רשות המסים דרשה מאפליקציות התשלומים להעביר מידע על משתמשים כבדים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות המסים דרשה מאפליקציות התשלומים להעביר מידע על משתמשים כבדים

הבנקים נדרשו להעביר פירוט על לקוחות שביצעו ב-2018 יותר מ-500 פעולות של קבלת כספים - או יותר מ-300 פעולות, אם סכום הכספים שהתקבלו היה גבוה מ-50 אלף שקל

2תגובות
הרשות מנסה לבחון אם השימוש באפליקציות התשלומים פוגע ביכולתה לאכוף את חוקי המס
thinkstock

רשות המסים פנתה לבנקים בדרישה לקבל מידע על משתמשים "כבדים", המרבים לקבל כסף באפליקציות העברת הכספים שמפעילים הבנקים – פפר פיי של בנק לאומי, ביט של בנק הפועלים, ופייבוקס של בנק דיסקונט. ההנחה היא כי משתמשים כאלה - כמו חנויות ונותני שירותים - עושים זאת כחלק מהפעילות העסקית שלהם, וברשות המסים מעוניינים לדעת אם הם מדווחים על הכנסותיהם לרשות כחוק.

הבנקים נדרשו להעביר עד 4 ביולי 2019 פירוט על לקוחות שביצעו ב-2018 יותר מ-500 פעולות של קבלת כספים - או יותר מ-300 פעולות, אם סכום הכספים שהתקבלו היה גבוה מ-50 אלף שקל. הבנקים התבקשו להעביר לרשות את שמות הלקוחות, את מספרי הטלפון, מספרי תעודת הזהות ומספרי חשבון הבנק שלהם, ופירוט על הסכומים שקיבלו ועל מספר הפעולות שביצעו.

הדרישה הועברה לבנקים ביוני האחרון ממנהל היחידה הארצית לשומה בהתכתבות ברשות המסים, ירון בן נעים. בדרישתו הוא הסתמך על סעיף בדיני המס הקובע כי עסק חייב למסור לפקיד שומה, לדרישת הפקיד, "ידיעות ומסמכים בנוגע לקשריו העסקיים עם ספקיו, לקוחותיו או מי שיש לו אתו קשרים עסקיים, אף על פי שידיעות ומסמכים אלה אינם דרושים לבירור הכנסתו הוא".

העברת המכתב לבנקים מצטיירת כחלק מהניסיון של הרשות לבחון אם השימוש באפליקציות התשלומים ובאמצעי תשלום חדשים אחרים – הצפוי להתרחב בשנים האחרונות – פוגע ביכולתה לאכוף את חוקי המס, או דווקא מסייע לה בכך. הפנייה למפעילי האפליקציות נעשית בהמשך לפעולות אכיפה נקודתיות שביצעה הרשות בחודשים האחרונים נגד בתי עסק שקיבלו תשלומים באמצעות אפליקציות העברת הכספים, מבלי לתעד זאת כנדרש בספריהם.

בהודעות שפירסמה הרשות באחרונה על מבצעי האכיפה שהיא עורכת באזורים שונים, או בקרב בעלי עסקים בתחומים שונים, היא ציינה למשל כי אצל מפעיל צימרים בראש פינה, "נמצאו 22 העברות תשלום ששולמו באמצעות אפליקציית ביט ולא נרשמו בספרים, שהסתכמו ביותר מ-44 אלף שקל"; כי "מבדיקת ספר ההזמנות במספרה בחדרה עלה כי שוברי אשראי בסכום של 500 שקל לא תועדו בספרי העסק, כמו גם 2,500 שקל ששולמו באמצעות אפליקציית ביט"; וכי "מבדיקת אפליקציית ביט ששימשה להעברת תשלומים בין הלקוחות של חנות במגדל העמק, נמצא שלא נרשמו הכנסות בסכום כולל של 1,500 שקל".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תאכוף בכל האמצעים העומדים לרשותה קבלת מידע מגורמים עסקיים, בהתאם לסמכות המוקנית לה על פי חוק, במטרה לחתור לגביית מס צודקת ושוויונית". לפי הרשות, "אין בעצם הדרישה לקבלת מידע סימון מטרה להעלמת מס, והיא נועדה לצורכי בקרה.

"יצוין כי באחרונה העלתה רשות המסים בפני בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון את הצורך בהסדרה של היבטי המס במסגרת ההסדרה הרגולטורית של פעילותן העסקית של אפליקציות התשלומים. במכתב ששלח מנהל רשות המסים, ערן יעקב, לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין יעקב כי הגופים פעלו כגוף אחד על מנת למגר ולהפחית את השימוש במזומן, וכעת, משהפעילות נחלה הצלחה, הפעילות הפיננסית מנותבת לערוצים דיגיטליים בני ניטור וביקורת. יעקב הדגיש את הצורך לשלב את הסדרת אפשרות הביקורת בהסדרה הרגולטורית לצורך אכיפת דיני המס והחוק לאיסור הלבנת הון, במטרה להימנע מיצירת 'מזומן חדש"'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#