החוב הציבורי ירד ל-60% - אבל הנגיד מזהיר כי הגורמים שהביאו לכך זמניים

החוב אמנם גדל מהר מהתמ"ג ב-2019, אך הנתון הסופי הושפע מאינפלציה מהירה במחירי התוצר ומהתחזקות השקל

אבי וקסמן
אבי וקסמן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: בלומברג

החוב הציבורי של ישראל ירד ב-2019 ל-60.0% מהתמ"ג, רמתו הנמוכה ביותר בעשרות השנים האחרונות - כך קובע אומדן ראשון שפירסם היום (שני) החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. ב-2018 הסתכם החוב ב-60.9%, לפי הנתונים המעודכנים.

ב-2018 טיפס יחס החוב לתמ"ג לאחר שמונה שנות ירידה רצופות - ובמשך רוב השנה האחרונה, מרבית ההערכות גרסו כי הוא יטפס גם ב-2019, בעקבות הגירעון התקציבי הגבוה, שהסתכם ב-3.7% מהתמ"ג.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הופיע היום בוועדת הכספים של הכנסת והציג את הסיבות שגרמו לירידה ביחס החוב לתוצר ב-2019. אמנם החוב ב-2019 גדל מהר יותר מהתמ"ג במונחים ריאליים (כלומר בניכוי מדד המחירים לצרכן), אבל יחס החוב לתמ"ג מחושב לפי התמ"ג הנומינלי, וזה זינק ב-2019 ב-5.7%, לפי נתונים ראשוניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הודות לצמיחה הריאלית (3.3%) בתוספת האינפלציה במחירי התוצר (2.4%, לעומת חצי מכך ב-2018 ורק 0.2% ב-2017).

כנגד זאת, האינפלציה במדד המחירים לצרכן ב-2019 היתה נמוכה - 0.6% בלבד (בדצמבר 2019 לעומת דצמבר 2018). כמחצית מהחוב הממשלתי צמודה למדד המחירים לצרכן.

להקטנת החוב תרמה גם התחזקות השקל ב-2019. שער הדולר ירד ב-2019 ב-7.8% לעומת השקל, שער היורו ירד ב-9.6%, ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי (המשקלל את המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל) ירד ב-8.3%. ירידת השערים של הדולר והיורו מקטינה את סך החוב בשקלים, היות שסכומי החוב הנקובים במט"ח - כ-14% מסך החוב הממשלתי - מוכפלים בשערי החליפין היציגים. ב-2018, לעומת זאת, השקל נחלש.

השינויים בשער החליפין ובמחירים, שאיפשרו את הירידה ביחס החוב לתוצר ב-2019 חרף הגירעון הגבוה, עלולים להיות זמניים. הנגיד ירון אמר בוועדת הכספים כי הירידה ביחס החוב התוצר מכ-96% ב-1998 לכ-60% כיום היא הישג אדיר של הממשלות בשנים האחרונות, ויש לשמר אותו. "החוב הריאלי גדל, אבל המשתנים הנומינליים משכו את יחס החוב לתוצר כלפי מטה", אמר ירון.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בישיבת הממשלה, החודש
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בישיבת הממשלה, החודשצילום: אלכס קולומויסקי

התקציב ההמשכי מרסן את הוצאות הממשלה

לדברי הנגיד, המחקר מלמד כי לאורך זמן, ההפרשים בין מחירי התוצר והמחירים לצרכן צפויים להתאזן. ירון הציג נתונים שלפיהם, אם הממשלה לא תנקוט צעדים להקטנת הוצאותיה או הגדלת הכנסותיה, יחס החוב לתוצר צפוי לזנק. "כשתהיה ממשלה שתוכל לקבל החלטות, ההחלטות צפויות להיות לא קלות", אמר.

בבנק ישראל מעריכים כי אם התקציב ההמשכי (תקציב 1/12) יהיה בתוקף במשך 2020 כולה, הגירעון התקציבי יירד לכ-3.3% - מפני שהתקציב ההמשכי מרסן את הוצאות הממשלה. גם גירעון כזה צפוי להביא לעלייה ביחס החוב לתוצר: לפי כלל אצבע שגובש בבנק ישראל, אם הגירעון בשנים הקרובות יהיה גבוה מ-2.5% מהתמ"ג, יחס החוב לתמ"ג יגדל. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נוקבים במספר מחמיר אף יותר - 2.4%.

בסוף הרבעון השלישי של 2019 הסתכם החוב הממשלתי - המהווה את רובו המכריע של החוב הציבורי - ב-822.3 מיליארד שקל, לעומת 788.3 מיליארד שקל בסוף 2018. סכומים אלה כוללים גם את הריבית הצבורה על החוב, המצטרפת לסכומי הקרן. גם שינוי בסך הריבית הצבורה משפיע על החוב. לפי האומדן הראשוני של משרד האוצר, החוב הממשלתי ירד ל-58.5% ב-2019 - לעומת 59.2% ב-2018.

לפי נתוני האוצר, החוב הציבורי בישראל נמוך כיום משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות (כ-104%) וכן מבארה"ב (כ-105%), צרפת (כ-99%) ובריטניה (כ-86%). עם זאת, הוא עדיין גבוה מבמרבית "מדינות הייחוס" - מדינות הנחשבות דומות לישראל בפרמטרים המשפיעים על דירוג האשראי, ובהן סלובקיה, פולין, דרום קוריאה וצ'כיה.

באוצר מעריכים כי ב-2019 חל גידול משמעותי (כ-3% מהתמ"ג) בחוב הממוצע של הכלכלות המתפתחות, וגידול מתון יותר (1.2% מהתמ"ג) בחוב הממוצע של הכלכלות המפותחות. לעומת זאת, החוב הממוצע במדינות גוש היורו הצטמק ב-1.5% מהתמ"ג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker