הנגיד ירון מאשים "גורמים פיננסיים" בהתחזקות השקל; "בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג"

הריבית נותרה ללא שינוי - 0.25% ■ תחזית האינפלציה של בנק ישראל ל-2020 הופחתה ל-1% בלבד, ותחזית הצמיחה ירדה ל-2.9% ■ בחטיבת המחקר של הבנק מעריכים כי בסוף השנה הנוכחית, הריבית תהיה 0.1%-0.25%

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמיר ירון
אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

בנק ישראל החליט היום (חמישי) להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%, אבל עידכן את תחזיותיו הכלכליות. הבנק המרכזי צופה עתה צמיחה של 2.9% בתמ"ג בישראל ב-2020, לעומת 3% בתחזית שפירסם הבנק לפני שלושה חודשים, ו-3.5% בתחזית שפירסם לפני חצי שנה. 

תחזית הצמיחה המעודכנת של משרד האוצר, שתוצג לממשלה ביום ראשון, היא 3% - לעומת 3.2% בתחזית של המשרד מיוני האחרון. ב-2019 צמח המשק ב-3.3%, לפי הנתונים הראשוניים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-31 בדצמבר. הצמיחה בפועל ב-2019 מהירה מזו שצפה בנק ישראל באוקטובר האחרון - 3.1%. 

תחזית האינפלציה של בנק ישראל ל-2020 (השינוי במדד המחירים לצרכן בהשוואה של ממוצע שלושת השלושים האחרונים של השנה לממוצע שלושת החודשים האחרונים של 2019) הופחתה ל-1%, לעומת 1.2% בתחזית מלפני שלושה חודשים ו-1.6% בתחזית מלפני חצי שנה.

הוועדה המוניטרית מציינת כי "האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עשויה להעיד על קצב אינפלציה בסיסי נמוך יותר מבחודשים הקודמים. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה, אבל מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד" (1%).

בדברים שנשא לאחר ההודעה על החלטת הריבית, אמר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, כי בבנק ישראל מעריכים כי כשהירידה החדה במדד ביוני האחרון (0.6%) תצא מחישוב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, נתון האינפלציה יעלה.

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקיצילום: גיל כהן מגן

בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים כי לחצי האינפלציה מכיוון שוק העבודה אינם צפויים לגבור, מכיוון שהם מתייצבים בסביבה של תעסוקה מלאה. לעומת זאת, בחטיבת מעריכים כי עדיין לא הגיעה לכדי מיצוי השפעתם של הלחצים לירידת מחירים הנובעים מהעלייה ברמת התחרות במשק - בין השאר בגלל התרחבות הרכישות באינטרנט. 

באשר לריבית בנק ישראל, בחטיבת המחקר מעריכים כי היא תהיה בסוף השנה 0.1%-0.25% - ללא שינוי לעומת התחזית מאוקטובר. התחזית של חטיבת המחקר אינה מחייבת את הוועדה המוניטרית, הקובעת את הריבית. הוועדה העלתה את הריבית מ-0.1% ל-0.25% בנובמבר 2018, ומאז - בכל שמונה החלטות הריבית שקיבלה במשך 2019 - החליטה להותירה ללא שינוי.

עם זאת, בעת דיוני הריבית הקודמים, בנובמבר, הוחלט על התערבות משמעותית בשוק המט"ח בניסיון להחליש את השקל, לאחר שבאוקטובר רכש בנק ישראל 314 מיליון דולר. בעקבות זאת נרכשו כ-1.3 מיליארד דולר בנובמבר ועוד כ-2.3 מיליארד דולר - ובסך הכל רכש הבנק המרכזי כ-3.8 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2019.

השער היציג של הדולר נקבע היום (לפני ההודעה על החלטת הריבית) על 3.471 שקלים - לעומת 3.461 שקלים עקב החלטת הריבית הקודמת, ועלייה של כ-0.2% לעומת השער היציג אתמול. שער היורו נקבע על 3.8553 שקלים - כמעט ללא שינוי לעומת אתמול, אבל עלייה לעומת השער שנקבע ערב החלטת הריבית הקודמת, כ-3.812 שקלים.

בנק ישראל הציג גם תחזית ל-2021. לפי התחזית החדשה, התמ"ג יצמח בשנה הבאה ב-3.2%, ושיעור האינפלציה יהיה 1.4%. בדומה להערכה של משרד האוצר, גם בבנק ישראל מעריכים כי הפקת הגז הטבעי ממאגר לווייתן תתרום כ-0.3 נקודת אחוז מהצמיחה החזויה ב-2020. התחזית לצמיחה ביצוא ב-2020 הופחתה מ-5.5% ל-4.5%. הצריכה הפרטית צפויה לצמוח ב-2.5%, לעומת 2% בתחזית הקודמת; והתחזית לצמיחה בצריכה הציבורית הוגדלה מ-1.5% ל-2.5%. ההשקעות בנכסים קבועים צפויות לרדת ב-2020 ב-0.5%, לעומת ירידה של 2% בתחזית הקודמת. 

לפי ההודעה על החלטת הריבית, "הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט, אך כמה אינדיקטורים מעידים על אפשרות לשיפור מתון בחודשים הקרובים. לאחר תקופה ארוכה של עדכונים כלפי מטה בתחזיות הצמיחה העולמיות, התחזיות של בתי ההשקעות נותרו יציבות, ומצביעות על התמתנות בצמיחה של המשקים העיקריים ב-2020 ושיפור מסוים ב-2021". עוד צוין בהודעה כי "ההאטה בסחר העולמי נמשכת, אך הסיכונים להחרפה משמעותית ירדו על רקע התקדמות במשא ומתן בנושא הסחר בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה. האינפלציה נותרה נמוכה מהיעדים המנחים את הבנקים המרכזיים, אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה".  

בבנק ישראל מעריכים כי חלק מהייסוף החד שחל בשקל ב-2019 נבע מפעילות פיננסית ולא ריאלית. הכוונה לאו דווקא לפעילות ספקולטיבית, אלא גם לזרימת כספים לישראל עקב הצטרפותה למדד האג"ח הממשלתיות הבינלאומי (WGBI) או פעולות גידור של גופים פיננסיים מחו"ל. 

אדם סופר דולרים
דולר. כמה שקלים תשלמו תמורתו?צילום: KHAM/רויטרס

במפגש עם עיתונאים לאחר ההודעה על החלטת הריבית, אמר הנגיד, פרופ' אמיר ירון: "התחזקות השקל ב-2019 היתה, להערכתנו, מעל ומעבר למה שהיה אפשר לצפות מהנתונים המקרו-כלכליים הבסיסיים של המשק. חלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח שהיו יכולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרה האינפלציה ליעד. בנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג ככל שיידרש, ובפרט ככל שנתרשם שהייסוף נובע מגורמים בעלי אופי פיננסי". לדברי ירון, "אנחנו תמיד עוקבים אחר השוק".

בתשובה על השאלה אם רכישות הדולרים היו אפקטיביות, נוכח העובדה ששער הדולר כמעט לא השתנה לעומת רמתו ערב החלטת הריבית האחרונה, אמר ירון: "יש לנו הערכות לגבי איפה השקל היה אלמלא היינו מתערבים. אנחנו מרגישים שעשינו את מה שצריך". כשנשאל אם יש תקרה לרכישות הדולרים, אמר הנגיד רק כי בנק ישראל מתערב במסחר כששער החליפין סוטה מה"חלון" שמגדירים בבנק.

הנגיד רמז גם כי בנק ישראל ישתדל לשמור על תמהיל מאוזן של המדיניות המקרו-כלכלית - כך שהמדיניות המוניטרית תישאר מרחיבה כל עוד המדיניות הפיסקלית מצמצמת, בעקבות התקציב ההמשכי. שיקול זה צפוי לעמוד בתוקפו לפחות במשך המחצית הראשונה של 2019, עד להקמתה של ממשלה.

"למדיניות הפיסקלית צפויה להיות השפעה משמעותית על הפעילות בחודשים הקרובים: במחצית הראשונה של 2020 התקציב ההמשכי צפוי להיות מצמצם, וגורמים במגזר העסקי המספקים שירותים לממשלה עשויים להיות מושפעים מכך", אמר ירון.

לדבריו, "קיימת אי-ודאות לגבי המדיניות שתשרור אחרי הבחירות, שעשויה להיות מצמצמת אף היא, אם יינקטו הצעדים המתחייבים כדי להתמודד עם הגירעון המאמיר. כל עוד האי-ודאות הפוליטית והפיסקלית נמשכת, היא מחדדת את הצורך להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה כדי לתמוך בצמיחה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker