מסדר לעצמו חותמת גומי: ההסכם של יו"ר ההסתדרות עם ש"ס יעלה מיליונים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסדר לעצמו חותמת גומי: ההסכם של יו"ר ההסתדרות עם ש"ס יעלה מיליונים

ההסתדרות בהנהגתו של היו"ר ארנון בר־דוד לא יודעת רגע שקט: למרות הודעת הסתדרות עובדי המדינה - נראה שלא מתבשלת שביתה במשק ■ מה שברור זה שההסכם החדש שחתם בר־דוד עם סיעת ש"ס יעלה ביוקר לחברי ההסתדרות - וגם לעובדים מאורגנים שאינם חברים בארגון

7תגובות
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות
חורחה נובומינסקי

חוזר תמים של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר הוציא באחרונה את יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי, משלוותו. מדובר ברענון נהלים שנקבעו כבר ב–2008 וב–2006 ונסמכו על הוראות ממשלה מתחילת שנות ה–80. על פי ההוראות, המדינה לא תשלם לעובדיה שכר עבודה עבור ימי שביתה — כולל שכר בסיס, פרמיות ושעות נוספות. עבור ימי שביתה חלקיים המדינה תשלם לעובדים שכר חלקי.

למען הסר ספק, החוזר קובע כי עובדים שלא שבתו יקבלו את שכרם במלואו. לגבי עובדים שנקטו עיצומים, קובע החוזר כי סמנכ"ל משאבי האנוש ביחידה שבה ננקטים העיצומים יבדוק את שווי העבודה שבוצעה בפועל ביחס למלוא עבודתו הרגילה של העובד, על פי כללים שנקבעו בחוזר. עבור עבודה חלקית ישולם שכר חלקי.

מדובר בהוראה כמעט טריוויאלית: הרי לא ייתכן שעובד ישבות באופן מלא או חלקי — ויקבל שכר מלא. בעוד זכות השביתה שמורה לו, יש בצידה סנקציה ששומרת על הקופה הציבורית מפני ניצול לרעה של אותה זכות, ואף מדרבנת לגיבוש פתרון מהיר יותר של סכסוכי עבודה, כשלא רק הציבור נפגע אלא גם כיסו של העובד.

אגב, כדי למנוע פגיעה בעובד השובת, הקימה ההסתדרות לפני עשרות שנים קרן שביתה מכספי החברים, שבה שוכבים כ–100 מיליון שקל, שאמורים לכסות על השכר שנגרע מהם על ידי המעסיק. ואולם ההסתדרות לא ממהרת להוציא כספים מאותה קופה.

החוזר ההגיוני הזה הקפיץ את יעקבי, ששלח בשבוע שעבר מכתב זועם לממונה על השכר באוצר, קובי בר־נתן, שבו הודיע כי אם לא יחזור בו — צפויה שביתה כללית במשק. ואולם זהו איום סרק שאין לו אחיזה במציאות.

הגרסה ההסתדרותית של טעות סופר

הסתדרות עובדי המדינה היא אמנם ארגון של ההסתדרות הכללית, אבל אינה יכולה להכריז על דעת עצמה על שביתה כללית. היא יכולה להכריז על שביתה של עובדי המדינה — וגם זה רק אחרי הכרזה על סכסוך עבודה באישורו של יו"ר ההסתדרות. לאחר ההכרזה יש להמתין 14 ימי צינון, עד לרגע שבו ניתן לנקוט צעדים ארגוניים כאלה ואחרים.

סכסוך כזה לא הוכרז עד היום. במלים אחרות, אפשר להירגע: שביתה כללית לא תתקיים בקרוב — ואף לא שביתה של עובדי המדינה. אם אכן תכריז ההסתדרות על סכסוך עבודה, ייתכן שרק בעוד כמה שבועות יצוצו צעדים ארגוניים, אבל אם הם יהיו דרמטיים — משרד האוצר יפנה לבית הדין לעבודה ויבקש צו מניעה, כדי למנוע פגיעה במשק ובציבור.

באופן אירוני, העובדים השובתים ייאלצו באופן מלא או חלקי לוותר על חלקים משכרם על פי חוזר הממונה על השכר — אותו חוזר שבעטיו יצאו לשביתה.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי
סטודיו עדיף

הסיכוי לשביתה כזאת נמוך. למרות התחושה כי בתי הדין לעבודה מועסקים אצל ההסתדרות, הרי היגיון בריא קובע כי לא ייתכן לדרוש שכר מלא עבור יום ללא עבודה. סביר יותר שבית הדין לעבודה יזכיר להסתדרות כי תפקידה לגשר על הפער ולשלם לעובדים בכל מקרה שבו היא מוציאה אותם לשביתה, ויוציא צו מניעה שלא יאפשר פגיעה בציבור.

אחרי צפירת ההרגעה הזאת, כדאי לשים לב לפילוג מעניין: ההסתדרות כלל לא עומדת מאחורי הודעתה הדרמטית של הסתדרות עובדי המדינה. שם מסבירים כי ההודעה על השבתה אפשרית של המשק היא "טעות סופר". לכל היותר, הסתדרות עובדי המדינה יכולה להשבית את עובדי המדינה, וסכסוך העבודה כלל לא הוכרז.

העוגן ההסתדרותי של סיעת ש"ס

באמצע מאי 2019 נחתם הסכם קואליציוני בין סיעת עוגנים בהסתדרות לסיעת ש"ס בארגון העובדים. ההסתדרות הרי מורכבת מסיעות שונות בדומה למפלגות הכנסת, שקולן נשמע בעיקר אחת לחמש שנים, בין בחירות לבחירות. זה לא מונע מההסתדרות לחלק ביניהן מדי שנה 8 מיליון שקל על חשבון דמי החבר והטיפול המשולמים להסתדרות מכספי החברים.

דמי החבר, 0.9% משכר העובד, משולמים מרצון (מכל מי שמחליט להצטרף להסתדרות), אבל דמי הטיפול — 0.8% מהשכר — נגבים בכפייה ממאות אלפי עובדים, ישירות מתלוש השכר, מכוחו של הסכם קיבוצי שנחתם במקום העבודה שלהם, לעתים לפני שנים רבות. הסכומים האלה מצטברים לכ–700 מיליון שקל בשנה, וההסתדרות — אגודה עותומנית לא מפוקחת ולא מבוקרת — עושה בהם כרצונה.

התשלום הגבוה לסיעות הוא מופרך, מכיוון שפעילותן דלה, למעט "כיבודים" שונים (כמו כנסים ומפגשים), ושכר לבעלי תפקידים בסיעות. וכאן מגיעים ל"מנה העיקרית": אותן סיעות יושבות ב"כנסת" של ההסתדרות — בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), הכולל 171 חברים.

לכאורה, בינ"ה אמור אמור לבדוק את כל הפעולות שמבקש יו"ר ההסתדרות לבצע. מעשית, מדובר בחותמת גומי של היו"ר. ההסבר פשוט: רוב הסיעות מקובצות בסיעה אחת הנקראת קואליציית עוגנים, המנוהלת על ידי סיעת עוגן, בראשות יו"ר ההסתדרות. כעת זהו ארנון בר־דוד, ולפניו היו אלה אבי ניסנקורן ועופר עיני, שהגדיל לעשות ומינה את אחיו, בני עיני, למנהל הסיעה.

קואליציית עוגנים שולטת ביד רמה בבינ"ה, והסיכוי של האופוזיציה הקטנה — שבה חברה למשל, סיעת בית חברתי של איתן כבל — לחסום החלטות שהיו"ר מעוניין להעביר הוא נמוך מאוד.

מטרתו של כל יו"ר היא לחזק את הקואליציה, שלא תעשה לו בעיות. השיטה פשוטה: חותמים הסכם קואליציוני שבו מתחייבות הסיעות לנאמנות — ובתמורה יו"ר ההסתדרות נדרש לשלם.

ההסכם שנחתם לפני כחודשיים עם סיעת ש"ס בהסתדרות מבהיר כיצד עובדת השיטה. ההסכם מלמד כי מצד אחד, צד ההתחייבויות, "הסיעה מתחייבת לתמוך במדיניות שיוביל יו"ר ההסתדרות ותפעל ליישומה בוועידת ההסתדרות, בבית נבחרי ההסתדרות ובכל פורום הסתדרותי אחר. נציגי הסיעה גם מתחייבים לפעול אצל סיעתם בכנסת לתמיכה בהצעות חוק בנושאים שעליהם יוחלט בהנהגת ההסתדרות".

מצד שני, בצד של התשלום, הרשימה מפורטת יותר: סיעת ש"ס תקבל שני נציגים בהנהגת ההסתדרות, וגם שני סגני מחוז ללא שכר. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי מעמדם של סגני היו"ר במחוזות משודרג לא פעם לסגנים בשכר. בנוסף, נכתב בהסכם עם ש"ס כי נציגי הסיעה "ישולבו בדירקטוריונים על בסיס התאמה מקצועית".

ההסתדרות הרי שולטת בקרנות כספיות רבות השייכות לעובדים, כמו קופות גמל והשתלמות, וכן בגופים כמו רשת החינוך עמל, רשת הדיור המוגן משען והוצאת עם עובד. בכל גוף כזה יש דירקטוריון שאמור לפקח עליו, אלא שחברים בו נציגי הסתדרות וראשי ועדים. אף שאין לדירקטורים השכלה או ניסיון כלכלי, משפטי או ניהולי — הם ממונים לתפקיד. בעקבות ההסכם עם ש"ס, ישולבו בדירקטוריונים אנשי ש"ס, שכמו אחרים יקבלו שכר עבור השתתפות בישיבות. נציגה מטעם הסיעה תשולב גם בהנהלת נעמ"ת, ללא שכר.

התמורה: "אגפים לענייני שום וכלום"

עד כאן הכסף הקטן. ועכשיו לדובדבן שבקצפת: לפי ההסכם שנחתם עם ש"ס, "יוקם אגף לקידום תעסוקת חרדים, ונציג מטעם הסיעה ימונה ליו"ר האגף". זהו תפקיד מפנק מאוד: יו"ר אגף, שלא ברור מה באמת יעשה בתחום, יקבל משכורת של 30 אלף שקל בחודש וכמובן רכב על חשבון החברים. יהיה לו משרד בבית ההסתדרות, אולי אפילו עובדים, וכמובן תקציב להפעלת האגף.

ההיסטוריה מלמדת כי התקציב הראשוני של אגף כזה מגיע ל–400 אלף שקל בשנה, והוא תופח עם השנים. בר־דוד לא המציא את השיטה. בסוף 2017 השתמש בו ניסנקורן כדי לצרף אליו נציגים של שתי סיעות: ליאון בן לולו, שנטען כי "ניסה לגנוב" את סיעת בית חברתי מידיו של כבל; וגיסו של עמיר פרץ, סמי שושן.

השניים הצטרפו לקואליציית עוגנים וקיבלו תמורה נאה: הוקמו עבורם שני אגפים חדשים שכונו על ידי האופוזיציה "אגפים לענייני שום וכלום". בן לולו מונה לראש האגף לצמצום האבטלה ופתרונות משברי האבטלה — בשעה של שפל היסטורי ברמת האבטלה בישראל. שושן הופקד על האגף לקידום הפריפריה והמגזר השלישי — גם במקרה זה לא ברור מה פשר התפקיד ומה הכשיר דווקא את שושן לעמוד בראש האגף החדש.

בימים אלה ממשיך בר־דוד את המסורת ההסתדרותית הזאת — ומשלם עבור תמיכה פוליטית בהקמת אגף חדש ומיותר, שיעלה מיליונים.

ח"כ עודד פורר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, אמר: "הקומבינה של ההסתדרות וש"ס דומה באופן מפליא להתנהלות של השר דרעי וחבריו עם ממשלת הליכוד - תנו לנו תקציבים ובתמורה נקים אגפים וועדות חסרות תוכן רק למראית עין. שוק העבודה במגזר החרדי לא מתרומם כי הממשלה מעניקה להם קצבאות מפליגות ולא מגייסת אותם לצבא ובוודאי שהקמת אגף מיוחד שיספק עוד משכורות לבכירי ש"ס. האברכים ממשיכים לא לעבוד ולקבל משכורת - וכך כולם יוצאים נשכרים, בלי לעבוד כלל, בלי תרומה של יום אחד בשירות לאומי או צבאי ובלי בושה מול שאר אזרחי מדינת ישראל. ההפרשות של העובדים מופנות לטובת אגפי ההסתדרות המיוחדים הללו במקום לטובת העובדים".

עד כה לא התקבלה תגובת ההסתדרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#