מנכ"ל האוצר: חבילת הסיוע תהיה סביב 80 מיליארד שקל, נבצע פרויקטי תשתית גדולים

"נצטרך לתקן את חוק יסוד: משק המדינה ולהגדיר תקציב ייעודי עד סוף המשבר" ■ השקעה ממשלתית גדולה בתשתיות כדי לעודד האצה כלכלית התרחשה גם במשברים כלכליים בולטים בעבר ■ איילת שקד: "משרד הבריאות ניסה לחסל את הכלכלה הישראלית"

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"דצילום: עופר וקנין

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הופיע היום (א') בפני ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח"כ עפר שלח, וסיפק מעט פרטים בנוגע לתוכנית הסיוע הכלכלי למשק שהממשלה צפויה להציג בימים הקרובים. "החבילה שעליה הכריזו, הכוללת מענק של 80 מיליארד שקל, נמצאת בדיונים. אלה סדרי הגודל, והיישום המתוכנן הוא מידי", אמר באב"ד.

"למדינה יש רשת בטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. ביחס לעצמאים, מאחר שאין להם דמי אבטלה, יצרנו כלי שנותן מענה גם להם במסגרת אותה רשת בטחון, בצורה של מענק. עד אחרי פסח (סוף אפריל) יהיה מענה בשלוש וחצי שכבות: ראשית, מענק על פי קריטריונים לנפגעי המשבר. שנית, מענה תזרימי - הוקמו קרנות עבור הלוואות בתנאים מאוד נוחים. שלישית, דחיית תשלומים - הטבות ברגולציה, במע"מ, בארנונה ובמים. בחלק מהמקרים בוטלו תשלומים ולא רק נדחו. בנוסף, ניתן מענה בשכבה רביעית קטנה – האצת המשק על ידי השקעה, בתשתיות למשל, שאמורה להניב פריון בהמשך", פירט באב"ד, והוסיף: "העסקים הקטנים הם אלה שנפגעו הכי קשה, ולכן דחיית התשלומים עבורם היא הכי גדולה. אנחנו מודעים לכך שמה שנתנו לעסקים עד כה אינו מספיק".

לפי באב"ד, השכבה האחרונה של התוכנית - השקעה ממשלתית - אמורה לתת בסיס להאצת המשק. לדבריו, "יש פרויקטים של תשתיות שניתן לבצע עכשיו שמביאים להעסקת עובדים ולהשקעה של כספים במשק". הצהרה זו מזכירה התנהלות של ממשלות בעולם במשברים היסטוריים אחרים, כמו השפל הגדול של 1929 בארה"ב או תקופת הצנע בישראל של שנות ה-50.

באשר לדרך הפרוצדורלית שבה תבוצע התוכנית אמר באב"ד: "נצטרך לעשות תיקון לחוק יסוד: משק המדינה ולהגדיר 'קופסה' עד סוף תקופת הקורונה". המונח קופסה מתייחס לסכום בתוך תקציב המדינה המשוריין לטובת מטרות ספציפיות.

ח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת הקורונה
ח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת הקורונהצילום: אוהד צויגנברג

שקד: "המגפה בשליטה, למה להחריב את המשק?"

שלח (כחול לבן), יו"ר הוועדה, אמר כי "במשבר הזה, הסוגיה הכלכלית היא לפחות שווה בכובדה לסוגיה הבריאותית. השאלה היא אם החולה הכלכלי לא ימות לפני חולה הקורונה. ככל שהזמן עובר, יהיה יותר קשה להחזיר את העסקים לקדמותם. כשאתה משטיח את העקומה אתה גם מאריך אותה - ומאריך את הסבל".

ח"כ מתן כהנא (ימינה) הציע כי האוצר ימצא דרך לקצץ בפנסיות התקציביות שמהן נהנים יוצאי מערכת הביטחון, כמוהו, כדי לייצר מקורות לביצוע תוכניות ההשקעה של האוצר. באב"ד השיב על כך כי החשש הוא שכניסס לעולם המקורות התקציביים זה יהיה מורכב כמו העברת "מיני תקציב", וייצור עוד ועוד ויכוחים. "כשנעשה תקציב, ונראה מה היו נזקי הקורונה, כמובן שנעשה קיצוצים ממקומות שונים במשק", הבהיר באב"ד.

ח"כ איילת שקד (ימינה) פתחה את דבריה במחמאה לבאב"ד, ואמרה: "בשבועות האחרונים, שבהם משרד הבריאות ניסה לחסל את הכלכלה הישראלית, מנכ"ל האוצר היה מהלוחמים בחזית. באף מדינה לא סגרו התעשייה ושיתקו את הכלכלה כדי להתמודד עם המשבר. בסינגפור, טייוואן וגרמניה עובדים כרגיל. אפילו באיטליה התעשייה עובדת ברמה של יותר מ-30%.

ח"כ איילת שקד
ח"כ איילת שקדצילום: תומר אפלבאום

"יש מוקדים שבהם צריך לטפל, אבל אין היגיון בהחלטה - שמשרד הבריאות דוחף אליה - לשתק את ענף הבנייה. הפועלים בענף הרי לא חוזרים לרשות הפלסטינית. למה משרד הבריאות דוחף להחזיר אותם? הם עובדים כאן, הם לא נדבקים - הם מבודדים. למה לחסל את הענף? תילחמו בכך ככל שניתן".

שקד המשיכה ואמרה: "יש כיום עלייה לינארית של 400 חולים ביום. למרות שמעלים את כמות הבדיקות. לפני שבועיים אמרו במשרד הבריאות שנגיע ל-1,000 מונשמים, כרגע אנחנו על כמה עשרות. המגפה בשליטה. למה להחריב המשק?"

לגבי ההתייחסות לענף הבנייה השיב באב"ד: "ל-50 אלף פועלים ימצאו פתרון שבאמצעותו ניתן יהיה לשכן אותם פה. אנו מנסים לבקש החרגה של ענף הבנייה וענף החקלאות מהחמרת הסגר".

באב"ד: "לא מדברים על פיצויים"

כשנשאל לגבי הסיוע לעסקים הקטנים אמר באב"ד: "אני לא מזלזל בקמעונות, אבל זה לא מה שיפיל את המשק. לכן, אנחנו בודקים מה ישפיע מקסימום על העקומה תוך פגיעה מינימלית במשק. יותר מ-90% מהבלתי-מועסקים נמצאים בחל"ת ולא מפוטרים. עלות דמי אהבטלה אמורה להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 15-14 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל"ת. אם ההשבתה החלקית שיש עכשיו תימשך חמישה שבועות, אזי מדובר בפגיעה של כ-5% בתוצר - שהם 75-70 מיליארד שקל. אם מדובר על השבתה כוללת, הפגיעה תטפס ל-18% מהתוצר. ההשפעה על הגירעון דומה - השבתה חלקית לחמישה שבועות תגדיל את הגירעון ב-6%. כתוצאה מהצעדים האלה יש פגיעה מאוד גדולה בשכירים, עצמאים ובעלי עסקים".

באב"ד נשאל גם לגבי היקף הפיצוי שינתן לעצמאים, אך השיב: ״בשלב הזה אין מה לתת פיצוי, כי אין לנו מושג מה יהיה גודל הפגיעה. הפיצוי בצוק איתן ובמלחמת לבנון השנייה הגיע אחרי שידענו לאמוד את הנזקים, והחלטנו על הפיצוי לפי היקפי המחזור והפגיעה.

מחלקת אישפוז שהוקמה בחניון בבית החולים תל השומר
מחלקת אישפוז שהוקמה בחניון בבית החולים תל השומרצילום: אייל טואג

"האלטרנטיבה היא לא לדבר במונחים של פיצוי - אנחנו מדברים על מענקים. בתקופה הזאת, למרות שאנחנו לא יודעים מה ההיקף, אנחנו משחררים מענקים למשק. ההבדל בין פיצוי למענק הוא שאני יודע לתחום אותו בסכום ואני לא מסכן את המדינה. כשנגיע למאי ויוני נחליט מה גודל המענקים״.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שאלה: "אתה יכול כמנכ"ל לומר שמערכת הבריאות קיבלה לאורך השנים את מה שהיא צריכה כדי להגיע מוכנה למצב כזה?". באב"ד השיב לה: "בהגדרה, אף משרד לא קיבל את מה שהוא צריך ב-100%. השמיכה קצרה. ככה מתנהל תקציב מדינה מאז קום המדינה. אין ספק שחסר כסף במערכת הבריאות, גם בלי קשר לקורונה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker