באוצר מודים: נכשלנו - מנגנון שכר העידוד נשאר מיושן ובלתי-יעיל

הממשלה מוציאה כ-600 מיליון שקל בשנה על תשלומי שכר עידוד - שחלק ניכר מהם אינם תורמים להתייעלות ולשיפור הביצועים של העובדים ■ המתווה לעדכון הקריטריונים לתשלום בוצע רק חלקית - וגם אחריו, רוב העובדים זכאים לפרמיה המרבית, ואין להם תמריץ להתייעלות נוספות

אבי וקסמן
אבי וקסמן
בניין משרד האוצר
בניין משרד האוצרצילום: אמיל סלמן

דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שפורסם היום (ג'), מציג נקודות רבות במערכת התגמול במגזר הציבורי שבהן קיימים, לדעתם של אנשי משרד האוצר, פערים גדולים בין הרצוי למצוי - בין שיטות התגמול שראוי לאמץ, לבין אלה שהשתרשו בפועל. שכר העידוד המשולם בשירות המדינה הוא אחד המקרים הבולטים ביותר של מתח כזה.

שכר העידוד הוא מעין בונוס לקבוצות עובדים, שאמור להיות משולם בגין הגדלת התפוקות והביצועים. מערכת שכר העידוד, שהתפתחה במשך 50 השנים האחרונות, סופגת ביקורת מדי שנה בדו"ח הממונה על היותה בלתי-יעילה ומיושנת. מבקר המדינה, בדו"ח מ-2012, הזהיר כי במקרים רבים הקריטריונים שלפיהם משולם שכר העידוד אינם מרועננים, ומצב זה עלול להפוך את שכר העידוד בפועל ל"חלק קבוע ובלתי-נפרד מהשכר", בלא שיהיה בו ערך כתמריץ ליעילות. 

למרות זאת, שכר העידוד ממשיך להיות משולם, ואף תופח. תשלומי שכר העידוד ב-2018 הסתכמו ב-587 מיליון שקל, לאחר שזינקו ב-11% לעומת השנה הקודמת - שיעור גבוה בהרבה מזה של העלייה במספר העובדים או בשכר במגזר הציבורי.

במשרד האוצר בולמים התרחבות של שכר העידוד לקבוצות עובדים שאינן זכאיות לו עדיין. למרות זאת, כמחצית מהעובדים במשרדי הממשלה ובבתי החולים הממשלתיים זכאים לשכר עידוד. ב-2018, העובדים האלה הועסקו בכ-34 אלף משרות, לעומת כ-30 אלף בלבד ב-2015. פרמיית שכר העידוד הממוצעת ב-2018 היתה 1,428 שקל בחודש.

במשרד האוצר נוהגים להלין על כך שהקריטריונים ("שיטות") שלפיהם משולם שכר העידוד אינם מרועננים, ושכל שינוי בהם מחייב הסכמה עם ההסתדרות. בדו"ח הממונה על השכר ל-2017 הוסבר: "קיימים משרדים שבהם מתקיים שיתוף פעולה בין הצדדים, מתוך הבנה ששכר עידוד אפקטיבי מהווה מנוע צמיחה דרך תגמול בהתאם לעמידה ביעדים. עם זאת, בחלק גדול מהמשרדים, חלק מהגורמים המעורבים מובילים לקבלת מקסימום פרמיה באמצעות שחיקת השיטות ללא התייעלות וללא קבלת ערך מוסף, עיכוב וסרבול עדכוני השיטות, ושימור פרמטרים ארכאיים".

שכר העידוד משולם לפי "רמת יעילות" המחושבת לכל קבוצת עובדים לפי הקריטריונים הרלוונטיים. המצב לפני הנהגת שכר העידוד מוגדר כיעילות של 100%, והגברת היעילות מזכה את העובדים בפרמיה, עד לרמת יעילות של 142%, המזכה בפרמיה המרבית - בסך 25% משעות העבודה בפועל של העובד. 

לפי נתוני משרד האוצר, ל-54% מכלל העובדים שקיבלו שכר עידוד ב-2018 נקבעה רמת יעילות של 146% או יותר. במשרד האוצר סבורים שהדבר משול לכיתה שבה כל מקבלים ציון 100 במבחן - ושזוהי עדות לאו דווקא ליעילות יוצאת דופן, אלא לבעיה יסודית במערכת שכר העידוד.

ב-2013 הוחלט על מתווה לעדכון של כל השיטות שלפיהן משולם שכר העידוד בתוך ארבע שנים - עד 2018. העדכון היה אמור להביא לכך שהעובדים יידרשו לעבוד קשה יותר כדי להגיע לאותה רמה של פרמיה. לפי הדו"ח החדש של הממונה על השכר, המתווה לא עמד ביעדיו - והעדות לכך היא שלא חלה ירידה מהותית ברמת היעילות או בפרמיות ששולמו. מבין השיטות שהיו בתוקף ב-2018, רק 54% עודכנו בארבע השנים הקודמות - וגם במקומות שבהם הן עודכנו, רמת היעילות לעתים קרובות כולה על 142%. באופן זה, שכר העידוד אינו מעודד התייעלות נוספת - ולכן אינו אפקטיבי, לדעת משרד האוצר.

במקום שכר העידוד, באגף השכר במשרד האוצר מבקשים לקדם תגמול דיפרנציאלי - שבו מוענקות תוספות לשכר לעובדים מצטיינים לפי קריטריונים הנקבעים מראש, ובהם הערכה אישית לעובדים על ידי מנהליהם. תגמול כזה אמור לעודד עמידה ביעדים ביחידות המעניקות שירות לציבור במישרין. בחלק מהיחידות האלה, שירות גרוע עלול לדרדר את ישראל במדדי קלות עשיית העסקים הבינלאומיים. 

ב-2018 היו בשירות המדינה כ-2,600 עובדים הזכאים לתגמול לפי מודלים דיפרנציאליים, ב-16 משרדי ממשלה. ההוצאה הכוללת על כך היתה נמוכה בהרבה מהעלות של שכר העידוד - רק כ-22 מיליון שקל בשנה. התגמול הממוצע לעובד היה כ-9,000 שקל בשנה, וכ-3,200 שקל לסטודנטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker