שכר גבוה יותר יקבלו מענק גדול יותר. 

אמיתי דורש מהממשלה גם לשלם מקדמה למעסיקים על חשבון המענקים המגיעים להם, כדי למנוע עיכוב ארוך בהזרמת כספים. מענק התעסוקה הוצג כחלק מהתוכנית הכלכלית בת 80 מיליארד השקלים של ראש הממשלה ושר האוצר, שנחשפה ב-30 במארס, וראש הממשלה חזר על ההתחייבות לשלמו בפגישה שנערכה עם נציגי מעסיקים ב-26 באפריל - אבל למרות השבועות שחלפו, המעסיקים עדיין מחכים לשמוע מה יהיו פרטי הזכאות למענק.

בכנסת שוב מדברים על הגבלות יבוא

ח"כ מיקי לוי
ח"כ מיקי לויצילום: עופר וקנין

ועדת הכספים הזמנית של הכנסת דנה היום במצבו של ענף התעשייה נוכח משבר הקורונה. נתנאל היימן, ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר: "התעשייה המשיכה לעבוד בעת המשבר, אבל כעת אנחנו מתחילים לחוות ירידה בביקוש, וצבר ההזמנות שהיה - נגמר. אנחנו עומדים בפני גל כלכלי שני של פגיעה בתעשייה. גם אם התעשייה עובדת - אם הלקוחות אינם עובדים, זה פוגע בנו. יש גם ירידה חדה בביקוש מחו"ל. במסגרת סקרים שערכנו, 50% מהיצואנים דיווחו על ירידה בביקוש לתוצרתם, ויש ענפים שנסגרו לחלוטין, כמו ענפי הרכב והתעופה בעולם. כמו כן, חצי ממפעלי המזון מספקים תוצרת לשוק המוסדי, כמו בתי מלון, וגם שם יש פגיעה במפעלים".

אייל זגגי - יו"ר פניציה, המפעילה מפעל זכוכית באזור התעשייה ציפורית בגליל - אמר בדיון בוועדת הכספים כי החברה עומדת לכבות את התנור המשמש לייצור. "פיטרנו כבר כמעט את כל עובדי החברה, ואלה שצריכים לבצע את הליך הכיבוי עצמו כבר עובדים תחת הודעה מוקדמת", אמר זגגי. "החל בתחילת השבוע הבא, רוב האנשים לא יהיו כאן. כדי שזה לא יקרה, אנחנו צריכים לקבל מענק היום, וצריכים לדעת שהיבוא, בעיקר מטורקיה, מסין, מפולין ומאיטליה - ייחסם", אמר.

ח"כ סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) העירה כי מפעל פניציה היה בקשיים הרבה לפני משבר הקורונה, וכי יש לבדוק את היעילות של הסיוע הממשלתי שקיבל - ולהיזהר מסיוע שאינו יעיל.

מנכ"ל מפעל פניציה בירוחם, אמנון כהן, אמר כי גם החברה שלו נמצאת בקשיים: "ההפסד מסגירה של חודש במפעל פניציה בדרום הוא 5-4.5 מיליון שקל", אמר, "ולכן הציפייה שלנו כרגע היא שהממשלה תקבל החלטות". 

אסף וסרצוג
אסף וסרצוגצילום: רון לאביוד

חברי כנסת בוועדת הכספים, ובייחוד ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), הביעו תמיכה בהטלת הגבלות על יבוא כדי לסייע למפעלי הזכוכית. יו"ר ועדת הכספים הזמנים, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שאל את כהן אם חסימת היבוא בלי מענק תציל את המפעל - וכהן השיב בחיוב. 

לוי אמר: "אפשר לעשות כמו שעשינו עם המלט – להוציא צו הגבלת יבוא לשנה". לוי הציע גם פתרון דומה גם בתחום הברזים, כדי לסייע לחברת חמת: "האם אפשר לעצור את היבוא מסין וטורקיה לשנה, כדי לתת להם לשרוד, או שהחלופה היא לשלוח 600 עובדים הביתה?", שאל לוי. לדבריו, "טורקיה משתלטת על התעשייה הישראלית. אני יכול לתת רשימה ארוכה של מפעלים שיקרסו. זכרו מה קרה עכשיו בענף הביצים - לא היו ביצים, ורצו לייבא מספרד. שר הכלכלה צריך לכנס את אנשיו, לערוך רשימה ארוכה של מפעלים, ולעצור את היבוא לישראל לשנה וחצי או שנתיים. צריך צו על הגבלת יבוא - של דלתות עץ, דלתות רב-בריחיות, בקבוקים, שמשות וכבלי חשמל. מה שאפשר לייצר בישראל, צריך לעצור את היבוא שלו".

פורר אמר: "אנחנו תובעים מהממשלה ליצור פתרון חירום מיידי לעסקים שבסכנת סגירה - שיכלול מענק, וגם חסימת יבוא בתחומים שבהם סגירת מפעל תביא להכחדה של ענף במשק. אנחנו דורשים משר הכלכלה להתערב ולעצור יבוא ממדינות שאינן מאפשרות לנו לייצא את הסחורה אליהן".

המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה בוועדת הכספים כי בקשות התקבלו כבר יותר מ-235 אלף בקשות לפעימה השנייה של המענק לעצמאים, ואושרו לתשלום יותר מ-1.25 מיליארד שקל. עוד אושרו כמעט 155 אלף בקשות ל"תוספת לעסק קטן" בסך 700-3,025 שקל, לעסקים שהכנסותיהם השנתיות עד 300 אלף שקל. סכום התוספות שאושרו הוא כ-240 מיליון שקל.

לדברי סביון, הבוקר נפתחה הגשת הבקשות למענק ההשתתפות בהוצאות קבועות, המיועד לעסקים שהכנסותיהם בין 300 אלף שקל ל-20 מיליון שקל בשנה. "בתוך דקות ספורות היינו עם 500 בקשות", אמרה סביון. "המענק ישולם לאחר שיוגשו הדיווחים למע"מ - בדרך כלל בתוך כמה ימים מרגע שהדיווח למע"מ יהיה בידינו".

"ראינו מה קרה כשנתַנו מקום לניצול לרעה של חל"ת"

בשולחן עגול שערך אתמול מכון אהרן למדיניות כלכלית, הציג אסף וסרצוג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כמה מהלכי הרוח במשרד בדבר הטיפול במשבר. וסרצוג, המרכז את פעילות המשרד במשבר מול המגזר העסקי, אמר: "עדיין קיימת ציפייה שהממשלה תדע לפצות על מה שקרה – אבל צריך להבין שהממשלה לא יכולה לעשות את זה. רק מבחינת ההיקפים התקציביים, בשל הפגיעה בפעילות המשק - זה לא דבר שאפשר לעשות. 

"ניסינו להשתמש בכלים נכונים יותר כלכלית, ופחות לשפוך כסף. היו הרבה כלכלנים שאמרו, 'בואו פשוט תשפכו כסף, וזה כבר יניע את הגלגלים', אבל חשבנו שבתקופה שיש בה הרבה חוסר ודאות, לא נכון לשפוך כסף שאינו מדויק. ניסינו להמציא כמה שפחות מודלים חדשים, מפני שזה גורם לטעויות. את הגירעון שנוצר נצטרך להשלים, וזה ייפול על המשק בעשור הקרוב. הבאנו בחשבון שיחס החוב-תוצר יחזור לרמתו לפני עשור ואף יותר, ובסוף נצטרך להתמודד עם זה. ניסינו גם למזער את ההתערבות ביחסים בין גופים פרטיים, כמו אלה שבין משכירים לשוכרים".

וסרצוג הוסיף כי לפי עמדתו, סגר מלא אינו כלי יעיל. "אם יהיה גל שני, הכלי של הסגר אינו אפקטיבי", אמר. "אנחנו צריכים תוכניות נסיגה ברורות. קנינו הרבה מיטות ומנשמים, והתכוננו - כך שמערכת הבריאות יודעת לספוג. אנחנו יודעים לסגור אזורים גיאוגרפיים ופעילויות מסוימות, ולא את כל המדינה. אנחנו יודעים שבְמשרדים אין כמעט הידבקויות – ולכן אין סיבה לסגור אותם".

עוד אמר וסרצוג כי רצוי לשנות את ההסדרים הקיימים, כדי למנוע שימוש ברעה בהוצאת עובדים לחל"ת - באופן שמעביר את הנטל מהמעסיקים אל העובדים ואל הממשלה. לדבריו, "כלי החל"ת היה קיים לפני המשבר, אבל הורידו את כל העלות מהעובד ומהמעסיק, וזה הוביל לכך שגל האנשים שיצאו לאבטלה היה גדול ממה שהיינו יכולים להיות בו בפועל. היום אנחנו מנסים לסגור את זה - בדרכים מעט עקומות, לצערי: לא מספיק בפתיחה של המשק, ויותר במענקים תקציביים. מערכת יחסי העבודה בישראל עדינה מאוד, וראינו מה קרה כשנתַנו מקום לניצול לרעה של חל"ת. אני חושב שאנו כמדינה צריכים להתכונן לגל שני, אם יהיה, ולוודא שנצליח לשמר את הקשר בין המעסיק לעובד, ומצד שני למנוע ניצול לרעה שמגולגל לתקציב המדינה ואינו מייצר שום ערך או תועלת".

התאחדות התעשיינים חברה לאיגוד לשכות המסחר, ומנהלת מגעים עם ההסתדרות כדי לגבש הצעה למודל סבסוד שכר למעסיקים שמצמצם את היקף המשרה של עובדיהם, בהשראת המודל הנהוג בגרמניה. "בטווח הארוך, מודל החל"ת הוא גרוע: הוא מעודד לשלוח יותר עובדים לחל"ת, מרחיק אותם מהמעסיק, ואינו שומר על הזכויות הפנסיוניות של העובד", אומר נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר. "למרות זאת, כשהוחלט בתחילת המשבר על המודל הזה, זה היה הפתרון היחיד שאפשר היה ליישם מהיום למחר. כעת צריך להיערך עם המודל הגרמני לקראת גל השני. אני מקווה שנספיק לממש את זה בזמן. המודל הזה יאפשר למעסקים להעביר עובדים לעבודה חלקית, והמדינה תשלים את הכנסות העובד. לדעתי, 20%-30% מהעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר - אפשר היה להשאירם בעבודה חלקית". 

235 אלף עצמאים נמצאו זכאים לפעימה השנייה של המענק

בתוך כך, משרד האוצר פירסם היום נתונים שעל פיהם שיעור אישור הבקשות להלוואות מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים ממשיך להיות קרוב ל-68%. על פי המשרד, עד כה בחנו הבנקים 32,469 בקשות להלוואות, ומתוכן אושרו 22,231 הלוואות בסכום כולל של כ-8.5 מיליארד שקל. סך הקרן הוגדל באחרונה מ-8 מיליארד שקל ל-14 מיליארד שקל.

המשנה למנהל רשות המסים מירי סביון, אמרה היום בדיון וועדת הכספים של הכנסת כי הרשות אישרה יותר מ-235 אלף בקשות לפעימה השנייה של המענק לעצמאים, וכי סכום התשלומים בגין בקשות אלה עולה על 1.25 מיליארד שקל. עוד אושרו כמעט 155 אלף בקשות ל"תוספת לעסק קטן" בסך 3,025-700 שקל, לעסקים שהכנסותיהם השנתיות עד 300 אלף שקל. סכום התוספות שאושרו הוא כ-240 מיליון שקל. 

לדברי סביון, הבוקר נפתחה הגשת הבקשות למענק נוסף - מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות, המיועד לעסקים שהכנסותיהם בין 300 אלף שקל ל-20 מיליון שקל בשנה. "בתוך דקות ספורות קיבלנו 500 בקשות", אמרה סביון. "המענק ישולם לאחר שיוגשו הדיווחים למע"מ - בדרך כלל בתוך כמה ימים מרגע שהדיווח למע"מ יהיה בידינו". במשרד האוצר העריכו כי התשלומים של מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות יסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל. 

קניון מלחה לאחר פתיחה מחודשת בעקבות משבר הקורונה
קניון מלחה בירושליםצילום: אמיל סלמן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker