המשקים החקלאיים בישראל נעשו גדולים יותר – אבל מספרם צלל ב-60% ב-40 שנה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה באחרונה מִפקד שבו מיפתה יותר מ-17 אלף משקים חקלאיים פעילים ■ המפקד הקודם נערך לפני כמעט 40 שנה, ומבקר המדינה העיר כי ייתכן שהמידע שפורסם בשנים האחרונות בנושאי חקלאות אינו מדויק

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קטיף פרחי קאלה בשדה סמוך ליבנאל
קטיף פרחי קאלה סמוך ליבניאל. 64% מהמשקים החקלאיים עוסקים בגידולים צמחיים בלבדצילום: גיל אליהו

אף שישראל ממשיכה לספק בעצמה את מרבית הירקות, הפירות ומוצרי הבשר, העוף והחלב הנמכרים בה, מספרם של המשקים החקלאיים הפעילים במדינה צלל ב-61% בין 1981 ל-2017 – כך עולה ממִפקד החקלאות שערכה באחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

המפקד נעשה לאחר כמעט 40 שנה שבהן לא נערך מפקד דומה. הירידה מספר המשקים לא היתה מלווה בירידה מקבילה בשטח הכולל של המשקים – אלא בגידול בשטח הממוצע של כל משק.

המפקד החדש כלל מיפוי ופקידה פרטנית של כל המשקים החקלאיים בישראל שהפיקו תוצרת חקלאית ב-2017, לרבות גידולים צמחיים, תוצרת בעלי חיים (כמו ביצים, חלב או בשר בקר וצאן) וחקלאות מים (כגון דגי מאכל או נוי). מטרת המפקד היא ליצור תמונת מצב על החקלאות ומבנה המשק החקלאי. בסך הכל מופו כ-25.7 אלף משקים, שהשיבו על שאלונים באמצעות הטלפון, בראיונות פנים אל פנים או באינטרנט. עיקר הפקידה הפרטנית נעשתה ב-2018.

פרות רועות בגליל העליון. הנתח של ענף החקלאות בתעסוקה ירד בשנים האחרונות
פרות רועות בגליל העליון. הנתח של ענף החקלאות בתעסוקה ירד בשנים האחרונותצילום: גיל אליהו

מפקד החקלאות הקודם של הלמ"ס נערך ב-1981, ואילו ב-1995 נערך סקר מקיף. מבקר המדינה העיר באחרונה ללמ"ס על פער הזמנים הגדול בין המפקדים, לאור המלצתו של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם לערוך מפקד חקלאות אחת לעשור. המבקר קרא ללמ"ס להפיק לקחים מהעיכוב שחל בעריכת המפקד, והעיר כי מתעורר חשש לכך המידע שהלמ"ס פירסמה בנושאי חקלאות בשנים האחרונות אינו מדויק.

בלמ"ס, המתעכבת גם בעריכת מפקד אוכלוסין חדש, אמרו עם פרסום דו"ח המבקר: "מאז נכנס פרופ' דני פפרמן לתפקידו כסטטיסטיקן הלאומי, הוא לא שקט לרגע על מנת לקבל את התקציבים המינימליים הנדרשים לביצוע של מפקד החקלאות. רק לאחר כשלוש שנים אושר חצי מהתקציב הנדרש, ואת החצי השני נאלצה הלמ"ס לממן מתקציבה לפעולות אחרות".

ירידה חדה במיוחד במספר המשקים במושבי העובדים

לפי ממצאי המפקד החדש, בישראל פעילים 17,338 משקים חקלאיים (כל הנתונים נכונים ל-2017). מבין המשקים, 62% מצויים במושבים, 26% ביישובים ערביים (לרבות כפרים דרוזיים ברמת הגולן), 2% בקיבוצים ומושבים שיתופיים, ו-10% ביישובים יהודיים אחרים (משקים פרטיים מחוץ לקיבוצים ושיתופים, לרבות משקים של חברות בענף החקלאות). הירידה במספר המשקים לעומת המפקדים הקודמים חדה: במפקד 1981 נמנו כ-44.4 אלף משקים, ובסקר מ-1995 נמנו כ-25.4 אלף. ירידה חדה במיוחד נרשמה במספר המשקים במושבי העובדים.

חקלאות בערבה
חקלאות בערבהצילום: עופר וקנין

שטחי המשקים החקלאיים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים הם כמחצית מסך שטחי המשקים. המשקים בקיבוצים גדולים במיוחד - 5,800 דונם בממוצע, לעומת כ-120 דונם בלבד למשק במושב עובדים. גודלו הממוצע של משק חקלאי ביישובים הערביים הוא כ-30 דונם בלבד.

השטח הכולל של המשקים החקלאיים, לרבות שטחים בלתי מעובדים ושטחים תפעוליים, הוא כ-3.79 מיליון דונם, לעומת 3.61 מיליון דונם ב-1995. סך השטח המעובד הוא כ-3.45 מיליון דונם, ושטח הגידולים הצמחיים מסתכם ב-3.60 מיליון דונם. "שטח זה גדול מהשטח הפיזי המעובד מאחר שהוא כולל כפילויות כתוצאה משטחי רב-גידול, כלומר שטחים ששימשו ליותר מגידול אחד", מסבירים בלמ"ס.

בריכת דגים בקיבוץ תל-יוסףצילום: אנצ'ו גוש / ג'יני

64% מהמשקים החקלאיים עוסקים בגידולים צמחיים בלבד. כ-19% מגדלים בעלי חיים בלבד, ואילו כ-17% מהמשקים הם משקים מעורבים. רק כ-40 מהמשקים החקלאיים עוסקים אך ורק בחקלאות מים. כ-6% משטחי הגידולים הצמחיים משמשים להדרים, כ-19% למטעים, כ-24% לירקות וצמחי תבלין, וכ-50% לגידולי שדה (כגון חיטה, כותנה, שעורה, חמצה ואגוזי אדמה).

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן
הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמןצילום: חורחה נובומינסקי

הנתח של ענף החקלאות בתעסוקה במשק ירד בשנים האחרונות. לפי סקרי כוח האדם של הלמ"ס, בענף החקלאות, הייעור והדיג בישראל (שאינו חופף לגמרי למשקים החקלאיים) הועסקו 40 אלף איש בקירוב בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 – מעט פחות מ-1% מסך המועסקים במשק, שבאחרונה עלה על 4 מיליון. ב-2013-2012 מספר המועסקים בענף  החקלאות, הייעור והדיג היה דומה ואף גדול מעט, בעוד מספר המועסקים הכולל במשק היה כ-3.4 מיליון בלבד.

תגובות