אבי שמחון: הרבה אנשים לא היו הולכים ללמוד ביולוגיה אם היו יודעים איזה שכר מצפה להם

שאול מרידור בכנס אלי הורביץ: "מערכת החינוך תהיה חייבת ללמוד לנהל כסף כדי לקבל תקציב" ■ רוני חזקיהו: "אני מעריך שיחס החוב-תוצר לא יעלה ב-2019, ואף יירד"

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"זיעזע אותי לראות את השכר שמקבלים הבוגרים של לימודי הביולוגיה"צילום: Bloomberg
אבי וקסמן

"יש הרבה מאוד אנשים שהולכים ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה. אם הם היו יודעים מה מצפה להם, הם לא היו הולכים ללמוד את זה" - כך אמר היום (שלישי) יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנערך בירושלים. 

שמחון הציג נתונים שלפיהם השכר הממוצע של בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטאות, העובדים בענף ההיי-טק (ב-2017), היה 28.3 אלף שקל בחודש שנתיים לאחר לימודיהם; השכר של בוגרי לימודי כלכלה או משפטים היה נמוך מכך ביותר ממחצית (כ-13.3 אלף שקל); ובוגרי ביולוגיה השתכרו 7,431 שקל בחודש בממוצע בלבד שנתיים לאחר תום לימודיהם.

לדברי שמחון, האוניברסיטאות הן צוואר בקבוק בגלל יכולתן המוגבלת להכשיר עובדים במקצועות ההיי-טק. "המועצה הלאומית לכלכלה הובילה החלטת ממשלה שהביאה הרבה כסף לאוניברסיטאות המיועד לחוגים למדעי המחשב", אמר. "זה הצליח להגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים החדשים, וראש הממשלה הנחה אותי להביא החלטת ממשלה שתגדיל את זה עוד יותר". 

עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות, אמר: "זיעזע אותי לראות את השכר שמקבלים הבוגרים של לימודי הביולוגיה. ישראל מובילה באקדמיה בנושאי פארמה ומדעי החיים, אבל אנחנו לא מצליחים להביא את זה למצב שבו נוכל לממש זאת בישראל". 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מתחה ביקורת על הנתק בין ענף ההיי-טק המצליח בישראל לבין שוק ההון. "שוק ההון שלנו אינו מהווה מקור לצמיחה של חברות טכנולוגיה", אמרה. "רבות מהן בוחרות להימכר לחברות זרות, ואלה שבוחרות להיסחר בבורסה, עושות זאת מעבר לים. כממשלה אין לנו מה להתגאות בכך שישראל מייצאת חברות לבורסות זרות. יש לכך השפעה שלילית על הכלכלה הישראלית".

"אנחנו לא יכולים להקטין את הוצאות הממשלה"

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, הציג בכנס נתונים שלפיהם בשנים 2018-2006 חלה עלייה של כ-81% בתקציב לתלמיד במערכת החינוך. לדבריו, "אין שאלה שלא היתה התאמה בין כמות הכסף שנכנסה למערכת, להישגים שהמערכת הזאת אמורה להביא את התלמידים שלנו אליהם. זה מטריד אותנו מאוד. המערכת הזאת תהיה חייבת לדעת לנהל כסף שנכנס אליה כדי לקבל תקציב - אחרת אנו זורקים כסף לתוך קופסה שחורה".

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, אמר כי התקציב ההמשכי שעל פיו תתחיל לעבוד הממשלה בינואר (תקציב 1/12) צפוי להיות בתוקף "עד הקיץ או תחילת הסתיו. הגירעון יתכנס כתוצאה מכך, ויגיע בחזרה לכ-3% מהתמ"ג. זה לכאורה טוב - אבל רק לטווח הקצר. בטווח הארוך זה יכביד על פעולת הממשלה, ויביא להמשך העיכוב בקידום רפורמות. 

"בשנים האחרונות אנו בגירעון מבני של כ-3%. העובדה שהגירעון בפועל היה נמוך יותר מיוחסת להכנסות חד-פעמיות. ככל שיהיו כאלה, ואני מקווה שיהיו גם בהמשך, יש לייעד אותן להפחתת החוב. ב-2019 אני מניח שנתכנס לגירעון בסביבות תחזית הנומרטור, פחות או יותר 3.7%, ולהערכתי יחס החוב-תוצר - שעלה ב-2018 מ-60.5% ל-61% - לא יעלה השנה, ואפילו יירד. כיום יחס החוב-תוצר ברמה סבירה, וכל עוד נדע להמשיך במשמעת פיסקלית ולקיים צמיחה גבוהה, נשמור עליו נמוך".

הערכתו הנוכחית של חזקיהו בדבר שינוי יחס החוב-תוצר ב-2019 אופטימית יותר מזאת שהציג בכנסת לפני כמה שבועות. אז העריך חזקיהו כי "אנו חוזים סדר גודל של היעדר שינוי עד עלייה של 0.5 נקודת אחוז".

לדברי חזקיהו, הכרחי לשמור על פוטנציאל הצמיחה של המשק, כדי לאפשר את ההוצאות הדרושות השנים הקרובות. "יש דבר אחד ברור: אנחנו לא יכולים להקטין את ההוצאות. אנחנו מדינה צעירה, וצריכים להשקיע בכל סוגי התשתיות". 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker