"המשק לא יעמוד בסגר של יותר מחודש וחצי - זה תרחיש ברמה של מלחמת יום כיפור"

מקורות כלכליים בכירים אומרים כי אובדן תוצר של 4% הוא כבר בלתי נמנע, וכך גם זינוק של יחס החוב תוצר ל-70% לפחות ■ להערכתם, סגר של כמה חודשים יפגע אנושות בכלכלת ישראל - ו"יהיה קשה מאוד להתניע אותה מחדש"

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אשה בתל אביב
אשה בתל אביב. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

מקורות כלכליים בכירים מזהירים מפני ההשלכות הכלכליות החמורות של הטלת סגר על המשק והכרזה על מצב חירום, כך שרק עסקים חיוניים (המהווים כ-30% מהמשק) ממשיכים לפעול. לדברי הגורמים, הטלת סגר לתקופה של חודש-חודש וחצי היא אפשרית, אבל לא מעבר לכך - וגם תקופה כזו תעלה למשק בפגיעה משמעותית בתוצר.

להערכתם, החוב של ישראל צפוי לזנק במקרה כזה, ולהזניק את יחס החוב תוצר ל-70% לפחות. סגר ממושך יותר יביא כבר את החוב של ישראל לרמות גבוהות בהרבה.

לפי המקורות, הורדת התפוקה של המשק בשני שלישים תעלה לו באובדן תוצר של 4% לפחות, בהנחה שהסגר יימשך עד אחרי פסח. סגר שימשך חודש וחצי יגיע כבר ל-6% תוצר - 90-80 מיליארד שקל.

המדרחוב בירושלים
המדרחוב בירושלים, השבועצילום: אמיל סלמן

הבסיס להערכה כי סגר הוא האמצעי היעיל ביותר להדברת המגפה הוא הניסיון של סין, שלפחות לעת עתה נראה שהצליחה לעצור את התפשטות הנגיף לאחר שהטילה סגר מוחלט על עשרות מיליונים מאזרחיה למשך כ-50 יום. אם ההערכה הזו נכונה, וסגר של ארבעה עד שישה שבועות אכן ידביר את המגיפה, הרי שהמשק יכול לספוג את ההפסד. הבעיה היא שאין ביטחון בכך. החשש הכבד הוא כי בתום סגר של כמה שבועות נתעורר לגל נוסף של המחלה, ונגלה כי נדרש סגר נוסף של חודשים ארוכים - ללא תאריך סיום ידוע מראש. מכך מזהירים הגורמים הבכירים. להערכתם, המשק לא יוכל לעמוד בתקופת סגר של יותר מחודש-חודש וחצי.

"השבתה לכמה חודשים, בלי תקופת סיום ידועה מראש, מביאה אותנו כבר לתרחישים של מלחמת יום הכיפורים" - כשהמשק הישראלי צנח בתוך שנתיים מצמיחה של 12% לצמיחה של 1.5% לשנה בלבד, ונקלע לעשור האבוד. מדובר באובדן כבד, שהמשק יתקשה מאד להתאושש ממנו. "זאת פגיעה קשה עם השלכות ארוכות טווח, כי עסקים כבר יפשטו רגל, והון עצום יאבד. יהיה קשה מאוד להתניע את הכלכלה מחדש. יהיו לכך גם השלכות עצומות על תקציב המדינה, כי ההכנסות ממסים יקרסו, בזמן שהמדינה תידרש לתמוך במובטלים ובעסקים. לכן, החלטה על סגר ממושך היא החלטה שצריך לקבל רק אחרי שיקול דעת, והבנה של המחיר שכרוך בכך".

פגיעה כלכלית היא בלתי נמנעת

המשק הישראלי אמנם כבר נמצא בפועל בתהליך של דעיכה, כשענפים שלמים כבר נסגרו (לרבות מערכת החינוך, בתי המשפט וענפי התיירות, הפנאי וההסעדה). חלק גדול מהעובדים פוחד לצאת מהבית וחושש לצרוך. המשמעות היא שפגיעה כלכלית היא בלתי נמנעת - אך המשק בכללותו ממשיך לתפקד, כל הזמן שהממשלה לא מורה לו להפסיק.

סניף הדואר המרכזי, ירושלים
סניף הדואר המרכזי, ירושליםצילום: אמיל סלמן

להערכת הגורמים הכלכליים הבכירים, החלטה על סגר מלא של המשק צריכה להתקבל רק לתקופה קצובה – נניח עד אחרי הפסח. לדבריהם, אם יתברר כי פרק הזמן הזה אינו מספיק, והמגפה ממשיכה להשתולל, יהיה צורך לעצור ולבחון מחדש את אופן הפעולה. מלבד סגר קיימים גם מודלים חלופיים, זה של דרום קוריאה: בדיקות מרובות, מעקב אחר חולים כדי להכניס לסגר את כל מי שבאו איתם במגע. ניתן גם לעבור למודל ההתמודדות הבריטי: הגנה על קשישים וחולים בלבד, בלי לעצור את התפשטות הווירוס.

בכל מקרה, התחזיות לגבי המשק הן פסימיות להחריד. אובדן תוצר של 4% הוא כנראה כבר בלתי נמנע, כמו גם זינוק של יחס החוב תוצר ל-70% לפחות. תהיה גם הרעה ניכרת במצב הפיסקלי של הממשלה, בגלל ירידת המסים לצד הצורך בכלים פיסקליים לעידוד המשק. הצעד של הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום, על חשבון ימי אבטלה, מקבל שבחים. כך גם ההחלטות לדחות גבייה של מסים, ארנונה וחשבונות חשמל. עם זאת, הגורמים הכלכליים קוראים למציאת פתרון גם למצוקת העצמאים – למשל תשלום דמי אבטלה מינימליים, בגובה שכר המינימום, לעצמאים למשך זמן קצוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker