בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי - ורכש 400-300 מיליון דולר

הריבית במשק תישאר בינתיים ברמה של 0.25%, חרף התחזיות להפחתתה ■ בהחלטה הקודמת הצביעו שניים מחמשת החברים בוועדה המוניטרית בעד הפחתת הריבית ■ הדולר והיורו נחלשו מעט מול השקל לאחר פרסום ההחלטה - ובנק ישראל החל לרכוש דולרים

אבי וקסמן
ערן אזרן
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: דוברות בנק ישראל
אבי וקסמן
ערן אזרן

בנק ישראל החליט היום (ב') להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.25%. החלטה זו התקבלה אף שחלק מהתחזיות גרסו כי הבנק יוריד את הריבית ל-0.1%, ועל אף הקולות בעד הפחתת הריבית בוועדה המוניטרית, הקובעת את הריבית. כבר בהחלטת הריבית הקודמת של הבנק, ב-7 באוקטובר, הצביעו שניים מחמשת החברים בוועדה, שבראשה עומד הנגיד פרופ' אמיר ירון, בעד הפחתת הריבית.

עם פרסום החלטת הריבית, הדולר והיורו נחלשו מעט מול השקל – ואיבדו עד 0.25% ביחס לשער היציג, שנקבע ב-15:30. במהלך יום המסחר, היורו נחלש ב-0.5%, ושערו היציג נקבע על 3.81 שקל. הדולר עלה ב-0.03%, ושערו היציג נקבע על 3.46 שקל. עם היחלשות הדולר והיורו, בנק ישראל החל לרכוש דולרים, וכתוצאה מכך - נמחקו הירידות. על פי הערכות רכש הבנק 400-300 מיליון דולר.

ההודעה על החלטת הריבית עולה כי בוועדה עדיין מעריכים כי מצב המשק טוב. "הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי על אף הסנטימנט העולמי השלילי", נכתב בהודעה. "יצוא השירותים צומח בקצב נאה, אך נמשך הקיפאון ביצוא הסחורות. שוק העבודה נותר הדוק. עם זאת, נמשכת האי-ודאות לגבי המצב הפוליטי, ואם הממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך, תהיה לכך השפעה מצמצמת".

בהודעה על החלטת הריבית מציינת הוועדה המוניטרית כי היא כבר "נוקטת על פי הצורך צעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית". באוקטובר רכש בנק ישראל יותר מ-300 מיליון שקל בניסיון למתן את התחזקות השקל. הניסוח בהודעה הנוכחית שונה מעט מזה שהופיע בהודעה על החלטת הריבית באוקטובר, שבו נכתב כי צעדים נוספים יינקטו - בלשון עתיד - במקרה הצורך. הוועדה עדיין מצהירה כי להערכתה, "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה". להערכת רבים מהכלכלנים במשק, תיתכן בכל זאת הפחתת ריבית בקרוב - למשל בהחלטת הריבית הבאה, ב-9 בינואר 2020.

פניית הפרסה של בנק ישראל

במשך יותר משלוש שנים וחצי, החל ב-2015, נותרה הריבית בישראל ללא שינוי ברמה של 0.1%, רמתה הנמוכה ביותר מעולם. בנובמבר 2018, כשהוועדה המוניטרית החליטה על העלאת הריבית מ-0.1% ל-0.25%, כוונתה היתה לפתוח בכך סדרה של העלאות שיחזירו את הריבית לרמה "נורמלית" יותר. בראש הוועדה עמדה אז ממלאת מקום הנגיד, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, שסיימה מאז את כהונתה בבנק ישראל. "סברנו שהתנאים בשלו להעלאת הריבית", היא הסבירה אז.

בדצמבר 2018 תפס את מקומה ירון - שהתכוון גם להמשיך בנורמליזציה של המדיניות המוניטרית - אבל בחודשים האחרונים הלך ונסגר חלון ההזדמנויות להעלאת ריבית, ולוועדה המוניטרית התחוור כי סביר יותר שתידרש דווקא הפחתת ריבית, או לכל הפחות המתנה נוספת. ההיפוך בתוואי המדיניות התרחש על רקע סביבת האינפלציה בישראל, שנותרה נמוכה חרף התחזיות הקודמות; התהפוכות במדיניותם של בנקים מרכזיים חשובים בעולם, שכללו שלוש הפחתות ריבית בארה"ב בחודשים האחרונים, והפחתת ריבית אחת בגוש היורו; הסימנים להתמתנות בכלכלה העולמית, התחזיות להחרפתה, והחשש כי היא תשפיע לרעה גם על ישראל; והייסוף החד שחל בשקל מתחילת 2019.

ההודעה על החלטת הריבית מפרטת את התנאים הכלכליים העומדים ברקע להחלטה. האינפלציה בפועל (השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים שנתוניהם ידועים) נמוכה מטווח היעד של בנק ישראל (3%-1%) מאז יוני האחרון, ובאוקטובר האחרון הגיעה ל-0.4%. האינפלציה בניכוי מחירי האנרגיה, הפירות והירקות - שבה משתמשת הוועדה המוניטרית כמדד מרכזי לאינפלציית הליבה - ירדה במהירות בחודשים האחרונים, מ-1.1% ביוני ל-0.5% באוקטובר. נראה כי 2019, כמו השנים האחרונות, תסתיים בהחטאה של יעד האינפלציה מלמטה. עם זאת, בינתיים התחדשה והואצה העלייה במחירי הדירות - והם טיפסו ב-1.9% בתוך שנה.

באשר לשער החליפין של השקל, המדד העיקרי שעליו מתבססים בוועדה המוניטרית הוא שער החליפין הנומינילי האפקטיבי - המשקלל את ערכו של סל מטבעות לעומת השקל. אמנם מתחילת 2019 שער זה ירד בכ-9% (ירידה המצביעה על התחזקות השקל); אבל מאז החלטת הריבית האחרונה, ב-7 באוקטובר, הוא כמעט לא השתנה. עם זאת, המטבע החשוב ביותר בסל הוא הדולר. המטבע האמריקאי הגיע בשבוע שעבר לרמתו הנמוכה ביותר מול השקל מאז מארס 2018, והשער היציג שלו היום (שני) נקבע על 3.461 שקלים - רק עשירית האגורה מעל השער היציג הקודם, שנקבע ביום שישי.

נתוני הצמיחה של המשק היו תנודתיים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 - בין השאר בעקבות התנודות שאירעו ביבוא הרכב לישראל בעקבות העלאת המס על דגמים רבים רבים של כלי רכב, שנכנסה לתוקף ב-1 באפריל. ברבעון השלישי תרם לתנודתיות גם זינוק בסעיף המלאי בנתוני החשבונאות הלאומית - והוא סייע להקפיץ את קצב הצמיחה ברבעון זה ל-4.1% (במונחים שנתיים, לעומת הרבעון הקודם). בבנק ישראל מציינים בהודעה על החלטת הריבית שפורסמה היום כי עם עדכון הנתונים לרבעון השלישי, צפוי להצטמצם הפער בין הצמיחה המהירה בתוצר לבין הנתונים הפושרים על הצריכה הפרטית והציבורית (שצמחו במתינות), וההשקעה והיצוא (שהתכווצו).

באשר לצמיחה בשנה הבאה - באוקטובר האחרון חתך בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו ל-2020 מ-3.5% ל-3.0% (בהמשך לצמיחה חזויה של 3.1% ב-2019). הפחתת התחזית נעשתה בין השאר על סמך הנחות פסימיות יותר מבעבר בדבר הסחר העולמי, בתוספת הערכות כי הממשלה שתקום תרסן את העלייה בצריכה הציבורית ותעלה מסים באופן שיפגע בצמיחת הצריכה הפרטית.

ביום חמישי האחרון, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) פירסם את תחזית הצמיחה התקופתית שלו, שבה הוריד את התחזית לצמיחת התוצר בישראל ב-2020 ל-2.9% (לעומת 3.2% בתחזית הקודמת, ממאי), בהתאם להפחתה קלה נוספת בתחזית לצמיחה העולמית בשנה הבאה, מ-3% ל-2.9%. זו היתה האחרונה בסדרה של הפחתת תחזיות לצמיחה הגלובלית מצד מוסדות כלכליים עולמיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ