צריך לתקן את הביטוח הלאומי - לפני שיקצצו לכולנו 40% בקצבת הזקנה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צריך לתקן את הביטוח הלאומי - לפני שיקצצו לכולנו 40% בקצבת הזקנה

מחקר של בנק ישראל מלמד כי כמה מהאזהרות מפני פשיטת רגל של הביטוח הלאומי היו מופרזות, וכי במצב הקיים המערכת תצא מאיזון כספי רק ב-2050 ■ אבל זו לא סיבה לשבת בחיבוק ידיים: כל דחייה בטיפול במצב תהפוך את הצעדים הנדרשים לכואבים ביותר

62תגובות
סניף ביטוח לאומי בחיפה
איציק בן מלכי

התחזיות על פשיטת רגל ממשמשת ובאה של המוסד לביטוח לאומי, האחראי על רשת הביטחון הסוציאלית של תושבי ישראל, תידלקו בשנה האחרונה מאבק חריף בינו לבין משרד האוצר. בביטוח הלאומי התריעו כי עתיד הביטחון הסוציאלי בסכנה. אבל התחזיות השחורות ביותר, שהזהירו מפני פשיטת רגל קרובה של הביטוח הלאומי, היו פסימיות מדי - כך גורס בנק ישראל במחקר חדש על מערכת הביטוח הלאומי בישראל, שראה אור היום (א').

בבנק ישראל מסבירים כי פשיטת הרגל של הביטוח הלאומי רחוקה מכפי שהעריכו חלק מהתחזיות. עם זאת, חוקרי הבנק מצהירים גם כי בטווח הארוך, מערכת הביטוח הלאומי אינה מאוזנת מבחינה כספית, וכי ראוי לאזן אותה מחדש, ויפה שעה אחת קודם.

גם נוכח התחזיות המעודכנות, כותבים בחטיבת המחקר של בנק ישראל, יידרשו בכל מקרה "התאמות" – שפירושן הפחתת קצבאות, העלאה של דמי הביטוח הלאומי הנגבים מהציבור, או הזרמה של מקורות תקציביים נוספים, על חשבון הוצאות אחרות של הממשלה, או על חשבון מסים שייגבו מהציבור. על פי בנק ישראל, "ככל שההחלטות על איזון פיננסי של המערכת יתקבלו מוקדם יותר, כך יהיו ההתאמות הנחוצות לאיזונה מתונות יותר, ויתפרשו על מספר רב יותר של מוטבים ומשלמי מסים".

גודל ההתאמות הנדרשות אינו מבוטל. לדוגמה, לפי החישוב של בנק ישראל, אם ההתאמה תיעשה רק בדרך של הפחתת קצבאות, יהיה צורך לחתוך ב-10% את קצבת הזקנה והשארים לכל הזכאים כבר מ-2021. קיצוץ כזה יכול להיעשות באמצעות הפחתת סכומי הקצבה, אבל אפשר להשיג לפחות חלק ממנו גם באמצעות הקטנה של מספר הזכאים לקצבה - למשל דרך העלאה של גיל הפרישה.

בשנים האחרונות, הממשלה דוחה את הטיפול בבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי, בין השאר בגלל החשש שלה מהתגובה הציבורית על צעד כמו הפחתת קצבאות. בבנק ישראל מדגימים את היתרון שבפעולה מוקדמת באמצעות חישוב שעל פיו אם אותה הקטנת קצבאות תידחה עד 2050, יהיה צורך לחתוך את הקצבאות בן לילה ב-40%.

בנק ישראל
אמיל סלמן

עלייה מתונה בהוצאה על קצבאות

כחלק מהדיון במצבו של הביטוח הלאומי, טען בשלב מסוים חיים כץ - שהיה עד לאחרונה שר הרווחה, האחראי על הביטוח הלאומי - כי כבר ב-2022 ייכנס הביטוח הלאומי לגירעון שוטף, ואז תתחיל להיאכל קרן הביטוח הלאומי (המורכבת מהאג"ח שמנפיק משרד האוצר בעבור הביטוח הלאומי, אך שאינה שמורה כקרן בפועל), עד שתתרוקן ב-2037. מאוחר יותר הודו בביטוח הלאומי כי התחזיות היו פסימיות מדי, וכי בהתבסס על תחזית אקטוארית מעודכנת, הקרן תתרוקן רק ב-2052. 

בבנק ישראל מציגים עתה תחזיות אחרות, המבוססות בין השאר על המודל של הבנק לצמיחה ארוכת הטווח, ונערכו בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה. התחזיות החדשות אינו נוקבות במועד שבו ייווצר גירעון, מתוך הנחה שמועד זה אינו משמעותי במיוחד. כתחליף לכך, הן נוקבות במועד שבו מערכת הביטוח הלאומי "תצא מאיזון" - כלומר ייווצר פער שוטף בין התשלומים למקורות שלה. תשלומי המערכת מורכבים מתשלומי הקצבאות ומהוצאות התפעול של הביטוח הלאומי, בעוד המקורות שלה כוללים את דמי הביטוח הנגבים מהציבור, העברות שוטפות מהממשלה, תקבולי ריבית ופירעון של אג"ח.

לפי התחזית החדשה, היציאה מאיזון תתרחש בעוד כ-30 שנה, ב-2050 - לפי תרחיש הבסיס של התחזית, המבוסס על החקיקה הקיימת; ולחלופין, ב-2053 - לפי "התרחיש הסביר", שבו יתרחשו כמה שינויים שצופים בבנק ישראל, ובהם הצמדה של קצבאות הזקנה והילדים לשכר הממוצע במשק (במקום למדד המחירים לצרכן), העלאה מתונה של גיל הפרישה, והצמדה לשכר הממוצע של רצפת השכר והתקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי. בכל מקרה, מועדי היציאה מאיזון "מאוחרים משמעותית מאלה שהוצגו בדיונים קודמים שהתקיימו במגזר הציבורי", אומרים בחטיבת המחקר.

חיים כץ
מרק ישראל סלם

לפי ניתוח שערכה החוקרת עדי פינקלשטיין מבנק ישראל, ההוצאה על גמלאות הביטוח הלאומי צפויה לגדול מ-6.8% מהתמ"ג כיום ל-7%-8.4% (כ-7.5% בתרחיש הסביר ובתרחיש הבסיס) ב-2065, השנה האחרונה שבעבורה קיימת תחזית אוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בבנק ישראל טוענים כי גידול זה הוא מתון - ומעריכים כי אם הממשלה תהיה נחושה מספיק, היא תוכל בהחלט להתמודד עמו. הממשלה תוכל להיעזר בכך שהנטל של הפנסיה התקציבית, המחושב כשיעור מהתמ"ג,  התחיל לרדת בשנים האחרונות, וצפוי להצטמק מ-1.6% כיום לכ-0.1% בלבד ב-2065 (לא כולל פנסיית הגישור במערכת הביטחון).

ההתאמה הנדרשת כדי לאזן את מערכת הביטוח הלאומי– בין אם בהפחתת הוצאות או בהגדלת הכנסות – תסתכם, לפי התרחישים המרכזיים בתחזית של בנק ישראל, ב-0.8% מהתמ"ג, אם הממשלה תמתין עד 2050. לעומת זאת, אם ההתאמה תיעשה כבר ב-2021, ההתאמה תסתכם ב-0.4% מהתמ"ג בלבד. לטיפול מוקדם ביותר בבעיה יתרון נוסף - השפעותיו יתחלקו בין מוטבים רבים יותר, ועל תקופה ארוכה יותר.

לפי החקיקה הקיימת, מעריכים בבנק ישראל כי תשלומי הקצבאות יגדלו מהר יותר מהתמ"ג בעשורים הקרובים, "בעיקר בשל הזדקנות האוכלוסייה והגידול המהיר שצופה המוסד לביטוח לאומי בשיעור מקבלי קצבת הנכות". עם זאת, הגידול הצפוי בנטל הקצבאות בישראל "מתון בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, מכיוון שבישראל האוכלוסייה צעירה, קצב הילודה גבוה, וקצבת הזקנה נמוכה יחסית", אומרים בבנק ישראל.

לקצב המתון של הגידול הצפוי בקצבאות תורמת גם העובדה שקצבאות הזקנה והילדים צמודות למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע - הצפוי לעלות מהר יותר מהמדד. עם זאת, מציינים בבנק, בפועל, אחת לכמה שנים, הקצבאות האלה מוגדלות כפיצוי על שחיקתן, ולכן "התרחיש הסביר" של הבנק כולל הצמדה שלהן לשכר הממוצע. שינוי ההצמדה יביא לכך שתשלומי הקצבאות יגדלו עד 2065 ב-1.7% מהתמ"ג, ולא ב-0.8%. לעומת זאת, העלאת גיל הפרישה לנשים - על פי המתווה שהציע משרד האוצר ביוני האחרון - תצמצם את הגידול בתשלומי הקצבאות ל-0.4% מהתמ"ג.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה כי התחזיות האקטואריות מעודכנות ככל שמתקבלים נתונים חדשים על האבטלה, השכר, הגבייה וכיו"ב. "כפי שעידכנו, נקודת האיזון בין ההכנסות לתשלומים תתרחש כבר לקראת 2034, וכניסת הביטוח הלאומי לחדלות פירעון תהיה בסביבות 2049", אמרו בביטוח הלאומי. "תאריך זה הוא במרחק נגיעה, וההתפתחויות ישליכו על זכויות הציבור, וביתר שאת על הדור הצעיר. אסור לנו לדחות את הקץ. השמירה על הביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל היא הכרחית, ויפה שעה אחת קודם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#