תחזיות הגירעון של האוצר מטפסות: 11% במקרה של השבתה מלאה עד אחרי פסח

הגירעון החזוי זינק בעקבות התוכנית הכלכלית של הממשלה ■ במשרד האוצר יבקשו מהכנסת אור ירוק להוצאת הכספים שנועדו להתמודדות עם המשבר - בלי פיקוח פרלמנטרי

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הולכת רגל בתל אביב
הולכת רגל בתל אביבצילום: Sebastian Scheiner/אי־פי

תחזיות הגירעון של משרד האוצר ממשיכות לטפס על רקע משבר הקורונה - ועתה גם בעקבות התוכניות של הממשלה להתמודדות עם השלכותיו על המשק. לפי תחזית חדשה שהוצגה לממשלה, השבתה חלקית של המשק לחמישה שבועות (עד לאחר פסח) תקפיץ את הגירעון התקציבי ב-2020 ל-9.8% מהתמ"ג, ואם תימשך שלושה שבועות נוספים, עד השליש הראשון של מאי - ל-11%.

תחזית זו הוצגה רק כעשרה ימים לאחר שמנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציג לוועדת הכספים הזמנית בכנסת תחזית לגירעון של 6.5% ו-7.6%, בהתאמה. אחת הסיבות לשינוי בתחזית היא התוכנית שהציגה הממשלה להתמודדות עם המשבר, הכוללת הוצאות בעשרות מיליארדי שקלים.

תחזית הגירעון

התחזית החדשה מציגה גם גירעון חזוי גבוה לשני תרחישים פסימיים יותר - של התאוששות אטית מהמשבר, ושל מעבר להשבתה כוללת של המשק. במקרה של השבתה חלקית והתאוששות איטית, הגירעון צפוי לקפוץ ל-10.5% אם ההשבתה תימשך חמישה שבועות, ול-11.7% אם תימשך שמונה שבועות. במקרה של השבתה מלאה, הגירעון יזנק ל-11.5% ו-13.6%, בהתאמה. הגירעון ב-2019 היה 3.7%, ובסוף פברואר 2020 הסתכם הגירעון המצטבר של 12 החודשים האחרונים ב-3.1%.

התוכנית לשימוש בכסף תאושר רק בממשלה

התחזיות החדשות הוצגו לשרי הממשלה בהצעת ההחלטה שאישרו אמש, שבה אומצה ההצעה של משרד האוצר לשנות את חוק יסוד: משק המדינה, במטרה לפרוץ את התקציב ההמשכי המגביל את הוצאות הממשלה. במשרד האוצר מעריכים כי סך הוצאות הממשלה יגדלו ב-2020 בכ-90 מיליארד שקל בעקבות שינוי החוק, לעומת ההוצאות שהותרו על פי התקציב ההמשכי.

כמחצית מסכום זה תהיה הוצאה בגין פירעון של חוב ממשלתי, ושאר ההוצאה - בהקדמת פירעון של חוב הממשלה למוסד לביטוח לאומי, ובהוצאה תקציבית רגילה. לפי הצעת ההחלטה שהוגשה לשרים, ההוצאות בפועל להתמודדות עם הנגיף מסתכמות עד כה בכ-500 מיליון שקל.

נוסח ההצעה לתיקון של חוק היסוד שהוגש לשרים שונה בכמה מפרטיו מזה שפורסם להערות הציבור ביום שישי האחרון. ראשית, הוא קובע במפורש כי כל שקל שהממשלה היתה רשאית להוציא ברבעון הראשון של 2020 לפי הנוסח הקיים של חוק היסוד, והצליחה לחסוך - יותר לה להוציאו באפריל. בחודשיים הראשונים של השנה ההוצאה הממשלתית היתה נמוכה בכמעט 10 מיליארד שקל במצטבר מהתקרה המותרת.

שנית, התוספת המיוחדת להוצאה הממשלתית לשם הזרמה לביטוח הלאומי הוקטנה ב-1.6 מיליארד שקל, מ-17.7 מיליארד שקל ל-16.1 מיליארד שקל. עם זאת, התוספת הכללית לתקציב המדינה, המיועדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, הוגדלה בסכום דומה.

לבסוף, נקבע בהצעת החוק כי שר האוצר, משה כחלון, יחויב להגיש לאישור הממשלה תוכנית לשימוש בכספים המיועדים להתמודדות עם המשבר. בימים הקרובים תוגש תוכנית כללית, ועד 1 במאי – תוכנית מפורטת. התוכניות יונחו על שולחן הכנסת, אבל לא יהיו חייבות באישור שלה, ולא ידוע אם רמת הפירוט שלהן תהיה דומה לרמת הפירוט הרגילה בתקציב המדינה. אם הכנסת תאשר את הצעת בחוק בנוסח זה, משמעות הדבר היא שלא יהיה בכוחה לפקח על הוצאת הכספים.

התיקון בחוק היסוד כפוף לאישור של הכנסת, ואמור להיחקק השבוע בשלוש קריאות. התיקון נדרש מפני שכיום, החוק מגביל את הוצאות הממשלה ל-1/12 מתקציב 2019 מדי חודש, בהצמדה למדד המחירים לצרכן. תקרה זו נמוכה מלהספיק למימון התוכנית הכלכלית שעליה הכריזה הממשלה להתמודדות עם המשבר.

שר האוצר, משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: אוהד צויגנברג

מהיכן יבוא הכסף?

בעמותת צדק פיננסי אמרו כי אף שהצורך להגדיל את התקציב מובן, התיקון המוצע לחוק היסוד – וה"סכומים האסטרונומיים" של התוספת הצפויה להוצאות - מחייבים שקיפות מרבית, הנעדרת מהצעת החוק שנוסח בממשלה. "הנתון המרכזי ביותר שנעדר הוא הגידול בהוצאות הממשלה (ללא הלוואות, פרט לסכום שהוקצה לביטוח הלאומי), מול הקיטון בהכנסות הממשלה ממסים - על מנת לאפשר ביקורת ציבורית, וכן על מנת ליצור תשתית עובדתית שתהיה מובנת לחברי הכנסת", אמרו מנכ"לית צדק פיננסי, נילי אבן-חן, והרכז הכלכלי אוריאל שם טוב. "היעדר השקיפות עשוי לגרום לתחושה קשה שתוכנית זו נעשתה כלאחר יד".

לדבריהם, לא הוצגו עדיין פירוט של חלוקת הכספים הצפויה, או הערכה של יעילות הוצאתם, או מטרות כלשהן. עוד הוסיפו השניים כי לא נחשף עדיין מה יהיו המקורות התקציביים להוצאות המתוכננות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker