בנק ישראל: משבר הקורונה פגע בתיק יתרות המט"ח – אבל בפחות מ-5%

לאחר שהשיג תשואה זעומה ב-2018, בנק ישראל מדווח על תשואה של 6.1% על תיק יתרות המט"ח ב-2019

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

הירידות בבורסות בעקבות משבר הקורונה הורידו את גם את ערכו של תיק יתרות המט"ח שמחזיק בנק ישראל, המושקע במגוון נכסים בחו"ל. עם זאת, עד כה שיעור הירידה לעומת סוף 2019 אינו גבוה, ונמוך מ"רמת הסיכון המרבית" שנקבעה לתיק, 4.75% - כך עולה מהדו"ח השנתי על השקעת יתרות המט"ח, שמפרסם היום (רביעי) הבנק המרכזי.

ב-2019 הוגדל נתח המניות בתיק היתרות ל-15.1%. נתח האג"ח הקונצרניות היה 7.7%. בפברואר 2020 עלה שוויו של תיק יתרות המט"ח לשיא - כ-131 מיליארד דולר. מאז, לפי הדו"ח החדש, הירידות החדות במחירי המניות בעקבות משבר הקורונה "גרמו להפסדים בתיק היתרות, שבחלקם קוזזו על ידי רווחי ההון כתוצאה מהירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות". לפי בנק ישראל, ההפסד על תיק היתרות – לפחות עד כה - אינו עולה "רמת הסיכון המרבית" (4.75%).

"בשלב זה קשה לדעת מה תהיה השפעת המשבר על השווקים הפיננסיים ועל תיק היתרות עד תום 2020", נכתב בדו"ח. "משבר הקורונה ממחיש את החשיבות של הסתכלות רב שנתית על תשואת תיק היתרות, שמבטאת את התשואה החיובית של ההשקעה בנכסי הסיכון בממוצע רב שנתי, על אף הסיכון להפסדים בטווח הקצר".

לאחר התוצאות הגרועות שהניבה ההשקעה של יתרות המט"ח ב-2018, ההשקעות ב-2019 עלו יפה יותר, ותשואת התיק היתה 6.1%, לעומת 0.2% בשנה הקודמת. בנק ישראל מדווח על תשואה זו באופן שנועד לנטרל את השפעת ההרכב המטבעי של תיק היתרות ("במונחי הנומרר" - שהוא סל מטבעות שנועד לשקף את השימוש הצפוי ביתרות בעת הצורך). התשואה הממוצעת של תיק היתרות בשלוש השנים האחרונות (2019-2017) היתה 3.1%, ובחמש השנים האחרונות – 2.3%.

תשואת התיק ב-2019 היתה גבוהה משמעותית מהתשואה על אמת המידה שנקבעה בבנק ישראל ("הסמן הבסיסי"). הסמן הבסיסי מייצג הרכב נכסים שמרני בעל רמת סיכון מינימלית - והוא הניב תשואה של 1.6% ב-2019. במלים אחרות, התשואה העודפת של הניהול הפעיל של היתרות היתה 4.6%, לעומת 1.7% בממוצע בחמש השנים האחרונות.

רווח - שנה שנייה ברציפות

בנק ישראל פירסם היום גם את הדו"חות הכספיים שלו ל-2019. הבנק רשם רווח זו השנה השנייה ברציפות – אך הרווח הצטמק מכ-5.3 מיליארד שקל ב-2018 ל-857 מיליון שקל בשנה שעברה. הבנק המרכזי נהנה ב-2019 מהכנסות בסך כ-10.3 מיליארד שקל מיתרות המט"ח – בעיקר מריבית ומרווח הון. הכנסות אלה קוזזו בהוצאות מהפרשי שערים בסך 7.4 מיליארד שקל, בעיקר עקב ייסוף השקל, ובסעיפי הוצאה נוספים.

עקב ההפסדים שנרשמו בעבר - בין השאר בכל אחת מהשנים 2017-2010, בייחוד בשל הפרשי שערים - צבר בנק ישראל גירעון גדול בהון שלו. הרווח ב-2019 הקטין מעט את הגירעון – ל-56.1 מיליארד שקל.

הדו"חות הכספיים של הבנק המרכזי שונים מאלה של חברות עסקיות, מכיוון שהוא מנוהל במטרה להשיג את יעדיו - ולא כדי להשיא את רווחיו. כמה מהבנקים המרכזיים בחו"ל מחלקים את רווחיהם לממשלות או לציבור, ואילו בנק ישראל מתנהל באופן שונה. חוק בנק ישראל קובע את התנאים שבהם יחולקו רווחים לממשלה. בתנאים הנוכחיים, בשל הגירעון הצבור בהון הבנק, החוק אינו מחייב אותו בהעברת רווחיו לממשלה.

"בשנים האחרונות הגדיל הבנק בהדרגה את שיעור יתרות המט"ח המושקע במניות, הגדלה שהשפיעה באופן משמעותי על הרווחים מתיק היתרות", אומרים בבנק ישראל.

עם זאת, "הרווחים מעליית שוויין של המניות ומיתר ההשקעות שבהן מוחזקות היתרות אינם נכללים בדו"ח הרווח וההפסד של הבנק כל עוד הם אינם ממומשים, והם נזקפים לחשבון השערוך במאזן. ב-2019, רווחים לא ממומשים בסך של כ-13.6 מיליארדי שקל, שנבעו בעיקר מעליית מחיריהן של המניות, נזקפו לחשבון השערוך במאזן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker