"אף בעל עסק לא יביא כסף מהבית אם הממשלה לא תשדר שהיא עומדת מאחורי העסקים"

במגזר העסקים דורשים מהממשלה להקצות עוד עשרות מיליארדי שקלים לפיצויים לעסקים שהכנסותיהם נפגעו, ולעבור לתשלומי מע"מ רק על כספים שהתקבלו בפועל ■ מנהל רשות המסים: 100 אלף עצמאים יקבלו מחר את המענק בסכום של יותר מ-4,000 שקל בממוצע

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דיון בוועדת הכספים של הכנסת
דיון בוועדת הכספים של הכנסת. ביקורת על אי־הצגת פרטי המענק לעסקיםצילום: כנסת ישראל

התוכנית של הממשלה לסיוע לעסקים שנפגעו במשבר הקורונה מצויה בשלבי היישום הראשונים שלה. בסדרת דיונים שנערכה היום (שני) בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת, מתחו חלק מהמשתתפים ביקורת על כך שעד כה לא הוצגו פרטיהם של המענקים לעסקים, בסך 6 מיליארד שקל, שהציג משרד האוצר כחלק מהתוכנית. ביקורת דומה נכללה בתוכנית כלכלית ורשימת דרישות שהעבירו היום כמה מנציגי המגזר העסקי לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולמשרד האוצר.

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר היום כי בתוכנית הממשלתית שכבר הוצגה, בסך 80 מיליארד שקל, לא נכללו פיצויים משמעותיים מספיק לעסקים – אבל לדבריו, הוא מצפה שהתוכנית תוגדל לכ-140 מיליארד שקל (כ-10% מהתמ"ג), ותכלול פיצוי לעסקים שהמחזור שלהם ירד, בהתאם למודל שהונהג לאחר מלחמת לבנון השנייה. לדבריו, החוב הציבורי של ישראל ערב המשבר היה נמוך דיו כדי שתוכל לקחת על עצמה תוכנית שאפתנית יותר מזאת שהוצגה עד כה. "צרפת יצאה לדרך עם תוכנית גדולה יותר מזאת של ישראל", אמר תומר, "והם התחילו את המשבר עם חוב של כמעט 100%, לעומת 60% בישראל". התאחדות התעשיינים חתומה על התוכנית הכלכלית שהועברה לנתניהו, בצד איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין, והתאחדות חקלאי ישראל בראשות אבשלום (אבו) וילן.

במשרד האוצר עדיין מתנגדים לתשלום פיצויים לפי ירידה במחזור ההכנסות כל עוד היקפו של המשבר לא יתברר – כדי שלא להתחייב לפיצויים שבסופו של הדבר הממשלה לא תוכל לממן. רכז התעשייה והמסחר באגף התקציבים במשרד, עידו סופר, חזר על עמדה זו בדברים שאמר הבוקר בפני ועדת הכספים. בהתאחדות התעשיינים מציעים לממשלה להתחייב על תשלום פיצויים רק בגין מארס ואפריל, כשלב ראשון – מבלי שתבטיח תשלום פיצויים בהמשך השנה.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומרצילום: הילה תומר

"שיעור העובדים שהוצאו לחל"ת בענפי התעשייה וההיי-טק נמוך יחסית", אמר תומר. "בענפים האלה מחכים עד אחרי פסח כדי לראות מה הממשלה עושה. אם היא לא תציג מענה ותשדר שאין תקווה – אנשי התעשייה וההיי-טק יפסיקו לחכות. אף בעל עסק לא ירצה להביא כסף מהבית אם הממשלה לא מוכנה לשדר שהיא עומדת מאחורי העסקים".

תומר הוסיף כי המודל של קרן ההלוואות בערבות המדינה שהציג בשבוע שעבר החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, עדיף בהרבה על המודל הקודם – אבל טען כי מבחנה של הקרן יהיה בהלוואות שייצאו לפועל. השבוע נשמעו מצד הבנקים טענות על התנאים שנקבעו להלוואות. במכתב ששיגר מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, נטען: "בתנאיה הנוכחיים, הקרן לא בנויה לספק מענה אמיתי לצורכי המשק בעת הזאת. אנו מצפים מהבנקים שיכבדו את מה שסיכמו עם משרד האוצר ויזרימו כספים לפי תנאי התוכנית".

מלבד הדרישה לפיצויים על ירידת ההכנסות, במגזר העסקי חוזרים ודורשים מהמדינה לעבור לתשלומי מע"מ על בסיס מזומן – כלומר, שהעסקים ישלמו מע"מ רק על כספים שהתקבלו בפועל. במצב הקיים, חברות לא מעטות נדרשות להעביר למדינה תשלומי מע"מ בגין עסקות שעליהן עדיין לא גבו את התמורה המגיעה להן. השלכותיו של מצב זה החריפו בעקבות המשבר במשק, ובעקבות הניסיונות של עסקים בכל הענפים לדחות הוצאות ככל האפשר. "המדינה מעמידה הלוואות לעסקים באמצעות הבנקים, ובצד השני לוקחת מהם הלוואות בתשלומי המסים", אמר תומר. "העסקים מלואים כספים למס הכנסה ולמע"מ הרבה לפני שהם מקבלים כסף בחזרה – וחייבים לפתור את זה". באיגוד לשכות המסחר גם דורשים מהממשלה לכבד את התחייבותה לפטור מארנונה למשך שלושה חודשים עסקים שלא יכלו לפעול.

בדיון שנערך הבוקר בוועדת הכספים אמר ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) כי ראוי לקבוע ש-15% מההלוואות הניתנות לעסקים בערבות המדינה, יינתנו לעסקים בחברה הערבית. נשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים), ראול סרוגו, דרש בדיון להקפיא את גביית המס הרכישה, כדי לעודד את שוק הדיור.

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) אמר: "היעד שאנחנו צריכים להציב זה למנוע פשיטות רגל במגזר העסקי". לדבריו, אם עסקים יפשטו את הרגל בגלל משבר הקורונה, לעובדים שבחל"ת לא יהיו מקומות עבודה לחזור אליהם לאחר המשבר.

"הדרך לכך היא כלי שעד כה אגף התקציבים במשרד אוצר מסרב להשתמש בו", אמר ברקת: "משווים את נתוני המע"מ של מארס אשתקד, ורואים למי המחזור ירד ביותר מ-50%. אלה הפצועים קשה. היעד צריך להיות מינימום פשיטות רגל. ממשרד האוצר לא שמעתי יעד כזה, אלא רק, 'בואו נראה, בואו נחכה'".

ברקת מציע כי עסק שהמחזור שלו במארס ירד ב-50% או יותר, יקבל סכום של 25% מההכנסות החודשיות בשנה שעברה – שחציו במענק, וחציו בהלוואה בערבות של הממשלה. לדבריו, יש לקבוע גם רצפה למענק, כך שלא יקטן מ-6,000 שקל.

ערן יעקב
מנהל רשות המסים, ערן יעקבצילום: אוליבייה פיטוסי

בדיון בוועדת הכספים הבוקר אמר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, כי מחר יועבר המענק לעצמאים לכ-100 אלף איש, וכי המענק הממוצע לכל זכאי גבוה מ-4,000 שקל. "נכון, זה לא יינתן לכל העצמאים – ככה נבנה המודל, ואנו מצויים תחת מגבלה תקציבית - אבל אני בטוח שבהמשך יהיו עוד רבים שייצאו זכאים, מלבד 100 אלף הראשונים", אמר יעקב. לדבריו, בהמשך גם יוחזרו מקדמות מס ששולמו בגין פברואר ומארס במיליארדי שקלים. החזרתם תהיה מותנית בהגשת בקשה.

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, השיב ליעקב: "הניתוח הצליח, אבל החולה מת. שני שלישים מהעצמאים אינם עומדים בתנאים לקבלת המענק. בכל יום שעובר, יש עוד עסקים שנופלים לא יקומו. אתם ואגף התקציבים במשרד האוצר נוהגים כמו אגף המודיעין בצה"ל לפני מלחמת יום הכיפורים. אתם מובילים אותנו למשבר כלכלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker