הנגיד: "נחשוב מחדש על המסגרת והכלים של המדיניות המוניטרית" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגיד: "נחשוב מחדש על המסגרת והכלים של המדיניות המוניטרית"

אמיר ירון אמר כי בנק ישראל מגבש המלצות לממשלה הבאה בנושא מחירי הדיור: "אנו לא עיוורים לסוגיית הדיור"

8תגובות
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
אמיל סלמן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי הבנק יערוך בשנה הקרובה חשיבה מחודשת על מסגרת המדיניות המוניטרית והכלים שלה.

"בכוונתנו לקיים תהליך של חשיבה מחדש על מסגרת המדיניות המוניטרית, וכבר הזמנו גורמים בכירים מבנקים מרכזיים בעולם לכנס שבכוונתנו לערוך בנושא", אמר ירון בכנס של העיתון "גלובס" בתל אביב אמש (ראשון). "בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון, ואין צורך לשנות אותו - אבל אנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה הזאת".

דבריו של ירון נאמרו על רקע החשיבה המחודשת בבנקים מרכזיים בעולם, ובייחוד בבנק הפדרלי בארה"ב, על כוחם של הכלים הקיימים בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים בעידן של ריבית אפסית, שהבנקים מתקשים להעלותה, ושל אינפלציה נמוכה. דוברים אחרים בכנס אמרו כי חרף הצורך בכלים אחרים, לא יימצא תחליף לכלי המרכזי של המדיניות המוניטרית - קביעת הריבית במשק. "יש כלים אחרים, כמו הכוונה לגבי העתיד או כלים מקרו-יציבותיים, אבל זה לא תחליף לריבית", אמר הנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל.

ירון אמר כי החשיבה מחדש על כלי המדיניות נעשית במסגרת העבודה שנערכת בבנק ישראל לגיבוש תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות. "התהליך מורכב ומעמיק", אמר. "מטרתו להציב סימני שאלה מעל כל מוסכמה אפשרית, ולא להשאיר אבן על אבן".

לדברי הנגיד, העבודה נעשית בכמה צוותים, בהשתתפות עשרות עובדים ומנהלים, ובניצוח מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. מלבד הצוות הבוחן את המדיניות המוניטרית לאור השינויים בכלכלה והשינוי האפשרי במהותו של הכסף, פועל צוות נוסף העוסק במערכת הפיננסית העתידית. צוות זה מגבש אסטרטגיה במטרה לשמור על היציבות הפיננסית תוך התאמת המערכת והרגולציה לסביבה המשתנה ולגידול במספר השחקנים בה, ותוך הטמעת חדשנות.

צוות שלישי מתמקד בטכנולוגיה, וחושב על השפעות העידן הדיגיטלי על התשתיות הפיננסיות, הבנקאות הפתוחה, הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים ו"הצורך לשדרג את מערכות התשלומים במשק למערכת מיידית ומהירה", אמר ירון. לדברי הנגיד, בתחום התשלומים ישראל נמצאת בפיגור אחר החזית העולמית.

צוות רביעי עוסק במחקר ובנתונים - באיסופם לצורך מילוי תפקידי בנק ישראל והנגשתם לציבור. לבסוף, הבנק בוחן את התאמת כוח האדם שלו למשימותיו, ואת הסברת עבודתו לציבור.

בלומברג

ירון הוסיף כי בבנק ישראל "לא עיוורים לסוגיית הדיור ולהשפעות שלה על הדור הצעיר. לכן ביקשתי מחטיבת המחקר להתחיל לגבש המלצות אופרטיביות בתחום הדיור - כדי לסייע לממשלה החדשה לזהות את סדרי העדיפויות ולפעול להסרת חסמים המקשים על הגדלת היצע הדירות. ביוזמה משותפת עם קרן המטבע הבינלאומית אנו מפתחים מודל מקרו-כלכלי חדש, המביא בחשבון שני מגזרים שלא היו כלולים עד כה במודלים המקובלים - שוק הדיור והמערכת הפיננסית. כזכור, שני אלה היו מהגורמים העיקריים למשבר של 2008. המודל ישמש אותנו להערכות המקרו, אבל גם יתרום לעבודת הוועדה ליציבות פיננסית. בעוד יוזמה משותפת עם קרן המטבע, אנו עובדים על כנס בינלאומי בנושא סיכון הסייבר במערכת הבנקאית והפיננסית, מתוך הכרה שזהו אחד הסיכונים העיקריים ליציבות הפיננסית בהסתכלות עתידית".

"הנתונים השתנו"

ירון התייחס גם להחלטת הריבית שפירסם הבנק ביום רביעי האחרון, שבה לראשונה זה חודשים לא הודיעה הוועדה המוניטרית כי היא שואפת להעלות את הריבית במשק. "המסר השתנה מפני שהנתונים השתנו", אמר הנגיד. לדבריו, "ציינו בסיפוק את העובדה שהמשק המקומי נמצא במצב טוב", וההאטה העולמית אינה מחלחלת לישראל, ואפילו לא ליצוא. הסיבות שבגללן בכל זאת הודיעה הוועדה כי במידת הצורך תנקוט צעדים להרחבת המדיניות המוניטרית הן "ראשית משום שמגמת האינפלציה השתנתה", אמר ירון. "לא ברור לנו בשלב זה אם מדובר ברעש בנתונים - רעש גדול, אמנם, אבל רעש - או בירידה בסיסית של האינפלציה, אולם ברור לנו שעלינו להמשיך לחתור ולהעלות את האינפלציה לכיוון מרכז היעד (2% בשנה; א"ו). שנית, הסיכונים גברו. אם הם יתממשו, נרצה לפעול מבעוד מועד כדי למנוע ככל שניתן האטה בפעילות הכלכלית. איך נעשה זאת? יש לנו מגוון כלים, וכולם נמצאים על השולחן - הכלים הסטנדרטיים, ואנו מרעננים את ארגז הכלים גם לגבי כלים שלא נוסו פה, או שלא נוסו זה זמן רב".

לדברי ירון, אמנם הוא הצהיר כי הוא מעדיף ששער החליפין של השקל ייקבע באופן חופשי בשוק, אבל "מעשית יש חלון של שערי חליפין שאנו סבורים שהוא עקבי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנו מביאים בחשבון את כל הגורמים והמשתנים במשק. החלון הזה דינמי ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, ושמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם. מבחינה זו אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא זה 'עמימות קונסטרוקטיבית', וזו המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל. אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בהחלט ייתכן שנתערב בשוק, וכמובן במקרה זה אף אחד לא יקבל מאתנו מכתב התרעה לפני כן".

באשר למצב התקציבי, אמר ירון כי כל עוד כלכלת ישראל במצב טוב, צריך לחשוב איך לייצב את יחס החוב לתמ"ג סביב 60% - ולא להעלותו. הדבר נדרש, לדבריו, כדי שאם וכאשר תגיע האטה כלכלית, יהיה בידי הממשלה מרחב להגדיל את הגירעון שלה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#