הוצאות הממשלה נחתכו בכ-10% בינואר – כדי לשמור כסף להחזר חובות בהמשך השנה

המעבר לתקציב המשכי הביא לירידה בגירעון המצטבר – מ-3.7% מהתמ"ג בדצמבר ל-3.2% בינואר ■ גביית המסים מטפסת בהתאם לתחזיות המעודכנות של משרד האוצר

אבי וקסמן
אבי וקסמן
חדר ועדה ריק בכנסת
חדר ועדה ריק בכנסתצילום: דניאל בר און / ג'ינ

הממשלה הידקה את החגורה בינואר 2020, ו"חסכה" 3.9 מיליארד שקל לעומת ההוצאה המותרת לה. צמצום ההוצאות נועד לאפשר לחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, לעמוד בהחזרי החוב הגדולים הצפויים בחודשים הקרובים, ובייחוד במארס 2020, מבלי לחרוג מההגבלות של התקציב ההמשכי.

הצורך לשמור עודפים להמשך השנה דחק כלפי מטה את ההוצאות של משרדי הממשלה בינואר 2020, והן ירדו ב-10.5% לעומת ינואר 2019. גם הגירעון צלל בעקבות זאת, ובעקבות עלייה בגביית המסים - ל-3.2% מהתמ"ג (נתון מצטבר של 12 החודשים האחרונים), לעומת 3.7% בסוף 2019. הירידה בגירעון היא תוצאה צפויה של התקציב ההמשכי; היא אינה מעידה בינתיים על הקלה באתגר ההתמודדות עם הגירעון המבני, שיעמוד בפני הממשלה הבאה בעת גיבוש תקציב המדינה.

בהיעדר תקציב מאושר ל-2020, פועלת הממשלה לפי תקציב המשכי – שבו מותר לה להוציא מדי חודש 1/12 מסך ההוצאה ב-2019, לרבות החזרי חוב (קרן וריבית), בהצמדה למדד המחירים לצרכן. בעצת היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, הוחלט להצמיד את מסגרת ההוצאה בינתיים לשינוי במדד המחירים לצרכן בין דצמבר 2018 לדצמבר 2019 – שהסתכם ב-0.6%.

בעקבות התקציב ההמשכי, נהנתה הממשלה בינואר 2020 מעודף תקציבי בסך 5.9 מיליארד שקל. חודשי ינואר מתאפיינים לרוב בעודף תקציבי – ואילו בינואר אשתקד נוצר גירעון לראשונה מאז 2003. הגירעון בינואר 2019 הסתכם בכ-800 מיליון שקל.

הוצאות הממשלה בינואר 2020 הסתכמו ב-27.7 מיליארד שקל. כ-4 מיליארד שקל מתוך סכום זה שימשו לתשלומי ריבית על החוב הממשלתי ולפירעון של קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי. עוד 4.9 מיליארד שקל נותבו למערכת הביטחון, והשאר – 18.7 מיליארד שקל – למשרדי הממשלה האזרחיים.

מלבד הוצאות הממשלה כהגדרתן הרגילה, נשאה הממשלה בינואר בהחזרי קרן של חובות בסך 8.5 מיליארד שקל, כך שההוצאה הכוללת הסתכמה ב-36.3 מיליארד שקל – בעוד מכסת ההוצאות החודשית ב-2020 היא 40.2 מיליארד שקל (1/12 מתקציב 2019 בצירוף החזר החובות ובהצמדה למדד). הפער בין שני הסכומים אמור לשמש בעיקר להחזר חובות בחודשים הקרובים. לפי ההודעה על ביצוע התקציב בינואר שפירסם משרד האוצר, "ניתן להעביר עודף שנוצר בחודשים מסוימים של השנה לחודשים הבאים, כל עוד הביצוע המצטבר אינו חורג מהמכסה המצטברת המקבילה לתקופה היחסית של השנה".

בעוד ההוצאות צומצמו באופן חריף, הכנסות הממשלה מטפסות. בינואר 2020 הן זינקו ב-11.9% (נומינלית) לעומת ינואר 2019, ל-33.6 מיליארד שקל. תחזית ההכנסות המעודכנת לשנה כולה היא 361.3 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות תואמת בינתיים את הציפיות במשרד האוצר. על פי המשרד, "נתוני המגמה מצביעים על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% מתחילת 2019".

בנטרול האינפלציה, גבייה חריגה, תנודות ביבוא הרכב שנבעו שינויי מס ו"רעשים" אחרים, ההכנסות ממסים בינואר 2020 זינקו ב-13% לעומת ינואר 2019. גביית המסים הישירים עלתה בכ-17%, וברשות המסים אומרים כי הדבר נובע בחלקו מעלייה בגביית מס הכנסה מעצמאים (שזינקה בכ-23%, בעיקר בגלל כמה שומות גדולות, בעוד הגבייה מחברות ירדה ב-3%) ובניכויים משוק ההון.

לפי רשות המסים, בינואר 2020 נהנתה קופת המדינה מ"גבייה חריגה הנובעת משומות גדולות ועסקות חריגות" בסך כ-600 מיליון שקל, לעומת כ-700 מיליון שקל בינואר אשתקד. מנגד, ההקדמה של יבוא כלי רכב היברידיים לדצמבר 2019, בגלל שינוי המס עליהם בינואר 2020, גרעה מההכנסות ממסים בינואר סכום המוערך ב-300 מיליון שקל. ברשות המסים מעריכים כי ההשפעה של הקדמת היבוא תורגש במשך כמה חודשים. עוד אומרים ברשות כי "בעקבות פעילות גבוהה בנדל"ן והקדמת יבוא כלי רכב לדצמבר 2019, צפויים להיות החזרי מע"מ גבוהים בחודשים הבאים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker