הזדמנות לשינוי היסטורי: שעת מבחן למנהלים בשירות הציבורי

על פי הערכות, במשרדי הממשלה לבדם כ-8,000 עובדים מיותרים ומספר כפול מזה - נדרשים לשדרג מיומנויות כדי להמשיך להיות רלוונטיים ■ הסכם בין האוצר להסתדרות נותן לראשונה למעסיקים במגזר הציבורי כלים המאפשרים גמישות יחסית בניהול עובדים ■ השאלה היא אם ישתמשו בהם

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המגזר הציבורי מאוד לא גמיש בניהול כוח האדם שלו. אילוסטרציה
המגזר הציבורי מאוד לא גמיש בניהול כוח האדם שלו. אילוסטרציהצילום: Thomas Trutschel/Photothek via Getty Images

צריך לקוות כי תכונה מיוחדת מורגשת בשעות אלה במשרד הממשלה. בעקבות ההסכם החדש בין ההסתדרות לממונה על השכר באוצר, עד מחר יתאפשר לכל מנכ"ל משרד ממשלתי להגשים "חזון ניהולי", ולממש כמה מסעיפי הגמישות הניהולית שעליהם יכול היה רק לחלום בימי שגרה.

עד מחר צריכים המנהלים להודיע איזה עובד יחזור לעבודה "כרגיל" ואיזה עובד הוא "עובד בהסדר" – כלומר, עובד שלא יכול לחזור לתפקידו הקודם ולפי ההסכם החדש ניתן לנייד ולשנות את תנאי עבודתו.

"גמישות העסקה", "שינוי חלקיות משרה", "שינוי הגדרות תפקיד ומטלות", "ניוד עובד", "שינויי שעות עבודה והסדרי עבודה", "הכנסת טכנולוגיות" – כל אלה הם סעיפים הנמצאים בהסכם השכר שנחתם בסוף השבוע בין יו"ר ההסתדרות, אמנון בר דוד והממונה על השכר באוצר קובי בר נתן.

ההסכם, שנחתם בצל משבר הקורונה ומתוך ניסיון להשיב כמה שיותר עובדים מהמגזר הציבורי לעבודה, נותן, לראשונה, למעסיקים במגזר הציבורי כלים המאפשרים להם גמישות ניהולית. אותה גמישות ניהולית שמנהלים במגזר הציבורי ייחלו לה וגם תלו רבות מהבעיות בניהול בעדרה. כעת יש את הכלים – השאלה האם יעשה בהם שימוש. האם גם הפעם יתממש הכלל שיותר קל לא לפעול.

על פי ההסכם, על המעסיק - בין עם הוא משרד ממשלתי, חברה ממשלתית או רשות מקומית - להודיע לכל אחד מהעובדים עד מחר (ג') אם הוא "עובד בהסדר". עובד בהסדר הוא מי שבגלל מגבלות התו הסגול או בגלל מגבלות התקופה אינו יכול להגיע לעבודה או שעבודתו הצטמצמה ואף התייתרה. מי שיוגדר כ"עובד בהסדר" יוכל או לצאת ל"חלף אבטלה", לשבת בבית וליהנות מ-80% ממשכורת הבסיס שלו, ש-12.5% מהם יהוו הלוואה שיצטרך להחזיר בעשרה תשלומים מהחודש השלישי לשובו לעבודה, או שניתן יהיה לנייד אותו ולהעביר אותו תפקיד.

עובדים (אילוסטרציה)
עובדים (אילוסטרציה)צילום: SFIO CRACHO / Shutterstock

מתוך הבנה שלא כל מקומות העבודה שבו לתפקד בצורה מלאה, ההסכם גם מאפשר למעסיקים לשנות הגדרות תפקיד של עובדים או את המטלות שבאחריותם ללא תוספת שכר. כמו כן מאפשר ההסכם לנייד עובדים לתפקידים אחרים.

גמישות תינתן גם בשעות העבודה וימי עבודה. ההסתדרות הסכימה על עבודה במשמרות - ככל הנראה, 14:30-6:30 ו-23:00-14:30 ללא תוספת שכר.

המטרה היא שברגע שתתאפשר קבלת קהל בשירותים הממשלתיים, היא תתבצע לאורך שעות ארוכות יותר והעובדים יתחלקו למשמרות לאורך יום העבודה. כמו כן, תתאפשר גמישות בימי העבודה – ההסכם מאפשר למעסיקים להזמין גם עובדים העובדים חמישה ימים בשבוע להגיע לעבוד בימי שישי ללא תוספת שכר, זאת אם לא הייתה חריגה ממכסת השעות השבועית של העובד.

בנוסף, לאור החלטת הממשלה, המנהלים יוכלו לאפשר לעובדים להמשיך ולעבוד מהבית מה שייתן מענה לעובדים שהם הורים לילדים קטנים או עובדים הנעזרים בתחבורה ציבורית להגיע למקום העבודה ומעדיפים שלא לעשות זאת.

לכאורה זהו הסכם לעת משבר. הסכם שפותר בעיה נקודתית ונותן מענה לתקופה שבה חלק מהעבודות התייתרו מאחר שאין קבלת קהל, למשל, או מאחר שהתנאים הפיזיים במשרדים לא מאפשרים לכל העובדים לשוב לעבודה. ההנחה היא שמתוך כ-30 אלף עובדי משרדי הממשלה (ללא חינוך ובריאות), כ-3,000 יוגדרו כ"עובד בהסדר" וכי במגזר הציבורי כולו האחוזים יהיו גבוהים יותר.

ההסכם תחום בזמן. הוא בתוקף רק עד סוף יוני, אבל באוצר מקווים כי הונחו בו היסודות לשינוי כללי המשחק במגזר הציבורי ויעשו ככל שביכולתם שההסכם הזה יהיה קריאת כיוון ליציאה מהמשבר ושימונף לטובת התייעלות במגזר הציבורי, כך שבמקום הפחתת שכר רוחבית כמו ב-2003, יעשה שינוי אמיתי ויאפשר גמישות ניהולית, להיגמל מתוספות שכר מיותרות כגון רכב או גמול השתלמות נטול תוכן ולהסית העלאות שכר גם לעובדים צעירים. לא רק תוספת אוטומטית תמורת ותק כפי שנהוג היום.

קביעות - לא מאפשרת לעובדים להתקדם

במגזר הציבורי ובממשלה כפרט, כמעט שלא מפטרים עובדים. בדין וחשבון על הוצאות השכר במשרד האוצר, בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018 שפורסם בפברואר 2020, נכתב כי אחוז העובדים המפוטרים מדי שנה בשירות המדינה עומד על 0.9% בלבד. הוותק החציוני של עובדי משרדי ממשלה הוא 12 שנים לעומת חמש שנים בכלל המשק.

"הספרות המחקרית מתייחסת לקביעות כגורם המונע מעובדים להתקדם בין עבודות ולייצר התאמה טובה יותר בין עובד למעסיק. על רקע הדברים, חשוב לבחון כיצד ניתן לשלב בין הוותק הגבוה של העובדים לדינמיות תעסוקתית, שתאפשר הקצאת עובדים יעילה אל מול מציאות משתנה", נכתב בדו"ח כמעט באותן מילים של הדו"ח לסיכום שנת 2017. נדמה שאין עוררין על כך שבמגזר הציבורי בישראל יש עובדים שעבודתם התייתרה עם השנים. ההערכה היא שבמשרדי הממשלה יש כ-8,000 עובדים שאין בהם צורך, למשל עובדי דיוור שהתייתרו. כ-16 אלף מתוך 35 אלף עובדי משרדי הממשלה שחייבים לשדרג את מיומנויותיהם כדי שיוכלו להמשיך להיות רלוונטים ופרודוקטיבים.

במשך שנים התלוננו מנהלים במגזר הציבורי כי אין להם כלים לנהל את עובדיהם כיאות. האשם תמיד נתלה בהסתדרות ובוועדים. הם שמפריעים. הם שאמונים על הקביעות, הם שמונעים פיטורי עובדים. והנה ההסכם החדש נותן למנהלים כלים ניהוליים שאף פעם לא היו להם. ההסתדרות גילתה אחריות ובמטרה להחזיר את המשק לעבודה אפשרה למנהלים במגזר הציבורי לפעול ולשנות תפקידים ודרכי עבודה ובעיקר, להחזיר לעבודה את מי שזקוקים להם.

לדברי בכיר, אחד האתגרים שיעמדו בפני הממשלה יהיה לתמרץ מנהלי משרדים לבצע שינויים פרסונלים ולטפל בכוח האדם שלהם. לדבריו החשש התמידי של מנהלים במגזר הציבורי הוא שאם יקצצו בכמות העובדים או יראו שהם יכולים לעבוד עם פחות אנשים, יאבדו תקציבים ותקנים. כדי למנוע מצב שמנציח אבטלה סמויה, הממשלה צריכה להבטיח שלא כך יהיה. הגורם האריך שמשרדי הממשלה יכולים להסתדר עם 80% מהעובדים שלהם וזאת גם הזדמנות לשדרג את איכות העובדים במשרדים באמצעות ניוד והכשרות.

שדרוג מיומנויות העובדים הוא מהותי. ההסכם נותן את הדעת גם לסוגיית הדיגיטציה. הסתדרות מצהירה בו כי לא תתנגד לתהליכי דיגיטציה שנועדו להבטיח את המשך השירות הציבורי גם בתנאים שכופה הקורונה. לדברי בכירים מדובר בסעיף חשוב מאוד כי הדיגיטציה היא שמניעה עובדים לבצע שינוי במיומנויות ותפקידים. הכנסה מסיבית של דיגיטציה, כפי שהייתה ברשות המסים בעקבות המשבר, תביא לכך שעובדים רבים יהיו חייבים להבין כי הסביבה בה הם עובדים השתנתה והעבודה שהם עושים השתנתה. עם זאת לא ברור מה תהיה ההסתדרות בעתיד. איך תגיב כאשר מה שיעמוד על הפרק יהיה הכנסת מכונות רובוטיות לנמלים, למשל. העובדה שההסכם קצר מועד ומסתיים ביוני מקלה על האישור ולא ברור אם ניתן להקיש ממנו לעתיד.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין צילום: מגד גוזני

השאלה הגדולה היא כמה מהמנהלים והמעסיקים במגזר ציבורי ינצלו את הכלים שנתן להם ההסכם. כבר במוצאי שבת, עם עם ההודעה על חתימת ההסכם, מיהרו ברוב משרדי הממשלה לבשר לעובדים על "חזרה לשגרה". המסר שעלה מרוב ההודעות הוא "תם משבר הקורונה – חוזרים לעבוד כבעבר". בחלק מהמשרדים, למשל במשרד המשפטים, איפשרו לעובדים להמשיך לעבוד מהבית, אבל לפחות בנתיים בכך הסתכמה התעוזה.

הדיון שהתקיים לפני כשבוע בממשלה על העבודה מהבית איפשר הצצה קטנה לכך. השרים והמנכ"לים התעקשו לאפשר בצורה גורפת לעובדיהם לשוב לעבודה מהבית. בדיון לא היה עיסוק בפרמטרים ולא נשאלו שאלות איזה עבודות נכון לבצע מהבית ואילו לא. הגדיל לעשות זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, שאמר כי לא ייתכן שפקחי הגנת הסביבה, עובדים שעבודתם בהגדרה נעשת בשטח, לא מקבלים כוננויות מהבית. הדיון, כך עולה מהפרוטוקול הישיבה, לא עסק בסוגיות ענייניות כגון איך נכון לשמור על עבודת השירות הציבורי או איך לייצר עבודה אפקטיבית מהבית. השרים ומנכ"לי המשרדים התנהגו כמי שרק דואג לרווחת עובדיהם.

האם המעסיקים במגזר הציבורי ינצלו את הכלים שניתנו להם, או שכמו השרים יתמקדו בשמירה על עובדיהם? סביר להניח שתוך חודשיים לא יתוקנו כל בעיות משאבי האנוש במגזר הציבורי, אבל אפשר יהיה לראות אם המנכ"לים שמתאוננים שהבעיה היא הוועדים, יפעלו כעת, או שבעצם יש סיבות אחרות שמונעות מהם לפעול.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker