כבר לא מדברים על העלאות: בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי

הוועדה המוניטרית מעריכה שהריבית לא תעלה למשך זמן ממושך, ו"במידת הצורך תנקוט צעדים נוספים להרחבת המדיניות המוניטרית" ■ השער היציג של הדולר עלה היום ב-0.1%, ל-3.524 שקלים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
נגיד בנק ישראל אמיר ירון
נגיד בנק ישראל אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ד') להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.25%, והכריזה כי הריבית לא תעלה במשך זמן רב, וכי במידת הצורך ינקוט הבנק "צעדים נוספים" להרחבה נוספת של המדיניות המוניטרית.

בבנק לא פירטו אילו צעדים נשקלים, אבל לפי הערכות כלכלנים, ייתכן שהבנק יוריד את הריבית בחודשים הקרובים. כמו כן, בבנק אמרו באחרונה כי רכישות המט"ח צפויות להתחדש במקרה של התחדשות הייסוף של השקל, ככל שזו תפגע בעמידה ביעד האינפלציה של הבנק (אינפלציה של 3%-1% בשנה). נוסף על אלה, אם יהיה בכך צורך, צפוי הבנק לשקול צעדים שלא בוצעו מזמן, כמו רכישות אג"ח, ואף צעדים נוספים.

בראשונה זה זמן רב, מתייחסת ההודעה על החלטת הריבית שפורסמה היום ל"ירידה בסביבת האינפלציה". האינפלציה בפועל ב-12 החודשים השוטפים ירדה במהירות מ-1.5% ל-0.5% בין מאי ליולי, וגם הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והקצרים ירדו. עם זאת, האינפלציה במדד המחירים לצרכן, בניכוי מחירי האנרגיה וסעיף הירקות והפירות, ירדה רק מ-1.1% במאי ל-0.9% ביולי. בבנק ישראל יעקבו אחר מדד זה בחודשים הקרובים כדי לבחון אם חלה ירידת מדרגה ממשית באינפלציה.

לפי ההודעה על החלטת הריבית, חלק גדול מהירידה במדד המחירים לצרכן ביוני וביולי נבע מהירידה בסעיף הפירות והירקות, וכן מירידת מחירי האנרגיה. עם זאת, הרכיב הסחיר במדד המחירים לצרכן (מוצרים מיובאים או כאלה שאפשר להחליפם ביבוא) ירד ב-0.7% ב-12 החודשים האחרונים, על רקע ייסוף השקל, והירידה היתה נרשמת גם בנטרול רכיב האנרגיה. "במידה שהייסוף יתמיד הוא יקשה למשך זמן ממושך יותר על חזרת האינפלציה ליעד", כותבים בוועדה המוניטרית.

השער היציג של הדולר נקבע היום על 3.524 שקלים - עלייה קלה של 0.1% לעומת השער היציג אתמול. השער היציג של היורו נותר ללא שינוי - 3.9099 שקלים. הליש"ט נחלשה ב-0.3%, ל-4.3039 שקלים.

בנק ישראל
בנק ישראלצילום: אמיל סלמן

בהחלטה על הודעת הריבית נכתב כי הוועדה המוניטרית "מעריכה שלאור התפנית בסביבת האינפלציה בישראל, ובמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתמתנות בכלכלה העולמית והמשך הייסוף, הריבית לא תעלה למשך זמן ממושך. יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט צעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית".

הוועדה המוניטרית מציינת כי "הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית החמירו מאז החלטת הריבית האחרונה, בעיקר לנוכח החרפת מלחמת הסחר", וכי הקיפאון בסחר העולמי נמשך. בנוגע לישראל, ההערכה של הוועדה חיובית הרבה יותר: "הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה מסתמן שהפעילות בישראל אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי", נכתב בהודעה על החלטת הריבית.

בבנק ישראל מציינים כי הצריכה הפרטית התרחבה ברבעון השני, אם מנכים ממנה את המוצרים בני הקיימא - שבצריכתם חלה ירידה חדה על רקע התנודות במסים על כלי רכב. "גם מגמת ההתרחבות שאיפיינה את היצוא בשנתיים האחרונות נמשכת, בהובלת יצוא השירותים", אומרים בבנק ישראל, ואף מציינים כי לפי סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא מסתמנת עלייה בשיעור החברות בענפי השירותים והתעשייה המדווחות על שחיקה ברווחיות היצוא.

על פי בנק ישראל, נתונים ראשוניים על הרבעון השלישי "תומכים בהערכה שהצמיחה נמשכת בסביבת הקצב הפוטנציאלי", ואף שבשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה נרשמו באחרונה ירידות קלות, "הם עדיין גבוהים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker