הרפורמה הצפויה במיסוי בינלאומי - בלתי מאוזנת - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה הצפויה במיסוי בינלאומי - בלתי מאוזנת

באחרונה פורסם שרשות המסים מעוניינת להקשיח את כללי המיסוי, ורבים ייאלצו לשלם מס בישראל בגין הכנסות גלובליות ■ מדובר בשינויים קיצוניים ובלתי הוגנים

6תגובות
רשות המסים
ליאור מזרחי

באחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי ועדה מקצועית מטעם רשות המסים עומדת להגיש את המלצותיה לשינוי הכללים במיסוי בינלאומי, ובעיקרם כללים הנוגעים למבחנים שעל פיהם נקבע מי נחשב לתושב ישראל לצרכי מס, המחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו הגלובליות, לעומת תושב חוץ לצרכי מס, שפטור ממס בישראל על הכנסותיו שמקורן בחוץ לארץ.

במסגרת השינויים המוצעים פורסם כי רשות המסים מבקשת לקבוע כי כל אדם ששהה בישראל יותר ממחצית מימי השנה (183 ימים או יותר), ייחשב באותה שנה לתושב ישראל לצרכי מס ללא יכולת לערער על כך. כלומר, מדובר יהיה בחזקה חלוטה בניגוד למצב כיום.

במקביל מוצע לקבוע חזקה חלוטה שלפיה אדם ששהה בישראל 60 ימים או יותר בשנת המס, ושהה 450 ימים או יותר בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה יחד (במשך שלוש שנים רצופות), ייחשב לתושב ישראל ללא אפשרות לערער על כך. זאת בניגוד למצב כיום שבו קיימת חזקה הניתנת לסתירה הדנה בשהייה של 30 ימים בשנת המס ו-425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה.

בתוך כך, פורסם כי בכוונת רשות המסים לא לאפשר תושבות מפוצלת לצרכי מס בתוך התא המשפחתי, מצב שבו אחד מבני הזוג נחשב לתושב חוץ בעוד האחר נחשב לתושב ישראל. כלומר, בכוונתה לקבוע כי במצב שבו אחד מבני הזוג חי בישראל והשני ישהה בה 90 ימים או יותר, שניהם ייחשבו לתושבי ישראל - זאת בניגוד לפסיקה הקיימת בסוגיה זו.

לכאורה נועדו שינויים אלה ליצור ודאות ולמנוע השתמטות מתשלומי מסים, אבל מדובר בשינויים קיצוניים ובלתי מאוזנים הראויים לביקורת. בשל היותם של שינויים אלה חד צדדיים, הם לא יפתרו את בעיית חוסר הוודאות במקרים רבים מאוד. כך למשל, צפוי כי נישומים רבים יקפידו מעתה לשהות בישראל מעט פחות מ-183 ימים בכל שנה (ופחות מ-450 ימים ב-3 שנים), באופן שמחד לא יחולו עליהם החזקות החלוטות והם לא ייחשבו לתושבי ישראל, אך מאידך לא ניתן יהיה לקבוע בוודאות שהם מהווים תושבי חוץ (משום שנראה שבכוונת רשות המסים לקבוע שהחזקה החלוטה תהיה חד צדדית בלבד). באופן דומה ניתן לבקר גם את החזקה החד צדדית המוצעת בהקשרי פיצול התא המשפחתי.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים
דודו בכר

חמור מכך, נראה כי השינויים המוצעים יביאו לעיוות במאזן הכוחות שבין הנישומים לרשויות, תוך הפגנת חוסר איזון משווע ונטייה מופרזת לראות בנישומים כתושבי ישראל. לצורך הבהרת האמור ניתן לחשוב על מקרה תיאורטי שבו מדינת זרה מאמצת את אותם כללי קביעת תושבות לצרכי מס של מדינת ישראל. בסיטואציה שכזו צפוי שנישומים רבים מאוד שמחלקים את זמנם בין שתי המדינות יחשבו לתושבי מס של שתי המדינות - דבר שממחיש את האבסורד ואת חוסר האיזון שבכללים אלה.

בנוסף, נראה שיש בכללים אלה, ובפרט בקביעת חזקות מספריות חלוטות המתעלמות מהנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, בכדי להביא לעיוותים בשיקולים ובקבלת ההחלטות של נישומים. כך למשל, תושבי חוץ אשר יש להם קרוב משפחה ישראלי חולה, לא יוכלו לסעוד אותו יותר משישה חודשים בשנה. באופן דומה סטודנטים זרים אשר יש להם הכנסות בתקופת לימודיהם עשויים לחשוש מלהגיע ללמוד במוסדות ישראלים, ונציגי חברות זרות המקימים מיזמים בישראל יחששו משהייה ממושכת בישראל.

השינויים המוצעים מתגלים בחלקם כבלתי מאוזנים, בלתי הוגנים ובלתי ראויים. יש לקוות כי ההמלצות הסופיות שיוגשו יהיו מרוככות יותר, והממשלה והכנסת לא יראו בעמדת רשות המסים ובתיקונים המוצעים כ"כזה ראה וקדש".

הכותב הוא רו"ח (עו"ד) בעמוס כץ ושות' – רואי חשבון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#