בנק ישראל רכש דולרים הבוקר – אבל שערי החליפין כמעט לא הושפעו

לפי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בנק ישראל ימשיך ברכישות מט"ח בניסיון להחליש את השקל ■ ברבעון האחרון של 2019 רכש הבנק כ-3.8 מיליארד דולר ■ "בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש"

TheMarker
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שטרות של 100 דולר
שטרות של 100 דולרצילום: Bloomberg

השקל נחלש הבוקר (חמישי) לזמן קצר לעומת הדולר והיורו - בעקבות התערבות נוספת של בנק ישראל במסחר במט"ח, שנהפכה להרגל בחודשיים האחרונים. עם זאת, כעבור פחות משעתיים, נמחקה מרבית ההשפעה של ההתערבות – והדולר והיורו חזרו להיסחר בשערים דומים לאלה שבהם נסחרו אמש.

הדולר עמד אתמול על 3.542 שקלים. לאחר מכן, אתמול אחר הצהריים, טיפס הדולר במהירות לכ-3.46 שקלים. הבוקר, על רקע הרכישות של בנק ישראל, הדולר עלה שוב - לסביבות 3.465 שקלים – לפני שחזר לרמה של כ-3.46 שקלים. היורו טיפס הבוקר לכ-3.84 שקלים, ואז חזר וירד לכ-3.835 שקלים, בעוד אתמול התייצב על 3.8249 שקלים. היורו נסחר מול הדולר ביציבות הבוקר.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: דוברות בנק ישראל

לפני כשבועיים, עם קבלת החלטת הריבית האחרונה של הבנק, אותת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, שבנק ישראל ימשיך ברכישות מט"ח בניסיון להחליש את השקל. בזמן שחלף מאז, ערך הדולר חזר לרדת - מה שהוביל ככל הנראה לרכישות האחרונות. ערך החליפין הנומינלי האפקטיבי, המשקלל את ערכו של סל מטבעות לעומת השקל, ירד אתמול לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת דצמבר 2019 - כ-73.5 נקודות.

ברבעון האחרון של 2019, רכש הבנק המרכזי כ-3.8 מיליארד דולר. ירון השיב השבוע על שאלות של חברי כנסת בוועדת הכספים על רכישות הדולרים, ואמר, "תסמכו עלינו - אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו עושים". לדבריו, בתקופה האחרונה בנק ישראל נהנה מכך שעיקור הרכישות (ספיגת הנזילות העודפת הנוצרת מ"הדפסת" שקלים לשם הרכישות, כדי למנוע לחצים אינפלציוניים) הוא זול כיום.

בבנק המרכזי מעריכים כי חלק מהייסוף החד שחל בשקל ב-2019 נבע מפעילות פיננסית ולא ריאלית. הכוונה אינה בהכרח לפעילות ספקולטיבית, אלא גם לזרימת כספים של גופים פיננסיים לישראל, למשל עקב הצטרפותה למדד האג"ח הממשלתיות הבינלאומי (WGBI) או בפעולות גידור. 

במפגש עם עיתונאים לאחר ההודעה על החלטת הריבית, אמר הנגיד: "על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף, אפשר ללמוד שחלק מהייסוף ב-2019 היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. אדגיש שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker