"נוטים לראות באוכלוסיות חלשות הוצאה - אבל הן יכולות להיות השקעה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נוטים לראות באוכלוסיות חלשות הוצאה - אבל הן יכולות להיות השקעה"

כ-80% מהתושבים הערבים בירושלים וכ-25% מהיהודים - עניים ■ בבירה פותח מודל שנועד לסייע להם בהיחלצות מעוני ■ גיל ריבוש, ראש המינהל לשירותי קהילה בעירייה: "אנו רחוקים מאוד ממצב של מיצוי זכויות. מיליוני שקלים בשנה נשארים על הרצפה"

תגובות
גיל ריבוש
אוליבייה פיטוסי

חשיבה חדשנית יכולה לחולל שינוי בחייהן של אוכלוסיות חלשות - כך אמר גיל ריבוש, ראש המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, בוועידת החדשנות החברתית Social Impact של TheMarker, הנערכת היום (שני) במרכז שלווה בירושלים - בשיתוף קק"ל, בנק לאומי, מפעל הפיס ועיריית ירושלים. לדבריו, "אנשים נוטים להסתכל על אוכלוסיות חלשות כהוצאה, אבל אפשר לראות בהן השקעה".

ריבוש הציג מודל שפותח בעירייה לחילוץ מעוני, שהוא נושא משמעותי במיוחד בירושלים: בעיר הבירה, כמעט 80% מהתושבים הערבים עניים, לעומת כ-50% מכלל הערבים בישראל; וכ-25% מהיהודים הירושלמים עניים, לעומת כ-14% מהיהודים בישראל. 

"התפישה שפיתחנו מבוססת על נתונים, המשמשים אותנו למיפוי - כדי להבין למשל את ההבדלים בין שכונות, ולראות היכן יש נשים חד-הוריות, עולים או כל קהל יעד אחר", אמר ריבוש. "מיפוי מדויק עוזר לנו להתכוונן. מלבד זה, אנו מנסים להיות מבוססים על תוצאות - לפי נתונים אמיתיים, כמו נתונים של הביטוח הלאומי או ארנונה. כך אפשר למדוד החזר השקעה (ROI). עיקרון נוסף של התוכנית הוא שיתופי פעולה. אנו לא שואפים לבצע בעצמנו הכל. מול הרבה מהקהילות, אנו מעדיפים שגורמים מתמחים יהיו אלה שמבצעים".

התוכנית של עיריית ירושלים מבקשת לתת מענה לעוני בכמה ממדים: תעסוקה, מיצוי זכויות, ניהול תקציב משפחתי (כלכלת המשפחה), וטיפול הוליסטי בתושבים הדורשים סיוע בתחומים שונים. בתחום התעסוקה, מנסים בעירייה לסייע לתושבים למצוא עבודה, לשמור עליה ולהתקדם בה. "קשה לנו להשיג קשב מעובדים עניים", אמר ריבוש. "למובטלים קל יותר להגיע, ואילו כשמנסים להגיע לאנשים שעובדים יום וליל, עם הרבה ילדים בדרך כלל - קשה להזמין אותם לתוכניות שלנו, בייחוד כשמדובר בתושבים ערבים. אנו מנסים להגיע אליהם דרך המעסיקים. בבית החולים שערי צדק, למשל, מועסקים מאות עובדים שחלקם בשכר נמוך, רובם בני מיעוטים. אנו עושים בבית החולים עצמו סדנאות בנושא כלכלת המשפחה ומיצוי זכויות".

עיריית ירושלים
אוליבייה פיטוסי

לדברי ריבוש, אף שהמדינה מעניקה זכויות רבות לנזקקים, "אנו רחוקים מאוד ממצב של מיצוי הזכויות. ככל שהתושבים חלשים יותר, כך המיצוי חלקי יותר - במס הכנסה שלילי, סיוע בשדר דירה, הבטחת הכנסה או הנחות בארנונה. מיליוני שקלים בשנה נשארים על הרצפה".

ריבוש הדגיש כי חשוב למדוד את התוצאות של ההתערבות, ולהתגבר על חסמים בהעברת נתונים סטטיסטיים בין גופים שונים. "הכל הרי מדיד לחלוטין - וקיימים הרבה נתונים שמראים אם תושב שהשתתף בתוכנית שלנו, השתפר בשנה שאחריה", אמר ריבוש. "אבל בהקשר הזה אנחנו קצת מפשלים. כל גוף מתמקד בתחומו, ושיתופי הפעולה לוקים בחסר". 

עיריית ירושלים, לדברי ריבוש, התחילה לשתף פעולה עם בנק יהב כדי לסייע בעצירת הידרדרות פיננסית של משקי בית. "בעירייה, אנחנו לא יודעים על אדם שהוא נמצא בחובות או בהידרדרות פיננסית", אמר ריבוש. "הבנק, לעומת זאת, יודע את זה מצוין, והרבה לפנינו. גילינו בבנק יהב אנשים עם מודעות חברתית גבוהה שגם מתנדבים ועושים עבודה קהילתית. סיכמנו שהם יתנדבו בטיפול בלקוחות שעומדים ליפול. אנו מכשירים עובדים של הבנק בסיוע ללקוחות. בלי עזרת הבנק, לא נגיע ללקוחות כאלה". לדברי ריבוש, "גורמים מקומיים רואים את התושב מקרוב ויודעים איפה הוא נמצא. קל להם יותר לייעד תוכניות למה שהתושב באמת צריך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#