הקיצוץ שיידרש בתקציב 2020: 30 מיליארד שקל

באוצר לא העלו מסים ולא הצליחו להגיע להסכמות בנושא מכירת דוראד, שהיתה מכניסה לקופת המדינה 300 מיליון שקל ■ מערכת הבחירות הנוספת גזלה מהתקציב 800-700 מיליון שקל - ועלותה העקיפה למשק 2.5 מיליארד שקל ■ ח"כ פרקש הכהן בוועדת הכספים: "בתקופת בחירות הנתונים הסתדרו לכם בדיוק, ואחר כך הם הידרדרו"

חגי עמית
חגי עמית
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלוןצילום: נעם ריבקין פנטון /
חגי עמית
חגי עמית

בנובמבר 2018 ירדה ירושלים במדד הכלכלי-חברתי של יישובי ישראל מאשכול 3 לאשכול 2. הירידה הזאת שיקפה את הכישלון של המדינה בטיפול במצבה של העיר הגדולה בישראל, המאכלסת את שתי האוכלוסיות החלשות: החרדית והערבית.

לירידה הזאת היו גם השלכות על הגירעון בתקציב המדינה: כתוצאה מירידתה של ירושלים באשכול הסוציו-אקונומי, זינק הסבסוד שמקבלים ההורים הירושלמים על הצהרונים שבהם לומדים ילדיהם - ונוצר מצב שבו הם משלמים משמעותית פחות על צהרונים אלו והמדינה משלמת משמעותית יותר.

הנתון הזה עלה היום (ב') בדיון בוועדת הכספים, שבו התייצבו בכירי משרד האוצר כדי לדווח לחברי הכנסת על הדרך שבה הגיעה ישראל למצב שבו היא צפויה לסיים את 2019 - עם גירעון בגובה של 3.7% מהתוצר, בזמן שיעד הגירעון היה 2.9% בלבד. 

עוד נתון שבאמצעותו הסביר ראש אגף התקציבים שאול מרידור את העלייה בגירעון היה תשלומי המדינה לניצולי השואה. לפני שלוש שנים קיבלה מדינת ישראל החלטות על הגדלת הפיצויים שיעברו לאלמנות ניצולי השואה ופיצוי עובדי כפייה שנפגעו מהנאצים - תוך תשלום מענק ומתן הקלות גם ליוצאי מדינות כמו עיראק, אלג'יריה ומרוקו, שסבלו מהכיבוש הגרמני. מיצוי הזכויות האלו לפיצוי גדול ממה שהממשלה שיערכה ותרם לעלייה בגירעון.

מרידור הסביר גם כי הוצאות הממשלה על החינוך המיוחד עלו באופן משמעותי. הוא לא שכח להזכיר את מערכת הבחירות הנוספת ולא צפויה ב-2019, שגזלה מהתקציב ישירות 800-700 מיליון שקל, ושעלותה העקיפה למשק הסתכמה ב-2.5 מיליארד שקל.

שאול מרידור
שאול מרידורצילום: מוטי מילרוד

בצד ההכנסות הזכיר מרידור את "מבצע הדיווידנדים", כפי שהוא הגדיר אותו - המבצע שיזמה רשות המסים ב-2017, שהביא להקדמת תשלומי מסים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה זו. "ההכנסות מהמבצע של רשות המסים - חלקן הגיע מהעתיד. ואנו רואים בהכנסות המדינה את הירידה", אמר מרידור. גורמים ברשות המסים העריכו בעבר כי הירידה בהכנסות המדינה כתוצאה מהמבצע מסתכמת במיליארד שקל בשנה.

מרידור הוסיף לכך את התוכניות של האוצר שלא יצאו אל הפועל - ובהם העלאת מס הבלו על חומרים ממיסים, שהיה אמור להוסיף למדינה הכנסות בסך חצי מיליארד שקל; ומכירת חברת דוראד, שהיתה אמורה להכניס למדינה 300 מיליון שקל. בשורה התחתונה הזהיר מרידור כי גם בתקציב של שנה הבאה יהיה צורך לבצע "צעדי התכנסות", משמע קיצוץ בהיקף של עד 30 מיליארד שקל.

"אנו משותקים קרוב לשנה בגלל הקיפאון הפוליטי"

יוזמת הדיון בוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן) שביקשה לקיימו כבר לפני שמונה חודשים - ניסתה לקבל ממרידור הסבר בנוגע לתנודתיות בדיווחי האוצר על הגירעון. היא הציגה את גרף הגרעון בסוף 2018, שבו ניתן לראות כי הזינוק בגירעון בתקציב החל כבר בספטמבר 2018 - אבל התכנס בדיוק ליעד הרצוי של גירעון בגובה 2.9% עד לסוף דצמבר 2019. זאת, רק כדי לזנק שוב בתחילת 2019 לרמה חריגה. פרקש הכהן ניסתה להבין אם הדבר היה קשור לבחירות הקרובות, ורצונה של הקואליציה להוכיח כי הצליחה לסיים את 2019 עם גירעון בהתאם ליעד.

אורית פרקש־הכהן
אורית פרקש־הכהןצילום: אייל טואג

"אנו רואים שבתקופת בחירות הנתונים הסתדרו לכם בדיוק, ואחר כך הם הידרדרו. מה פשר הנתון של עמידה ביעד גירעון של 2.9% דווקא בתקופה של בחירות?" שאלה פרקש הכהן.

מרידור השיב על כך כי "הנושא נבדק על ידי מבקר המדינה. היתה טיוטת דו"ח. אני  לא אגיד מה היה ולא היה בה. כל התשובות שאתן לא יהיו הגונות. אני סומך על ערן יעקב מנהל רשות המסים ועל החשב הכללי רוני חזקיהו באופן אישי, ולא מתכוון להתייחס לדו"ח מבקר".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הוסיף כי "הטענה לפיה באוצר 'מסדרים את המספרים' אינה אמת. הממשלה עודכנה בכל הנתונים אודות הגירעון הרבה לפני שפירסמנו אותם. שיטת הפרסום והמדידה לא השתנתה - לא לפני סוף 2018 ולא אחרי. חבל שדו"ח מבקר המדינה לא פורסם עד כה. הייתם רואים שהוא לא טען לרגע שמישהו שיחק עם המספרים. הסטייה מיעד הגירעון היא לא קטסטרופה ולא משבר כלכלי, אבל במצב הנוכחי שבו אנו משותקים קרוב לשנה בגלל הקיפאון הפוליטי - בלתי אפשרי לחזור למסגרות התקציב. בטח לא ב-2019. אנו מקווים שב-2020".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker