מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בספטמבר; מחירי הדירות עלו ב-0.1%

האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים - 0.3% בלבד ■ בשנה האחרונה טיפסו מחירי הדירות ב-1.3%

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סניף שופרסל בתל אביב
סניף שופרסל בתל אביבצילום: עופר וקנין

 מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר 2019 ב-0.2% לעומת אוגוסט. לצד זאת, במדד מחירי הדירות נרשמה עלייה חודשית של 0.1% - כך הודיעה הערב (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הירידה במדד תואמת את הערכות החזאים. מרביתם העריכו כי המדד ירד בספטמבר ב-0.1%-0.2%, לאחר שבאוגוסט עלה ב-0.2%, ובחודשיים שלפני כן ירד בשיעור חד מהצפוי - ב-0.3% ביולי וב-0.6% ביוני. 

הירידה במדד המחירים לצרכן בספטמבר משיגה את האינפלציה בפועל (השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים שנתוניהם ידועים) ל-0.3% -  לעומת 0.5% באוגוסט, 0.6% ביולי ו-0.8% ביוני. בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להישאר נמוכה, בייחוד נוכח הייסוף החד שחל בשקל מאז תחילת 2019. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מעריכה - כפי שנכתב בהודעה על החלטת הריבית שפירסמה בשבוע שעבר - כי האינפלציה בפועל תרד בחודשים הקרובים. עוד מעריכה הוועדה כי לאחר מכן, בתוך כשנה, תעלה האינפלציה קרוב ל-1%, הגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%). 

בבנק ישראל מצפים זה שנים אחדות לחזרה ולהתבססות של האינפלציה בתוך תחום היעד, אבל בפועל, האינפלציה בישראל נמוכה ממנו (נמוכה מ-1%) מאז יוני 2014 - למעט שתי הפוגות קלות בין מאי לנובמבר 2018, ובין ינואר למאי 2019. בחלק ניכר מהשנים האחרונות, האינפלציה בפועל אף היתה שלילית.

קניות לפסח מחנה יהודה
שוק מחנה יהודהצילום: אוליבייה פיטוסי

הירקות והפירות המשיכו להתייקר

הירידה במדד נרשמה חרף המשך העלייה במחיריהם של הירקות והפירות הטריים. אלה התייקרו בספטמבר ב-4.3%, בהמשך להתייקרות של 4.2% באוגוסט. עליות מחירי בולטות נרשמו גם בשירותי החינוך, שהתייקרו ב-1.8%, ובסעיף הריהוט והציוד לבית, שהמחירים בו עלו ב-0.6% - בין השאר עקב התייקרות של 15.6% בכלי המיטה והמגבות. סעיף ההלבשה וההנעלה עלה ב-0.1%.

לעומת זאת, סעיף התרבות והבידור במדד ירד בספטמבר ב-2.8%. המחירים בסעיף התחבורה ירדו ב-1.1%, בהוהבלת ירידה של 2.9% במחירי הדלק והשמן לכלי רכב. מחירי המזון (ללא פירות וירקות) נסוגו ב-0.6%. סעיף הבריאות במדד ירד ב-0.1%, וסעיף החינוך, התרבות והבידור ירד ב-0.4% בעקבות ירידה של 2.8% במחירי התרבות והבידור, שקוזזה בהתייקרות של שירותי החינוך. מחירי התקשורת ירדו ב-0.1%, וסעיף השונות במדד נסוג ב-0.3%.

מחירי ההארחה והנופש בישראל ובחו"ל ירדו ב-4% בספטמבר - כצפוי בתקופה שבין חופשת הקיץ ביולי-אוגוסט לתחילת חגי תשרי. ירדה זו משכה את המדד למטה ביותר מ-0.2%. ירידות נרשמו גם במחירי הלחם, הדגנים ומוצרי הבצק (1.3%), המשקאות (1.5%), והירקות והפירות המעובדים (3.1%). סעיף הירקות והפירות כולו (מעובדים, טריים, קפואים, משומרים וכיו"ב) עלה ב-2.7%.

סעיף הדיור במדד עלה בספטמבר ב-0.2%. שינוי זה משקף בעיקר עלייה בשכר הדירה. 

העלייה החודשית הקלה במחירי הדירות, שאינם משוקללים במדד המחירים לצרכן, מצטרפת לעליות המחירים שחלו בחודשים הראשונים של 2019. בהתבוננות שנתית, מאז יולי-אוגוסט אשתקד, מחירי הדירות עלו ב-1.3%. השינוי החד ביותר במחירים נרשם בשנה האחרונה במחוז הצפון, שמחירי הדירות בו טיפסו ב-4.5%. במחוז תל אביב עלו מחירי הדירות ב-2.7% בשנה האחרונה, במחוז חיפה הם עלו ב-1.4%, ובמחוז הדרום ב-0.7%. במחוז המרכז, לעומת זאת, ירדו המחירים ב-1.2%. 

במדד מחירי הדירות החדשות חלה ביולי-אוגוסט ירידה חודשית חדה יחסית, בשיעור 2.8%. בהתבוננות שנתית (יולי-אוגוסט 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2018), מחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.7%. 

מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים נותר ללא שינוי בספטמבר לעומת אוגוסט. מדד זה משמש להצמדה של תשלומים מסוימים בעסקות למכירה של דירות חדשות. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים ב-1.1%.

התחזקות השקל מחלישה את האינפלציה

על פי החזאים, מדד המחירים לצרכן יעלה באוקטובר 2019 ב-0.3%-0.4%, אבל ישוב לרדת בנובמבר, כך שבסך הכל האינפלציה ב-2019 תהיה 0.6%-0.8%. חטיבת המחקר בבנק ישראל הורידה את תחזית האינפלציה שלה ל-2019 בחדות בשבוע שעבר, מ-1.6% ל-0.6%, ונימקה זאת בעיקר בהפתעות השליליות במדדים ביוני וביולי. התחזית לשנה הבאה הופחתה מ-1.6% ל-1.2%. תחזיות האינפלציה של חטיבת המחקר מתייחסות לעלייה במדד מהרבעון האחרון של השנה הקודמת לרבעון המקביל בשנת התחזית (לפי הממוצע של המדדים בשלושת החודשים בכל רבעון).

על פי כלכלני חטיבת המחקר, הייסוף שחל בשקל בחודשים האחרונים צפוי למתן את ההתייקרות של המוצרים הסחירים - מוצרים מיובאים או כאלה שיש להם תחליף מיבוא. למעשה, האינפלציה בפועל במוצרים הסחירים מצויה בטריטוריה שלילית באחרונה, בעוד המוצרים והשירותים הבלתי-סחירים ממשיכים להתייקר. 

 "אנו מעריכים ששוק העבודה ההדוק יוסיף לתמוך בעליות שכר ובעליית האינפלציה", כתבו כלכלני חטיבת המחקר בתחזיתם. "עם זאת, עליית האינפלציה צפויה להמשיך להיות הדרגתית, על רקע הייסוף שהתרחש ועל רקע המשך הגידול בתחרות, שבין השאר מושפעת מהתפתחות המסחר באינטרנט, תהליך שנראה שטרם מוצה".

להערכת הוועדה המוניטרית, "מרבית התרומה השלילית למדד נבעה בחודשים האחרונים מסעיפים בעלי אופי תנודתי: סעיף הפירות והירקות, שהשפעתו ניכרת באינפלציית המוצרים הבלתי-סחירים; ומחירי הנסיעות לחו"ל ואחזקת רכב פרטי, שככל הנראה הושפעו מהייסוף שהצטבר מתחילת השנה ומירידת מחירי האנרגיה, והביאו לכך שהאינפלציה במחירי המוצרים הסחירים המשיכה לרדת". 

גם בבנק הפועלים חוזים אינפלציה של 1.2% ב-12 החודשים הקרובים, אבל נוטים לעדכן את התחזית מעט כלפי מטה, בגלל התחזקות השקל. להערכת כלכלני בנק הפועלים, הייסוף גרע מהאינפלציה כ-1% מתחילת 2019.

כככלל, התחזיות לאינפלציה לשנה הקרובה אינן כוללות לעת עתה העלאות מסים - שיש המעריכים כי הממשלה הבאה תבצע אותן, כדי להתמודד עם החריגה בגירעון התקציבי. עם הצעדים האפשריים נמנים העלאה של שיעור המע"מ, וכן ביטול של הטבות מס כגון הפטורים ממכסים ומסי קנייה שהנהיג שר האוצר, משה כחלון, על מוצרי אלקטרוניקה ביתית וטקסטיל. אם אכן תוקם ממשלה שתוציא לפועל העלאת מסים, צפויה להיות לכך השפעה חיובית - חד-פעמית - על האינפלציה.

אף שהשקל נחלש מעט בשבוע האחרון, הוא עדיין חזק משמעותית מרמתו בסוף 2018 - ב-6.3% לעומת הדולר, 9.8% לעומת היורו, 7.3% לעומת הליש"ט ו-5% לעומת הין. בהודעה על החלטת הריבית שפירסמה בשבוע שעבר, פסקה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל כי הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעדה - כלומר, לרמה של 1%-3% בשנה.

יונתן כץ, כלכלן המקרו של לידר שוקי הון, אמר בעקבות החלטת הריבית בשבוע שעבר, כי תמוה שבנק ישראל שוקל הורדת ריבית בשעה שהוא ממשיך להימנע מהתערבות בשוק המט"ח, אף שבבנק מכירים בכך שהתחזקות השקל היא סיבה עיקרית לסביבת האינפלציה הנמוכה. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, העריך כי במקרה של ייסוף מהיר, בנק ישראל בכל זאת יתערב בשוק המט"ח.

כלכלנים מסבירים את ייסוף השקל בשורה של גורמים - ובהם הימנעותו של בנק ישראל מהפחתת הריבית וגם מרכישות מט"ח משמעותיות, בעוד בארה"ב ובגוש היורו, למשל, הוחלט על הפחתות ריבית בחודשים האחרונים; ההודעה על צירוף ישראל ל-WGBI, מדד האג"ח הממשלתיות העולמי של FTSE; והתמשכות המצב שבו ישראל נהנית מעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והציפיות כי העודף אף יגדל בעקבות תחילת היצוא של גז טבעי ממאגר לווייתן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker