9 דברים שאפשר ללמוד מדו"ח בנק ישראל החדש

הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי הוא בדרך כלל פרסום חגיגי ומרתק ■ המהדורה שלו שפורסמה אתמול דומה יותר לממצא ארכיאולוגי, שמלמד על מצב המשק ערב משבר הקורונה ■ ובכל זאת, יש בו כמה תובנות מעניינות – שכדאי יהיה לזכור לאחר המשבר

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

בלי מסיבות עיתונאים ובלי תצלומים מחויכים, פירסם השבוע בנק ישראל את הדו"ח השנתי שלו. בימי שגרה. זהו פרסום חשוב שרבים מצפים לקרוא, ויום פרסומו הוא מעין יום חג בבנק המרכזי. השנה, לעומת זאת, הדו"ח מצטייר כמעט כממצא ארכיאולוגי, היות שהוא מציג את מצב המשק עד סוף 2019 - מצב שהשתנה כליל בשבועות האחרונים בגלל משבר הקורונה.

"התמונה העולה מן הדו"ח לגבי 2019 מלמדת כי מצבו הטוב של המשק ערב משבר הקורונה הציב אותנו בנקודת פתיחה נוחה יחסית לשם התמודדות עם ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת של המשבר", כתב נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בפתח הדו"ח. ההשלכות הכלכליות האלה יככבו, מן הסתם, בדו"ח שיפורסם בעוד שנה.

מהדו"ח החדש הוסרו כמה מהניתוחים הכלכליים שתוכננו להיכלל בו. הם יישמרו במגירות של חטיבת המחקר בבנק ישראל עד לאחר שמשבר הקורונה ישכך מעט, בתקווה שיוכלו לזכות אז בתשומת לב מעמיקה יותר. למרות זאת, יש בדו"ח כמה אבחנות ותובנות מעניינות:

1. צמיחה נאה? כן, אבל

המשק אמנם צמח ב-2019 ב-3.5%, אבל חלק ניכר מהצמיחה נובע מ"גורמים חריגים", כהגדרת בנק ישראל. כלכלני הבנק חישבו ומצאו כי בניכוי היצוא המוגבר של חברת אינטל, שהתאפשר בזכות השלמת ההרחבה של המפעל שלה בקרית גת (שבוצעה ב-2018-2016), היתה הצמיחה בתמ"ג מסתכמת בכ-2.8% בלבד.

מפעל אינטל בקרית גת
מפעל אינטל בקרית גתצילום: דוברות אינטל

עוד כ-0.15 נקודת אחוז מהצמיחה מיוחסת לערך המוסף הכרוך ביבוא מכוניות לישראל. יבוא זה הואץ לקראת סוף 2019, בגלל העלאת המס על מכוניות היברידיות בתחילת 2020. התרומה הזאת לצמיחה התקזזה, לפי ההערכות, בתחילת 2020. גם התרומה ממפעל אינטל תקטן השנה - היות שהיצוא ממנו יימשך, אבל אינו צפוי לגדול משמעותית. בלי שני הגורמים האלה היתה הצמיחה ב-2019 מסתכמת ב-2.6% בלבד.  יצוא הגז ממאגר לווייתן, שהתחיל בסוף 2019, צפוי להשפיע לחיוב על הצמיחה ב-2020.

2. הגירעון יחכה

הגירעון המבני המשיך לגדול ב-2019, אם כי במידה מתונה יחסית, לאחר הזינוק שחל בו ב-2018. בסוף 2019 הוא הסתכם ב-3.4% מהתמ"ג. בכל מקרה, אומרים בבנק ישראל, בעקבות משבר הקורונה, "בשלב זה ברור כי מתחייבת דחייה של הטיפול בגירעון המבני לתקופה שלאחר סיום המשבר".

למרות העלייה בגירעון (המבני וה"רגיל"), החוב הציבורי כשיעור מהתמ"ג דווקא ירד ב-2019, בזכות גורמים כמו העלייה במחירי התמ"ג והתחזקות השקל. במשרד האוצר הצהירו בינואר שהחוב הגיע ל-60%, ובנק ישראל מעדכן עתה את הנתון למספר מרשים אף יותר: 59.9%. בעקבות משבר הקורונה, צפויים הגירעון והחוב לזנק ב-2020. המשבר ישפיע על יחס החוב לתמ"ג גם מכיוון המְכַנה, היות שהוא יקטין את התמ"ג.

3. שברנו את התקרה

הממשלה המשיכה לדרוס ב-2019 את כלל ההוצאה, שאמורה להגביל את הגידול השנתי בתקציב המדינה. ההוצאה הממשלתית, לפי הכלל הזה, היתה אמורה לגדול ב-2019 ב-2.8% נומינלית (או 2.5%, בהתאמה לשינוי המחירים), אבל כדי לאפשר את התוכניות שאישרה הממשלה, היא הרחיבה את הגידול בהוצאה ב-3 נקודות אחוז תמימות.

4. האבטלה ירדה (עד המשבר), אבל זה לא מספיק

בשנים האחרנות, "האבטלה הטבעית" במשק ירדה. בשיאיהם של מחזורי העסקים הקודמים, שיעור האבטלה בישראל ירד לכ-6% - ואילו ב-2019 הוא ירד אף אל מתחת ל-4% (לפני משבר הקורונה, כמובן). בבנק ישראל סבורים שהדבר תומך בטענה כי צמצום נוסף של הפער ברמת החיים בין ישראל למדינות המפותחות דורש הקטנה של פערי הפריון – ולאו דווקא הרחבה נוספת של התעסוקה.

5. לא כל עבודה מחלצת מעוני

העוני בקרב עובדים בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, ובבנק ישראל אומרים כי העובדים העניים הם בעיקר כאלה שעבדו באופן מתמשך. "ממצאים אלה מעידים כי תעסוקה לבדה אינה מספיקה כדי להיחלץ מעוני, ומחדדים את החשיבות של צבירת הון אנושי המתאים לשוק העבודה ומאפשר תעסוקה יציבה בשכר נאות", נכתב בדו"ח החדש.

6. כחלון כבר לא היה נחוש כל כך

הניתוח על שוק הדיור בדו"ח בנק ישראל שפורסם לפני שנתיים העכיר למשך תקופה ארוכה את היחסים בין הבנק המרכזי ללשכת שר האוצר, משה כחלון. בדו"ח החדש, בביקורת מרומזת על שר האוצר, קובע בנק ישראל כי אחת הסיבות לעליות במחיר הדירות, שהתחדשו ב-2019 לאחר שנתיים של התייצבות, היתה "חוסר הוודאות לגבי מדיניות הממשלה ביחס לשוק הדיור". גורמים נוספים שתרמו לעליות, על פי בנק ישראל, הם העלייה במספרם של משקי הבית הרוכשים דירה ראשונה, וסביבת הריבית הנמוכה, שעליה משפיע הבנק המרכזי בעצמו.

משה כחלון
משה כחלוןצילום: מוטי מילרוד

7. נפטרים מהמזומנים

קצב הגידול של סך הכסף המזומן שבידי הציבור ירד ב-2019 ל-1.8%, לעומת יותר מ-6% בשנים הקודמות. בבנק ישראל מסבירים זאת בחוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף ב-2019, וגם בשימוש הגובר באמצעי תשלום דיגיטליים, כמו אפליקציות. הנתח של הכסף המזומן ב"כמות הכסף" (M1), הכוללת את המזומן ואת פיקדונות העו"ש בבנקים, ירד מכ-50% לפני כעשור ל-18% בלבד.

8. סוף עידן חברות ההחזקה

שינויים מבניים במשק, שנתמכו בחוק הריכוזיות, הביאו לצלילה במספרן של חברות ההחזקה במשק, מ-92 ב-2009 ל-43 בלבד ב-2019. החוב הפיננסי המאוחד של חברות ההחזקה צלל מכ-115 מיליארד שקל ב-2010 לפחות מ-40 מיליארד שקל ב-2019.

9. לעסקים הקטנים יישאר אשראי?

החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי התייצב ב-2019-2018 (כשיעור מהתמ"ג), לאחר חמש שנים של ירידה. עם זאת, בשנתיים האחרונות עלה קצב הגידול של האשראי הבנקאי לעסקים גדולים, על רקע ההקלה במגבלות רגולטוריות ומילוי הדרישות הרגולטוריות ליחסי הון. האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, לעומת זאת, צמח בקצב נמוך מבשנים הקודמות. בבנק ישראל מזהירים: "שינוי זה בהרכב של האשראי הבנקאי עלול לפגוע בהמשך בפעילותם של העסקים הקטנים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker