כולם רוצים להיחשב "מפעל חיוני" - מי ייכנס לרשימה?

הסיכוי להכרזה על מצב חירום גובר, ומשרדי הממשלה עמלים על עדכון רשימות הישנות של מפעלים ועסקים המוגדרים חיוניים ורשאים למשוך לפעול בכל מצב ■ במקביל, משרד הבריאות דוחף לכיוון הכרזה על מצב חירום בקרוב - ובמשרד האוצר מנסים למתן

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עובדות בסניף הדואר, ירושלים
עובדות בסניף הדואר, ירושלים. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

בימים האחרונים, עם ההבנה שייתכן כי המשק נכנס למצב חירום, משרדי הממשלה מבינים כי יש לעדכן את רשימת המפעלים והעסקים המוגדרים "חיוניים", ורשאים להיפתח בשעת חירום.

כעת, מפעלים ועסקים רבים פונים למשרד הכלכלה ולמשרדים ממשלתיים נוספים ומבקשים להיכלל ברשימות. מאחר שהרשימות לא עודכנו שנים רבות, הן אינן כוללות שירותים הכרחיים. כך למשל, בעוד מפעלי המזון נחשבים חיוניים ספקי האריזות שלהם לאו דווקא נמצאים ברשימה, וכך גם חלק מהחברות שמשלחות את המוצרים.

הדיון בשאלה אם להעביר את הכלכלה הישראלית למתכונת פעילות של "משק בשעת חירום" עומד על הפרק בישיבות החירום שמרכז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאז סוף השבוע האחרון. בזמן שמשרד הבריאות ממשיך לדחוף לכיוון ההכרזה, במשרד האוצר מנסים לרסן זאת.

ואולם גם אם תתקבל החלטה כזו, ההיערכות למעבר למתכונת חירום בישראל עדיין לא הושלמה. המפקח הכללי לשעת חירום, רביב מלאכי, היושב במשרד העבודה והרווחה, כבר פירסם את רשימת הענפים החיוניים, אבל החלק החשוב יותר – רשימת המפעלים המוגדרים חיוניים וימשיכו לתפקד - עדיין לא הושלם בכל המשרדים.

תחנת דלק של פז
תחנת דלק של פז

את ההגדרות אמור לגבש כל משרד ממשלתי בנוגע למפעלים שבתחומו. משרד הכלכלה, למשל, אחראי להגדרות של החברות היצרניות במשק - אך הוא לא מחזיק ברשימה מעודכנת לתסריט כזה. המשרד מקבל בימים האחרונים פניות של מפעלים רבים המבקשים להיות מוגדרים כחיוניים כדי שיוכלו להמשיך לייצר את מוצריהם גם אם יוכרז מצב חירום. הצוות המוביל את הדיונים בנושא במשרד הכלכלה מתמודד עם סוגיות רבות, כמו השאלה אם במקביל להמשך תפעולן של מאפיות הלחם – המוגדרות חיוניות – יש להמשיך גם את פעולת יצרניות השקיות המשמשות לאריזת הלחם או חוטי הברזל המשמשים לסגירתו.

משרד האנרגיה אמור להגדיר את החברות החיוניות להמשך תפקוד משק הדלק. אין ספק כי תחנות הדלק יישארו פתוחות, אבל לא ברור אם במקביל להמשך פעילותן יש להתיר גם את המשך פעילות חנויות הנוחות.

משרד התקשורת הוציא היום הודעה כללית שלפיה בכל חברות התקשורת, המערך ההנדסי יפעל ב-100%, כדי לוודא כי פעילותן של כלל המערכות תקינה. מערך השירותים הכללי יירד לפעילות של 50%, ופעילות המטה תפעל במתכונת של 30% ממהפעילות בשגרה. חברות החדשות, הרדיו והטלוויזיה ימשיכו בפעילות מלאה. מבחינת המשרד, כל חברה שמעניקה שירות לאזרח ונמצאת תחת רגולציה של משרד התקשורת, מוגדרת חיונית למשק בשעת חירום.

שאלות רבות נשארות פתוחות, בעיקר משום שהרשימות של מפעלים חיוניים לא עודכנו שנים - יש הטוענים כי מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. האם חברות המשלוחים הן חיוניות? האם חנויות מקוונות שאינן מתחום מזון מוגדרות שירות חיוני? ומה לגבי חברות המיצרות שירותי יצירת התוכן ליוטיוב ואתרים אחרים?

במקביל, נמשכת מגמת מצמצום הפעילות במשק. בנק ישראל הורה לבנקים להיערך לסגירת רוב הסניפים ולצמצם את השירות הפרונטלי בבנקים לכדי 30%-25% בלבד. גם בתחבורה הציבורית ניתנו הנחיות לצמצום הפעילות ב-75%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker