נתניהו הבטיח לכוכבי 1.6 מיליארד שקל - אבל לא הבטיח לקיים

אם הרמטכ"ל אביב כוכבי היה מקבל שקל על כל פעם שבה הפוליטיקאים הבטיחו לו מיליארדים - הוא היה היום כבר טריליונר ■ בינתיים, יש מקור לתוספת לתקציב הביטחון - שבנט ונתניהו מתעלמים ממנו

חגי עמית
חגי עמית
הרמטכ"ל כוכבי ורה"מ נתניהו בתרגיל צבאי בכרמל, ביוני
הרמטכ"ל כוכבי ורה"מ נתניהו בתרגיל צבאי בכרמל, ביוניצילום: אלעד גרשגורן

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הביטחון נפתלי בנט, הרמטכ"ל אביב כוכבי והחשב הכללי רוני חזקיהו התכנסו אתמול (א') בלשכת ראש הממשלה. את הפגישה יזם נתניהו. כוכבי ביקש בה תוספת לתקציב הביטחון של 800 מיליון שקל בכל שנה – בשנתיים הקרובות. השרים בפגישה הסכימו עם הרמטכ"ל, ובסופה נתן נתניהו הוראה לבכירי האוצר שנכחו בפגישה - לחפש מקור תקציבי למילוי הדרישות.

אם התיאור הזה מעניק למי מהקוראים תחושת דה-ז'ה-וו, אין זה מקרי. גם באמצע דצמבר נפגשו כחלון, בנט וכוכבי. הרמטכ"ל אמר אז כי הוא צריך עוד מאות מיליוני שקלים לתקציב הביטחון. שר הביטחון גיבה את הדרישה, ושר האוצר אמר כי הוא מבין את הצרכים וישתדל לדאוג לכך שהם יתמלאו. בנובמבר הפיצה מערכת הביטחון מסמך לחברי כנסת, שרים בכירים ובכירים במועצה לביטחון לאומי, ובו היא דרשה תוספת תקציבית של 4 מיליארד שקל, ובאוקטובר האחרון הכריז נתניהו בראיון לגלי צה"ל כי יהיה צורך בתוספת של יותר מ-4 מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון.

את כוכבי אנחנו מבינים. הרמטכ"ל כבר מיואש. הוא מונה לתפקידו לפני שנה ושאיפתו היתה כי התוכנית הרב שנתית החדשה למערכת הביטחון – על התקציב שמגבה אותה – תיכנס לתוקף בתחילת 2020. הוא זקוק לה כדי לממש את תוכניותיו עבור צה"ל. התפקוד של שלושת הפוליטיקאים המעורבים בתהליך - ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון - הוא החלק המביך בארוע.

השלב הבא בניסיון להגדיל את תקציב הביטחון הוא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני לאישור ההעלאה בתקציב הביטחון. לאחריו יציג האוצר את המקור התקציבי שהוא מציע למימון המהלך.

משה כחלון, נפתלי בנט
כחלון ובנט. תפקוד מביךצילום: אוליבייה פיטוסי

האחראי לכך הוא רוני חזקיהו, מכיוון שתקציב 2020 הוא תקציב המשכי. היות שהוא לא נחקק עדיין, הוא אינו פתוח לשינויים. התקציב ההמשכי קובע רק תקרה להוצאה הממשלתית. החשב הכללי הוא הקובע כמה כסף יקבל כל משרד. חזקיהו, מוכשר ככל שיהיה – לא יצליח למצוא מקור פלאי ממנו הוא יוכל להעביר 1.6 מיליארד שקל לתקציב הביטחון.

בסופו של יום אם וכאשר חזקיהו יציג את תוכניתו, ראש הממשלה ושר האוצר יתבקשו להכריז: החלטנו לקצץ בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות והשיכון לטובת העלאת תקציב הביטחון. ספק גדול אם דבר כזה יקרה רגע לפני הבחירות. בינתיים מקבל הציבור הכרזות חוזרות ונשנות, ללא כיסוי מעשי או תיאורטי - על הגדלת תקציב הביטחון. אם זה נשמע כמו חלק מקמפיין בחירות, הדבר אינו מקרי. בלשון העם אפשר לומר כי אם כוכבי היה מקבל שקל על כל פעם שבה הפוליטיקאים הבטיחו לו מיליארדים – הוא היה היום כבר טריליונר.

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהוצילום: אמיל סלמן

גדעון סער או 1.6 מיליארד שקל לביטחון

אם נתניהו מאמין כי יש צורך אמיתי בהעלאת תקציב הביטחון – הרי שהיתה לו רק לאחרונה הזדמנות לקדם מקור מעשי לתוספת כזו. היה זה באמצע דצמבר כאשר הוא נפגש עם יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית יאיר כץ. נושא מרכזי בשיחה היה הנפקת החברה. בהנהלת תעשייה אווירית שואפים להנפיק את החברה לפי שווי חברה של כ-12 מיליארד שקל 'לפני הכסף' (משמע, ללא תמורת ההנפקה עצמה). המשמעות של שווי זה היא שתמורת 25% מהמניות יתקבלו כ-4 מיליארד שקל.

גם אם המדינה תקבל רק מחצית מתמורה זו, ותותיר את השאר בידי החברה, קופת האוצר תועשר ב-2 מיליארד שקל. תע"א כפופה למשרד הביטחון, שהוא אחד הגורמים האמונים על אישור ההפרטה. קיימות לא מעט דרכים שבאמצעותן ניתן להפנות את הכסף למימון הדרישות הכספיות של מערכת הביטחון. בעיקר בהתחשב  בכך שחלקן הוא הוצאה בעלת אופי חד פעמי.

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית
יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית

הפגישה בין נתניהו לכץ היתה הזדמנות טובה לראש הממשלה להפעיל לחץ אישי לטובת קידום מהלך כזה. אלא שמה שהיה חשוב לנתניהו לוודא בפגישה זו – היה כי הוועד לא ייצא להצביע בהמוניו לטובת המתחרה שלו על הנהגת הליכוד – גדעון סער. לכץ לעומת זאת חשוב היה לוודא כי תוכניות הנהלת התעשייה האווירית להנפיק 25% מהחברה לא ייצאו אל הפועל בלי תיאום עם הוועד. התוצאה היתה הודעה מטעם נתניהו בנוגע להנפקה ולפיה "ראש הממשלה קבע שהמשך התהליך ייעשה בתיאום עם ועד העובדים ובשיתוף עימו - כפי שנהגו בהנפקות קודמות". במלים אחרות – הצרכים התקציביים של צה"ל חשובים לראש הממשלה כל זמן שהם משתלבים עם מצבו האלקטורלי.

בנט רואה דברים משם

אותו יאיר כץ המשיך גם היום (שני) במאבק שלו לשמירה על תנאי עובדי החברה כשפירסם בבוקר סרטון לעובדיו בו הוא מודיע להם כי "עד שלא יוסרו הרגולוציות של רשות החברות הממשלתיות והממונה על השכר משליטתם בתעשייה האווירית - לא נוכל להמשיך בשיחות על הנפקת החברה".

כץ מתייחס בכך לתוכניות הממונה על השכר במשרד האוצר לבצע בשבועות הקרובים שימוע לחברה, בנוגע לחריגות השכר של עובדיה. השימוע אמור להיות שלב ראשון במהלך שבו האוצר יקבל החלטה חד צדדית, שבמסגרתה אלפים מעובדי החברה יספגו הורדת שכר בהתאם לחריגות. עלות חריגות השכר בתעשייה האווירית מסתכמת במאות מיליוני שקלים בשנה.

כדאי להקשיב לרגע לאמירה של כץ. יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית אינו מבקש כי האוצר יוותר באופן נקודתי על הכספים שהוא דורש מעובדי התעשייה האווירית בגין חריגות שכר – אלא החרגה מתמשכת מהפיקוח, בטרם ייכנס לשיחות בנוגע למתווה הנפקת החברה המקובל עליו. לכץ נמאס מהמצב שבו האוצר ורשות החברות יורדים לחיי העובדים בסוגיות הנוגעות להעסקתם. בין אם מדובר ב-3,500 עובדי החברה הנהנים מדרגות המיועדות למנכ"ל ומשנה למנכ"ל, ובין אם מדובר בתקנות האוצר הנוגעות להעסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות.

גם נפתלי בנט, השר הממונה על התעשייה האווירית לא התייחס עד היום למאבק המיליטנטי של הוועד בתעשייה אווירית - היוצא נגד ההנפקה שבנט שש לקדם. בנט להזכירכם הוא האיש שכשר כלכלה היה חתום על אמירות כגון "ועד עובדים הוא סימן לכישלון של המנכ"ל. מרוב רצון לעשות טוב לעובדים אנחנו פשוט נאיין עסקים"; ו"דיני העבודה הקשיחים בישראל פוגעים לא רק בחברות ובלקוחות אלא גם בעובדים עצמם".

בהקשר של בנט – האמירה לפיה "דברים שרואים משם לא רואים מכאן", מעולם לא התאימה יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker