המדד עלה ב-0.4% במארס; ערב המשבר - עלייה חודשית של 0.6% במחירי הדירות

הלמ"ס נאלץ להתמוד עם הקושי למדוד את מחיריהם של מוצרים ושירותים שלא סופקו באופן סדיר או לא סופקו כלל ■ תחזיות האינפלציה במשק צללו בחדות בעקבות משבר הקורונה

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הולכת רגל בתל אביב
הולכת רגל בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

מדד המחירים לצרכן עלה במארס 2020 ב-0.4% לעומת פברואר. למרות העלייה החודשית במדד, האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים התאפסה (המדד נותר ללא שינוי בתקופה זו), לראשונה מאז אוגוסט 2017 - לעומת אינפלציה חיובית בשיעור 0.1% בפברואר, 0.3% בינואר ו-0.6% בדצמבר. 2019 היתה השנה השישית ברציפות שבה האינפלציה נמוכה מטווח היעד של בנק ישראל (3%-1%). 

במדד המחירים לצרכן חלו במארס עליות בולטות בסעיפי הדיור (0.9%; סעיף זה אינו משקלל את מחירי הדירות, אלא בעיקר שכר דירה), המזון (0.6%; סעיף זה אינו כולל ירקות ופירות), ההלבשה וההנעלה (3.2%, אך בניכוי העלייה העונתית - חלה בו עלייה של 1.4% בלבד) והפירות הטריים (1.8%). מחירי העוף עלו ב-5.4%. לעומת זאת, מחירי הירקות הטריים ירדו ב-1.9%.

לצד זאת, במדד מחירי הדירות (שאינו משוקלל במדד המחירים לצרכן), נרשמה עלייה חודשית של 0.6% (בינואר ופברואר 2020 - לפני התרחבותו של משבר הקורונה - לעומת דצמבר 2019 וינואר 2020). לפי נתונים שפירסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב-12 החודשים האחרונים טיפסו מחירי הדירות 3.9%, לעומת עלייה שנתית של 4% שעליה דווח לפני חודש, 3% לפני חודשיים ו-3.4% לפני שלושה חודשים. במחירי הדירות החדשות חלה עלייה חודשית של 0.8%, אבל בהתבוננות שנתית הם ירדו ב-0.8%.

בהתבוננות חודשית, חלו עליות במחירי הדירות במרבית מחוזות ישראל (בירושלים בשיעור 1.4%, בצפון 1.2%, בתל אביב 1.1% ובדרום 0.6%). במחוז המרכז המחירים נותרו ללא שינוי, ואילו במחוז חיפה הם ירדו ב-0.6%. בהתבוננות שנתית, מחירי הדירות עלו בכל המחוזות - ובייחוד בצפון (6.2%), בתל אביב (6.1%) ובירושלים). 

מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים עלה במארס ב-0.2% לעומת פברואר. ב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-0.7%, בגלל העלייה בשכר העבודה. מדד זה משמש להצמדה של תשלומים מסוימים בעסקות למכירה של דירות חדשות. 

אתגרים חדשים במדידת האינפלציה

מדידת האינפלציה בתקופת משבר הקורונה, שהחמיר במשך מארס, הציבה אתגרים ללמ"ס - בגלל הצמצום של צוות העובדים, לרבות סוקרי השטח, ובמיוחד בגלל הקושי למדוד את מחיריהם של מוצרים ושירותים שלא סופקו באופן סדיר או לא סופקו כלל, כגון שירותי תיירות, וחלק ממוצרי המזון וההלבשה. לפי עקרונות שגיבשה הלמ"ס בהשראת הנחיות של האו"ם, הפתרון המרכזי לקשיי מדידה כאלה הוא ביצוע של זקיפה - כלומר, מייחסים למוצר או השירות שמחירו לא נמדד את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן כולו (ללא מוצר או שירות אלה), או בסעיף כללי יותר במדד (למשל, במקרה של מוצר מזון שלא נמכר - שיעור השינוי במחירים של כל מוצרי המזון).

במדד מארס 2020, סעיף "הארחה, נופש וטיולים" (כולל טיסות בישראל) נמדד לפי השבועיים הראשונים של החודש, שבהם בתי המלון והצימרים בישראל פעלו. כך נמדדו גם הסעיפים "ארוחות מחוץ לבית" ו"הצגות, קונצרטים, מופעי ספורט, קולנוע וכדומה". לעומת זאת, מחירי הנסיעות לחו"ל, הוצאות השהייה בחו"ל ועריכת מסיבות אירועים לא נמדדו במארס, וחושבו לפי שיעור השינוי הכללי במדד. סעיף שירותי החינוך חושב גם הוא לפי זקיפה למדד הכללי - אבל אין מדובר בנוהג מיוחד למשבר הקורונה, היות שמדידה ישירה של חלק מהשירותים בסעיף זה (כגון תשלומי הורים) נעשית רק אחת לשנה, בספטמבר-אוקטובר.

בלמ"ס אומרים כי הסעיפים במדד שנזקפו במארס למדד הכללי, בניכוי אלה הנזקפים בדרך כלל (חלק משירותי החינוך), אחראיים לכ-6% מסל הצריכה בלבד - אבל צפוי כי הצורך בזקיפה יתרחב בעת חישובו של מדד אפריל. במדד אפריל, בלמ"ס מתכוונים להשתמש גם במחירים מקוונים של שירותים ומוצרים שממשיכים להימכר באינטרנט, גם אם החנויות הפיזיות המוכרות אותם סגורות.

תחזיות האינפלציה צללו בחדות

סל הצריכה שעל פיו מחושב מדד המחירים לצרכן מתעדכן אחת לשנתיים. הוא אינו משקף בינתיים את השינויים שחלו בצריכה של משקי הבית בעקבות משבר הקורונה. לדוגמה, משקלו במדד של הדלק למכוניות נותר ללא שינוי, אף שמשקי בית רבים הפחיתו בחדות את צריכת הדלק בגלל הגבלות התנועה. המחיר המפוקח של הבנזין ירד מעט במארס לעומת פברואר (מ-5.99 שקלים ל-5.92 שקלים לליטר בשירות עצמי) - אבל הירידה המשמעותית יותר במחיר הבנזין, ל-4.89 שקלים לליטר, התרחשה רק באפריל, בעקבות הצלילה במחיר הנפט במשך מארס. מדד אפריל, שיפורסם בעוד חודש, צפוי להיות שלילי בעקבות זאת.

תחזיות האינפלציה במשק צללו בחדות בעקבות משבר הקורונה. בתחזית המקרו-כלכלית שפירסמה בשבוע שעבר חטיבת המחקר בבנק ישראל, היא העריכה כי האינפלציה ב-2020 תהיה שלילית בשיעור של כ-0.8%. על פי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, הפגיעה בשרשרת הייצור של מוצרים רבים בעקבות משבר הקורונה "עשויה לגרום לעליות מחירים מצד ההיצע, אך השפעת הירידה בביקוש ככל הנראה משמעותית יותר, וצפויה להביא לירידה באינפלציה בחודשים הקרובים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker