נקודת האמצע: זה השכר ש-50% מהישראלים מקבלים פחות ממנו

סקר הלמ"ס ל-2018: השכר במשק עלה זו השנה החמישית ברציפות - הנשים והערבים נותרו מאחור ■ ההכנסה החציונית היא 7,988 שקל לחודש, עלייה ריאלית של 6.3% לעומת 2017, ואילו ההכנסה החודשית הממוצעת של שכיר: 12,498 שקל, לעומת 8,546 של שכירה

סיון קלינגבייל
יריד תעסוקה
גדל הפער בין גברים לנשים. יריד תעסוקה (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: חגי פריד

השכר במשק ממשיך לעלות זאת השנה החמישית ברציפות, כך עולה מנתוני למ"ס, סקר הוצאות משק הבית 2018. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכיר מעבודה שכירה היא 10,584 שקל, עלייה ריאלית של 4.0% לעומת 2017. ההכנסה החציונית לשכיר היא 7,988 שקל לחודש (השכר ש-50% מהשכירים מקבלים פחות ממנו), עלייה ריאלית של 6.3% לעומת 2017. מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע הוא 40.9, וההכנסה ברוטו הממוצעת לשעת עבודה – 61.7 שקל. עם זאת, פערי השכר בין נשים לגברים נותרו גבוהים וכך גם בין שכירים באוכלוסייה היהודית לבין שכירים באוכלוסייה הערבית.

הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עומד על 31.6%, כלומר אחוז ההכנסה של אישה מתוך הכנסת הגבר הוא 68.4%, עליה קלה לעומת 2017. כך עולה מסקר הוצאות הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2018.

גם בחישוב ההכנסה החודשית החציונית גדל הפער בין גברים לנשים והוא עומד על 27.5% ב-2018 לעומת 24.7% ב-2017.

מהנתונים עולה כי חלק מהפער בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה הממוצע של גברים ונשים (44.7 לעומת 36.9, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים גדל והוא עומד על 16.0% (66.3 שקל לגבר שכיר ו-55.7 שקל לאישה שכירה).

הכנסה ממוצעת לשעה

נוטים לשייך את פערי השכר בין נשים וגברים לסוגיית ההורות, אבל מהנתונים עולה כי הפערים בין גברים לנשים אינם תלויים דווקא בילודה. מהשוואת הפער בין המינים בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש ולשעת עבודה לפי קבוצות גיל, עולה כי ההכנסה של גבר שכיר גבוהה בכל קבוצות הגיל - גם בגילאי 24-15 בהן לרוב נשים עדיין אינן אימהות. בקבוצת גיל זו, הפער בהכנסה החודשית עומד על 21.2%, ובהכנסה לשעת עבודה קיים פער של 2.5%. הפער הגדול ביותר בשכר בן המינים נמצא בקבוצת הגיל 65+ ועומד על 45.7% בהכנסה החודשית ועל 19.4% בהכנסה לשעת עבודה. 

51.6% מהשכירים הם גברים ו-48.4% - נשים. נשים מלכתחילה עובדות בתחומים מכניסים פחות. בכל אחד מארבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים, יותר מ-50% היו נשים. מהעשירון ה-5 עד ל-10 היחס מתהפך, ואחוז הגברים גדול מ-50% בכל עשירון.

בעשירון העליון ירד אחוז הנשים (24.5%) בהשוואה ל-2017 (25.7%). מהשוואת הפער בין המינים לפי רמות השכלה - עולה כי קיים פער בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר - 22.3% נמצא בקרב שכירים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה (100.8 שקל לגבר שכיר לעומת 78.4 שקל לאישה שכירה).

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכיר ל-2018 היא 10,584 שקל (עלייה ריאלית של 4.0% לעומת 2017). ההכנסה החציונית היא 7,988 שקל לחודש (עלייה ריאלית של 6.3% לעומת 2017) וההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה היא 61.7 שקל (עלייה ריאלית של 4.0% לעומת 2017). ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכיר בעשירון העליון גדולה פי 30.9 מההכנסה בעשירון התחתון. הפער מצטמצם לפי 27.7 בחישוב ההכנסה החציונית ולפי 17.1 בחישוב ההכנסה לשעת עבודה.

הכנסה ממוצעת

מהשוואת ההכנסה בין שכירים באוכלוסייה היהודית לבין שכירים באוכלוסייה הערבית, נמצאו פערים גדולים הן בהכנסה החודשית הן בהכנסה לשעת עבודה. ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 11,191 שקל, לעומת 7,338 שקל באוכלוסייה הערבית - 65.6% מההכנסה של האוכלוסייה היהודית (לעומת 64.4% ב-2017). ההכנסה ברוטו לשעה באוכלוסייה היהודית היא 65.6 שקל לעומת 41.7 שקל באוכלוסייה הערבית, בהתאמה. 

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית היא 13,558 שקל לעומת 8,190 שקל לגבר שכיר באוכלוסייה הערבית - פער של 39.6% (40.3% ב-2017). ההכנסה ברוטו לשעה 72.2 שקל לעומת 42.6 שקל, בהתאמה – פער של 40.9%.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה היהודית היא 8,923 שקל לעומת 5,722 שקל לשכירה באוכלוסייה הערבית - פער של 35.9% (37.4% ב-2017). הפער מצטמצם ל-32.0% בחישוב ההכנסה לשעת עבודה - 57.9 שקל לעומת 39.4 שקל, בהתאמה (לעומת 27.6% ב-2017) פער זה מוסבר בחלקו בשל הבדל בשעות העבודה - 36.9 שעות בממוצע לחודש בקרב שכירות יהודיות לעומת 34.5 שעות בקרב שכירות ערביות.

גברים ערבים בחברת היי-טק בבאר שבע
גברים ערבים בחברת היי-טק בבאר שבע (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אילן אסייג

מי שעוד סובלים משכר נמוך יותר הם המבוגרים. מהנתונים עולה כי ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש ומספר שעות העבודה לשבוע משתנה עם הגיל עד לקבוצת הגיל 64-55. בקבוצת הגיל 65 ומעלה ההכנסה החודשית וההכנסה לשעה נמוכות יותר מההכנסה בשלוש קבוצות הגיל הקודמות.

הגיל הממוצע של שכיר הוא 39.7 ומספר שנות הלימוד הממוצע הוא 14.2. למרות הטענות כי ערכו של תואר אקדמי יורד, ככל שעולה רמת ההשכלה של השכיר כך גדלה הכנסתו. ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר עם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה (89.9 שקל) גבוהה פי 1.5 מזו של כלל השכירים (61.7 שקל) ופי 2.6 מזו של שכיר שלמד פחות מ-9 שנים (34.6 שקל). 

בעלי השכלה נמוכה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר נמוך כמו "עובדים בלתי מקצועיים" ו"עובדי מכירות ושירותים". שכירים שלמדו 12-9 שנים מתרכזים בעבודות הדורשות "עובדים מקצועיים" ו"עובדי מכירות ושירותים". שכירים שלמדו 16 שנים ומעלה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר גבוה, כגון "בעלי משלח יד אקדמי" ו"מנהלים".

הפער בין ההכנסה החודשית של "מנהלים" לבין הכנסתם של "עובדים בלתי מקצועיים" הוא פי 4.1. חלק מהפער נובע ממספר שעות עבודה שבועיות רב יותר של "מנהלים" מאשר של "עובדים בלתי מקצועיים" (47.2 לעומת 38.6, בהתאמה). אולם בהשוואה של ההכנסה ברוטו לשעת עבודה, ההכנסה של "מנהלים" (96.3 שקל לשעה) גבוהה פי 3.3 מההכנסה של "עובדים בלתי מקצועיים" (29.6 שקל).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker