משרדי הממשלה לחצו - ומכסת העובדים שלא יידרשו לצאת לחופשה גדלה

לפי התקנות לשעת חירום שאושרו בממשלה, יורשו להתייצב בכל מקום עבודה במגזר הפרטי עד 30% מהעובדים - למעט בענפים שהוגדרו חיוניים ■ אם המעסיק ירצה בכך, שאר העובדים יוכלו לעבוד מבתיהם

אבי וקסמן
אבי וקסמן
נתניהו, בר סימן טוב וליצמן במסיבת עיתונאים בנושא הקורונה, בשבוע שעבר
נתניהו, בר סימן טוב וליצמן במסיבת עיתונאים בנושא הקורונה, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

משרדי הממשלה יעברו לעבוד במתכונת מצומצמת מתחילת השבוע הבא - כך קובעות תקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה לקראת שבת. עם זאת, במשך הדיונים בממשלה הוגמשו ההגבלות על המשרדים, בעקבות לחץ שהפעילו המשרדים השונים ויחידות הממשלה.

התקנות קובעות כי ככלל, במשרדי הממשלה, רק 30% מהעובדים ימשיכו להתייצב לעבודה. עם זאת, לשיקול דעתו של מנכ"ל המשרד, ניתן יהיה להגדיל את מכסת העובדים ל-35% - ובאישור של נציב שירות המדינה, אף לשיעור גבוה יותר. הגדלות אלה מותנות בכך שבסך הכל, לא יתייצבו לעבודה בכל משרדי הממשלה יותר מ-32% מהעובדים.

עם זאת, חלק מיחידות הממשלה הוחרגו מהמגבלה החדשה. משרד הבריאות, למשל, יוכל להמשיך להעסיק את כל עובדיו, וכך גם תאגיד השידור כאן. גופים אחרים בממשלה זכו בהחרגה חלקית - כך שיוכלו להמשיך להעסיק 95%-40% או יותר מעובדיהם. עם גופים אלה נמנים שירותי הכבאות וההצלה במשרד לביטחון פנים, המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה. משרד המשפטים יוכל להעסיק 60% מעובדיו.

שאר העובדים בכל משרד ממשלתי ייצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלהם, ולא יוכלו לעבוד מבתיהם. מנכ"ליהם של משרדי הממשלה נדרשו להעביר לנציבות שירות המדינה רשימות של העובדים הנחשבים חיוניים - ולא תתאפשר תחלופה (רוטציה) בין העובדים המצויים בחופשה לאלה שימשיכו בעבודתם.

מדוע נתניהו מתעלם מהחרדה הגדולה של הישראלים? | האזינו

0:00
0:00

באשר למגזר הפרטי, קובעות התקנות לשעת חירום כי חלק גדול ממנו יעבור לעבוד במתכונת מצומצמת, שבה מותרת נוכחות של עד 30% מהעובדים בכל מקום עבודה, או עשרה עובדים - הגבוה בין השניים. בניגוד לציבורי, שאר העובדים יוכלו לעבוד מבתיהם.

העובדים שימשיכו להתייצב במקום העבודה כפופים בכל מקרה להנחיות של משרד הבריאות: שמירת מרחק של שני מטרים בין העובדים ככל האפשר, ואיסור על נוכחות של יותר מעשרה עובדים בכל חלל.

חלקים גדולים מהמגזר הפרטי, שהוגדרו חיוניים, הוחרגו מההנחיות החדשות, ויוכלו - אם כי לא יחויבו - להמשיך להעסיק 100% מעובדיהם. עם המעסיקים האלה נמנים מערכת הבריאות, לרבות תחום האופטיקה; שירותי המזון, לרבות עיבוד, הובלה ואחסנה שלו, ולרבות ענף החקלאות וייצור האריזות למזון; המגזר הפיננסי; הנמלים ושירותי ההובלה; ענף הטואלטיקה וחומרי הניקוי; ייצור תרופות; ושירותי אבטחה, ניקיון, תחזוקה, טכנאות וחישוב שכר. הנוסח המחייב של התקנות לשעת חירום אמור להתפרסם במוצאי שבת ברשומות. ענפים שאינם חיוניים וכבר הושבתו - כגון מקומות בילוי ומסעדות (למעט משלוחים וטייק אוויי) - ימשיכו להיות מושבתים.

התקנות יהיו בתוקף עד 16 באפריל (למחרת שביעי של פסח), ובמשרד האוצר מעריכים שהן יפגעו בתוצר במשק בכ-7 מיליארד שקל (כ-0.5% מהתמ"ג ב-2019). בענף התעשייה העריכו בימים האחרונים כי בתחומים שלא הוגדרו חיוניים, מועסקים כ-40% מהעובדים בענף, וכי יותר מ-10,000 עובדי מטה בתחומים אלה יוצאו לחופשות או לחל"ת.

פיקוד העורף יקים מוקד טלפוני שיספק תשובות על שאלות המעסיקים. פרטים נוספים מופיעים בעמוד מיוחד באתר האינטרנט של משרד האוצר.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי הסיכום על הרחבת הענפים במגזר הפרטי הנחשבים חיוניים "מצמצם למינימום את הפגיעה במשק, הן מבחינת הענקת השירותים לציבור שיישב בבית, הן מבחינת צמצום האוכלוסיות שיצטרפו למעגל האבטלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker