חריגה של 12 מיליארד שקל: הגירעון ב-2019 היה הגבוה זה שבע שנים - 3.7% מהתמ"ג

הגירעון בדצמבר לבדו – כמעט 15 מיליארד שקל ■ התקציב ההמשכי שנכנס לתוקף בשבוע שעבר אמור להוריד את הגירעון אם הכנסות המדינה לא יצנחו

אבי וקסמן
אבי וקסמן
בנימין נתניהו ומשה כחלון
בנימין נתניהו ומשה כחלוןצילום: אלכס קולמויסקי
אבי וקסמן
אבי וקסמן

לאחר יותר משנה שבה חרג הגירעון התקציבי בישראל מיעדי הממשלה, אפשר כעת לסכם את נתוני 2019: לפי נתונים שפירסם היום (ב') משרד האוצר, הגירעון התקציבי בישראל ב-2019 הסתכם ב-3.7% מהתמ"ג. בתקציב המדינה ל-2019 תוכנן גירעון של 2.9% בלבד, כששיעור זה היה גם הגירעון בפועל ב-2018.

הרמה הגבוהה ביותר שאליה הגיע בשנה האחרונה הגירעון השוטף (גירעון מצטבר ב-12 חודשים), המתפרסם אחת לחודש, היתה 3.9% - ביוני האחרון. בסוף נובמבר היה הגירעון התקציבי 3.7% מהתמ"ג.

ב-2019, הגירעון כשיעור מהתמ"ג היה הגבוה ביותר מאז 2012, אז הסתכם הגירעון התקציבי ב-3.9%, לפי נתוני משרד האוצר. מדובר בנתונים שעודכנו בדיעבד; מיד לאחר סוף אותה שנה דווח על גירעון גבוה יותר, 4.2%, אבל הנתון תוקן - בעיקר בעקבות עדכון של נתוני התמ"ג. לפני כן, תקציב המדינה לווה בגירעונות כה גבוהים רק ב-2009 (4.9%), בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, וב-2004-2001, על רקע האינתיפאדה השנייה והתפוצצות בועת ההיי-טק.

גירעון

הגירעון ב-2018 וב-2019 היה גבוה מבשלוש השנים שלפניהן, כשבכל אחת מהן הגירעון השנתי היה כ-2%. העלייה ברמת הגירעון משקפת עלייה בהוצאות הממשלה, וכן היעדר של הכנסות חד-פעמיות גדולות - כמו אלה שמהן נהנתה קופת המדינה ב-2017 בעקבות מבצע המס על דיווידנדים.

במונחים כספיים, הגירעון ב-2019 הסתכם ב-52.2 מיליארד שקל. בתקציב תוכנן גירעון של 40.2 מיליארד שקל בלבד - מעט פחות מ-2.9% מהתמ"ג ב-2019. לפי נתוני החשבונאות הלאומית הראשוניים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג הסתכם ב-2019 בקצת יותר מ-1.4 טריליון שקל. זאת, בעקבות צמיחה ריאלית של 3.3% - מהירה יותר מהתחזיות שהתקציב התבסס עליהן.

בדצמבר 2019 לבדו צברה הממשלה גירעון של 14.9 מיליארד שקל. חודש זה מתאפיין בדרך כלל בגירעון גבוה מאוד, השקול לעתים למחצית מהגירעון בשנה כולה. ב-2018, הגירעון בדצמבר היה קטן מהרגיל, והדבר עורר חשד כי במשרד האוצר התאמצו לדחות הוצאות ל-2019 ולהקדים הכנסות, כדי להציג נתון נמוך לקראת הבחירות שנערכו באפריל האחרון. הגירעון בדצמבר 2018 הסתכם ב-14.1 מיליארד שקל - 36% מהגירעון הכולל באותה שנה. ב-2017, לעומת זאת, הגירעון בדצמבר היה כ-87% מהגירעון בשנה כולה, ובשנתיים הקודמות - 67%-70%.

הגזירות נדחו בינתיים

הגירעון הוא הפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה. תקציב המדינה מתוכנן מדי שנה כך שיהיה בו גירעון מסוים - אבל הגירעון ב-2019 גבוה בהרבה מזה שתוכנן.

הציבור עדיין לא חש על בשרו את ההשלכות של הגירעון הגדול - בגלל הנסיבות הפוליטיות יוצאות הדופן השוררות בישראל בשנה האחרונה - אבל אין פירוש הדבר כי לחריגה בגירעון אין השפעות שליליות. בדרך כלל, ממשלות חדשות פועלות לצמצם את הגירעון כשהוא חורג מהיעדים, אבל הממשלה היוצאת כמעט שלא נקטה פעולות כלשהן למטרה זו. ידיה של הממשלה כבולות, במידה מסוימת, בשל ההגבלות המשפטיות החלות עליה כממשלת מעבר. מלבד זאת, היא אינה מעוניינת להטיל גזירות על הציבור בתקופת הבחירות - המתמשכת עוד ועוד מאז שלהי דצמבר 2018. בכירים במשרד האוצר ובבנק ישראל חזרו ואמרו בשנה האחרונה כי כשתקום סוף-סוף ממשלה חדשה, היא צפויה לפעול להפחתת הגירעון - באמצעות קיצוץ בהוצאותיה והגדלת הכנסותיה, לרבות דרך העלאות מסים. 

בניין משרד האוצר
בניין משרד האוצרצילום: אמיל סלמן

בינתיים, הגירעון הגבוה מהתכנון מחייב את הממשלה להגדיל את גיוס החוב שלה - כדי לממן את הגירעון. בבנק ישראל ובמשרד האוצר מעריכים כי בטווח הארוך, גירעון הגבוה מ-2.5% יביא לעלייה בחוב הציבורי כשיעור מהתמ"ג (יחס החוב לתוצר). עם זאת, הנתון על יחס החוב לתמ"ג בסוף 2019, שיפורסם בשבועות הקרובים, עשוי דווקא להיות נמוך מ-2018. זאת, בעיקר בגלל השפעתם של גורמים חיצוניים שאינם בשליטת הממשלה, כגון מחירי התוצר, האינפלציה, ושער החליפין של השקל.

הגירעון צפוי לרדת בגלל התקציב ההמשכי

הגירעון חרג מהתק­רה הקבועה בחוק הפחתת הגירעון (2.9%) בכל חודש מאז ינואר 2019 - אבל חריגה זו אינה מנוגדת לחוק. הסיבה לכך היא שהתקרה מחייבת את הממשלה והכנסת בעת חקיקת התקציב, ולא בעת ביצועו. החוק נועד למנוע תכנון מראש של תקציב גירעוני, ואינו אמור לכבול את ידי הממשלה במקרה שבו הגירעון עולה באופן בלתי־מתוכנן במשך השנה.

החוק קובע כי הגירעון המתוכנן בתקציב 2020, שלא נחקק עדיין בגלל המצב הפוליטי, לא יעלה על 2.5% מהתמ"ג, וב-2021 - לא יעלה על 2.25%. הממשלה הבאה עשויה להגדיל את תקרת הגירעון, כדי לחסוך לעצמה קיצוצי תקציב והעלאות מסים.

בגלל היעדר תקציב ל-2020, ב-1 בינואר החלה הממשלה להתנהל לפי תקציב המשכי, שבו היא רשאית להוציא מדי חודש 1/12 מתקציב השנה שעברה, בהצמדה למדד המחירים לצרכן. אם הכנסות הממשלה לא ייפלו בחדות בחודשים הקרובים, התוצאה של התנהלות זו תהיה ירידה בגירעון, מפני שהתקציב ההמשכי מונע גידול (ריאלי) בהוצאות הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker