היצוא הגיע לשיא של השנים האחרונות - ומחזק את חלקו בצמיחה

היקף היצוא בשלושת החודשים הראשונים הגיע ל-84 מיליארד דולר, וחלקו בתוצר עלה ל-31.2% לעומת 30.4% ב-2016 ■ הנתונים משקפים את התחזקות יצוא השירותים והירידה ביצוא התעשייה

אורה קורן
מפעל מזל"טים והשבחת מטוסים
מפעל מזל"טים והשבחת מטוסים של התעשייה האוויריתצילום: אייל טואג
אורה קורן

שיעור היצוא מסך התוצר במשק ממשיך את קו המגמה העולה, ובשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הגיע ל- 31.2% - רמתו הגבוהה מזה ארבע שנים - כך עולה מניתוח שערכה המחלקה הכלכלית במכון היצוא, בראשות שאולי כצנלסון, לנתוני  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

עליית חלקו של היצוא בתוצר מצביעה על התחזקות חלקו בצמיחת המשק, לאחר צניחה ב-2016-2013, אז ירד חלקו בתוצר מכ-34% ל-30.3%.

מהנתונים עולה כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 שיעור הגידול הדולרי ביצוא הסחורות והשירותים הגיע ל-4.6% והסתכם בכ-84 מיליארד דולר. זאת, לעומת 80 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2018. אמנם מדובר בירידה בצמיחה, לאחר שב-2018 נרשמה צמיחה של 7.4%, אולם מנתוני שנה אחת לא ניתן לקבוע אם קצב הגידול חוזר להאטה.

יצוא יבוא

את הגידול בהיקפי היצוא ב-2019 ובשנים האחרונות ניתן לזקוף בעיקר לזכות צמיחתו המואצת של סקטור השירותים - שגדל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 בשיעור דולרי של כ-10% להיקף של כ-40 מיליארד דולר.

עלייה זו נובעת מהמשך הצמיחה המואצת של יצוא שירותי חברות ההיי-טק בישראל, הכולל שירותי מחשוב, תוכנה ומחקר ופיתוח. אלה נהפכו בשנים האחרונות למנוע הצמיחה העיקרי של היצוא, על חשבון היצוא התעשייתי - שחלקו היחסי ביצוא יורד בהתאמה. השפעה מהותית נוספת ליצוא מגזר השירותים נרשמה הודות למכירת סטארט-אפים לחברות בחו''ל.

שיעור הגידול עד כה מחזק את תחזית מכון היצוא מדצמבר אשתקד, שצפתה כי ב-2019 היצוא הכולל יגדל בשיעור דולרי של כ-5% לכ-114 מיליארד דולר, לעומת 109 מיליארד דולר ב-2018. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה ל-2019 גידול ריאלי של 4.5% ביצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק).

אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק

יצוא הסחורות והשירותים הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. נכון לנתוני שלושת הרבעונים הראשונים ל-2019 מסך התוצר המקומי גולמי עומד על 31.2% - רמתו הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות.

לשם השוואה, במהלך 2016 ירד שיעורו של היצוא מסך התוצר ל-30% בלבד – רמתו הנמוכה ביותר מאז 2009 - שנת משבר האשראי העולמי.

ממכון היצוא נמסר כי הירידה נבעה מהאטה בסחר העולמי ומצניחת מחירי הנפט, שמשכה למטה את מחירי הכימיקלים - ענף יצוא חשוב. באותן שנים הידרדרה ישראל מבחינת קצב הגידול ביצוא, ומוקמה בתחתית מדינות OECD. אולם מאז חלה התאוששות בקצב הגידול מבחינת תרומתו וחלקו של היצוא לתוצר, בעיקר הודות לצמיחת יצוא השירותים. בהתאם שיפרה ישראל את מיקומה במדינות OECD מבחינת קצב גידול היצוא שלה.

בשנות הגאות של המשק הישראלי בשנים שקדמו למשבר האשראי העולמי צמחה הכלכלה הישראלית בשיעור ממוצע של יותר מ-5% בשנה (2007-2004). היצוא היה מנוע הצמיחה הדומיננטי באותן שנים, ובהתאם גדל שיעורו מסך התוצר מכ-28% מהתוצר ב-2002 ל-35.5% ב-2008.

 גם בשנים שלאחר המשבר, עם התאוששות הסחר העולמי המשיך היצוא לדחוף את הצמיחה במשק, ויחסו בתוצר הגיע בממוצע לכ-34%. עם זאת, החל ב-2013 החלה נסיגה מגמתית ביצוא, שהגיעה לשיא ב-2016. מאז נראית מגמת התאוששות ביצוא באופן והיקפו במונחים דולריים הגיע לשיאים חדשים. בהתאם לכך גדלו בהתאמה יחסו בעוגת התוצר של המשק ותרומתו לצמיחה.

מנכ"ל מכון היצוא, גדי אריאלי, אמר כי "אנחנו מברכים על הנתונים המעידים על חוסנו של היצוא ועל תרומתו החשובה והמכרעת לצמיחת המשק. מכון היצוא ימשיך לסייע ליצואנים הישראלים בשווקים הבינלאומיים באמצעות השתתפות בתערוכות בינלאומיות מובילות, אירוח משלחות בכירים ותמיכה וייעוץ שוטפים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ